Page 54 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫הכבירה‪ .‬רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות‬ ‫מח | פתח דבר | יוסף קאפח‬
‫ביתר המדעים ההכשרתיים‪ ,‬וזו היא הערובה ליכולתו‬
‫השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח‪ .‬ספרו זה של‬ ‫שנתבארה בפרק אחרון מספר זה‪ 22,‬וזוככה וטוהרה‬
‫רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת‬ ‫בח"א פרקים נ–סט‪ .‬והכוונה במלת "ויודען" למה‬
‫דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית‪26.‬‬ ‫שתומצת בח"ג פרק נא‪ .‬ויתכן שיאמר אדם אין בדעתו‬
‫שהוא גוף ולא כח בגוף‪ ,‬ואין לו צורך בלמידת ספר‬
‫גדלות הספר והשפעתו‬ ‫זה‪ ,‬ידע כי אינו אלא מרמה את עצמו‪ ,‬כי במקום הגוף‬
‫אם כדברי רבנו בפירושו למסכת חגיגה פ"ב מ"א‪" ,‬כל‬ ‫או כח בגוף יבוא אותו המוצר הכוזב שבסוף פרק ס‬
‫שלא חס על כבוד קונו‪ ,‬הכוונה בזה מי שלא חס על‬
‫שכלו‪ ,‬כי השכל הוא כבוד ה'"‪ ,‬הרי אפשר לומר כי‬ ‫מחלק א‪23.‬‬
‫ספר זה "ערׂש הכבוד"‪ 27.‬ואם גופו של רבנו הגדול‬
‫נעדר מאתנו זה מאות בשנים‪ ,‬הרי רוחו ועטו חיים‬ ‫מדוע רק הרמב"ם?‬
‫וכמה תמציתיים וקולעים הם דבריו של מרן הגראי"ה‬
‫וקיימים לעולמי עד‪.‬‬ ‫קוק זצ"ל על תפישתו המחשבתית של רבנו במאמרו‬
‫ב"הארץ" ערב פסח התרצ"ה‪ .‬ולא אמנע מלהביא כאן‬
‫ולא אמנע מלהביא כאן דברי הפילוסוף הנודע אבי נצר‬
‫אלפאראבי במאמרו "פצוץ אלחכם"‪ 28‬וז"ל מתורגם‪:‬‬ ‫שורותים מדבריו‪:‬‬

‫אל תחשוב כי העט כלי דומם‪ ,‬והלוח שטח שטוח‪,‬‬ ‫רבנו משה בן מימון חי וקיים‪ .‬הוא היה חי את‬
‫והכתב כיור מרוקם‪ ,‬אלא העט מלאך רוחני‪ ,‬והלוח‬ ‫חייו הנפלאים והקדושים בזמנו‪ ,‬והוא חי חיי‬
‫מלאך רוחני‪ ,‬והכתב ציור האמתיות‪ .‬והרי העט‬ ‫אמת‪ .‬חיים נצחיים בנשמתו האחדותית בגנזי‬
‫מקבל את העניינים שבדבר ומפקידם בלוח על‬ ‫מרומים‪ ,‬וחי עם עמו ועם כל טהורי הלב והרוח‬
‫ידי הכתיבה הרוחנית‪ ,‬ואז יצא המשפט מן העט‬ ‫ביצירותיו הנשגבות המאירות את מחשכי הדורות‬
‫והסכום מן הלוח [‪ ]...‬ומהם ישוט אל המלאכים‬ ‫לעולמים [‪ ]...‬זהו הרמב"ם‪ ,‬וזה כחו הנפלא‪ ,‬כחו‬
‫אשר בשמים‪ ,‬ואחר כך שופע אל המלאכים אשר‬ ‫לאלהיו‪ ,‬אשר אהבו ואשר ידעו ואשר עבדו באמת‬
‫בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו‪ ,‬ומכחה של‬
‫בארץ‪ ,‬ואז ימצא הסכום במציאות‪.‬‬ ‫אהבה תמימה ומושלמת זו הופיעו כל הגדולות‬
‫והנפלאות‪ ,‬אשר האיר על ידם את מחשכינו‬
‫עלינו איפוא לעתד את עצמנו להיות המלאכים אשר‬ ‫באישיותו הכבירה ובספרותו העומדת לנס עולם‪.‬‬
‫בארץ‪ 29,‬כדי שישפיעו עלינו המלאכים אשר בשמים‬
‫אותו השפע‪ 30‬המתהווה מציור האמתיות‪ 31‬אשר צייר‬ ‫עלינו איפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר‬
‫המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר‬
‫רבנו‪ 32‬על ידי האותיות שחקק בדפי הניר‪.‬‬ ‫לדורות‪ .‬כי להקות להקות הטוענים את המחשבה עמדו‬
‫לה ליהדות‪ ,‬וכל אחד מנסה להלעיטנו מחשבותיו –‬
‫ואסיים כאן באמרת אמת של האדמו"ר ר' פנחס‬ ‫הזיותיו‪ .‬אך איש מהם לא נסה להראותינו את ידו החזקה‬
‫מקוריץ זצ"ל כפי שהובא בספר חכם הרזים‪ 33‬עמ'‬ ‫וזרועו הנטויה בחכמתה המעשית של תורת ישראל‪.‬‬
‫סו‪ ,‬שם סופר כי בנו רצה פעם להשאיל ספר "מורה‬ ‫איש מהם לא נסה להראותינו את שלמות יכולתו ביתר‬
‫הנבוכים"‪ ,‬ושאל לאביו ולא רצה להשאיל את הספר‬ ‫המדעים הניתנים למשישה ולבחינה מעשית‪ .‬מדברים‬
‫הנ"ל ואמר לו‪" :‬ספרים של הרמב"ם כשהם בבית‬ ‫הם גדולות גדולות בשטחים שהסופיסטיקה‪ 24‬יכולה‬
‫מביאים יראת ה' לאדם"‪ .‬מי חכם ויבן כמה אמתית‬ ‫למצוא בהם ידיה ורגליה‪ ,‬בקרקע רכה ואבקית‪ ,‬שכל‬
‫מדרך כף רגל ואף של קלניתא עשוי להטביע בה‬
‫וקולעת היא אמרה זו‪.‬‬
‫רשומו‪ ,‬הקץ לדברי רוח‪25.‬‬
‫למי מיועד ספר מורה הנבוכים‪34‬‬
‫רבים תעו‪-‬טעו בהבנת דברי רבנו בתחילת הקדמתו‬ ‫רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה‬
‫לספר זה‪ ,‬בתארו שהספר נכתב לאדם דתי שלם‬ ‫את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכית‬
‫באמונתו שכבר עיין במדעי הפילוסופיא ונבוך בפשטי‬ ‫היהודית‪ ,‬חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות‪,‬‬
‫עניינים‪ ,‬ו ִדמו שלא נכתב ספר זה אלא לנבוכים‪ ,‬דמו כי‬ ‫הוא ספרו היד החזקה‪ .‬וזו היא הערובה ליכולתו‬