Page 266 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪208‬‬

‫פרק נו‬

‫אין דומ ּות בין האל לשום דבר אחר‬

‫הקדמה‪ :‬כאמור בסוף הפרק הקודם‪ ,‬הרמב"ם מפריך בפרק שלפנינו את ייחוס ארבעת‬
‫התארים העצמיים של האל‪ ,‬יודע וחי ורוצה ויכול‪ ,‬תוך כדי ניתוח מושגי המחשבה (והשפה)‪,‬‬
‫ומוכיח שאי אפשר לתאר את האל בתארים שיש להם מובן בשפה האנושית כמסמנים מושגים‬
‫מוכרים‪ ,‬משום שתיאור מעין זה יוצר דומּות בין האל לבין הבריאה‪ ,‬והרי כבר ראינו בפרק‬

‫הקודם שהאל אינו דומה לשום נברא (א‪,‬נה‪.)3‬‬

‫הדומ ּות היא השוואה ויחס‬ ‫‪ 1‬שהדומּות היא יחס – מצב שבו שני‬

‫‪ 1‬דע שהדומּות היא יחס מסוים בין שני דברים‪ .‬וכל שני‬ ‫עצמים דומים זה לזה‪ ,‬הוא מצב בו‬
‫דברים שאין לשער ביניהם יחס‪ ,‬כך אין להעלות על‬ ‫מתקיימת ביניהם זיקה של השוואה בין‬
‫הדעת דומּות ביניהם‪ .‬וכן כל שאין ביניהם דומּות‪ ,‬אין‬ ‫תכונה משותפת לשניהם‪ .‬וכיוון שאין‬
‫ביניהם יחס‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אין אומרים‪" :‬החֹום הזה דומה‬ ‫יחס בינינו לבינו יתעלה – כמו שאמרנו‬
‫לצבע הזה"‪ ,‬ולא "הקול הזה דומה למתיקות הזו"‪ ,‬וזה‬ ‫לעיל (א‪,‬נב‪ ,)17-12‬אין בין האדם לאל שום‬
‫דבר מובן מאליו‪ .‬וכיוון שאין יחס בינינו לבינו יתעלה‪,‬‬
‫כלומר בינו ובין מה שזולתו‪ ,‬נובע מכך שגם אין דומּות‪.‬‬ ‫צד משותף שהיחס יכול לחול עליו‪.‬‬

‫‪ 2‬ודע שכל שני דברים השייכים לאותו מין‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ 2‬גרגר החרדל והגלגל שכוכבי ה ֶשבת‬
‫שמהות שניהם היא אחת אלא שהם שונים בגודל‬
‫ובקוטן או בחוזק ובחולשה וכיוצא בזה‪ ,‬הם בהכרח‬ ‫קבועים בו – הכלולים בקבוצה אחת‪,‬‬
‫דומים זה לזה אף שהם שונים באופן האמור‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫קבוצת הגופים המרחביים‪ .‬והגלגל‬
‫גרגר החרדל והגלגל שכוכבי ה ֶשבת קבועים בו דומים‬ ‫שכוכבי ה ֶשבת קבועים בו – כדור‬
‫בתלת־הממדיות; ואף שזה גדול ביותר וזה קטן ביותר‪,‬‬ ‫שמימי שקוף אדיר ממדים שמשובצים‬
‫עניין מציאות הממדים אצל שניהם אחד הוא‪ .‬וכן הדונג‬ ‫בו הכוכבים הרחוקים‪ ,‬ובמושגים של‬
‫המותך בשמש ויסוד האש דומים בחום; ואף שהחום‬ ‫ימינו‪ ,‬גרגר החרדל והגלקסיה‪ .‬וכן‬
‫ההוא עז ביותר והחום הזה חלש ביותר‪ ,‬מכל מקום‬ ‫הדונג המותך בשמש וכו' – החומר‬
‫הצהבהב המיוצר על ידי הדבורים‬
‫עניין הופעת האיכות הזו בשניהם – אחד הוא‪.‬‬ ‫ומשמש לבניית תאי הכוורת‪ ,‬שהוא‬
‫נמס כשהוא מתחמם‪ .‬הטמפרטורה‬
‫תוארי האל אינם ניתנים להשוואה במהותם‬ ‫היא מאפיין חום המשותף לדונג ולאש‪.‬‬
‫יסוד האש – האש בטהרתה‪ ,‬שאריסטו‬
‫‪ 3‬כך ראוי היה שיבין מי שמאמין שיש תארים עצמיים‬ ‫סבור שהיא שקופה ומרוכזת בקליפה‬
‫שהבורא מתואר בהם‪ ,‬והם שהוא מצוי וחי ויכול ויודע‬ ‫כדורית מעל האוויר (יסודי התורה ג‪,‬י‪-‬ד‪,‬ז;‬
‫ורוצה – שהעניינים האלה אינם מיוחסים אליו ואלינו‬
‫וראו גם ב‪,‬ל‪.)6‬‬

‫‪ 3‬מי שמאמין שיש תארים עצמיים‬

‫וכו' – גם מי שמייחס תארים עצמיים‬
‫לאל‪ ,‬חייב לכל הפחות להבין שלא‬
‫ייתכן שהתארים שהוא מייחס לאל‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 3‬אינם מיוחסים אליו ואלינו באותה משמעות – נאמר על האדם שהוא בצלם אלוהים ובדמותו" (א‪,‬א‪.)8‬‬
‫ואכן בסוף הפרק הראשון הרמב"ם אומר שמשמעות הרמב"ם מקפיד לומר שדומּות מסוימת בין שכל האדם‬
‫הפסוק " ַנ ֲעֶׂשה ָא ָדם ְּב ַצ ְל ֵמנּו ִּכ ְדמּו ֵתנּו" (בראשית א‪,‬כו) לבין האל קיימת רק כשהאדם דבק בשכל האלוהי‪ ,‬וגם‬
‫היא‪ :‬כשההשגה השכלית של האדם ממומשת‪ ,‬היא אז אין משמעותו דומּות בתכונה חיובית אלא בשלילת‬
‫דומה "להשגת האלוה‪ ,‬שאינה על ידי אמצעי [חושים תכונה הן מן ההשגה האלוהית הן מן ההשגה האנושית‪:‬‬

‫או חומר]‪ ,‬אף שאין זו דומ ּות באמת אלא במבט ראשון אי תלות בכלי חומרי (ק"ב‪ ,‬בריאה‪ ,‬עמ' ‪.)216-215‬‬
‫בלבד‪ .‬ובשל אותו עניין‪ ,‬כלומר השכל האלוהי הדבק בו‪,‬‬