Page 251 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 251
בנ קרפ | לאל הקיזב םהיגוסל םיראתה | 193
ואם כן אין יחס הדדי – ה' אינו בא יחד ומה שזולתו הוא אפשרי המציאות כפי שנבאר (א,נז; ב,א
עם שום דבר ,ואין מערכת יחסים של עיון ,)3ואם כן אין יחס הדדי.
תלות בינו לבין זולתו .אמנם ה' נקרא
"אדון" ביחס לעולם ,אלא שכינויו זה 15אך האם יש ביניהם יחס כלשהו ,הרי זה דבר שחושבים
אמור רק על פעולותיו במציאות ,ואין בו שהוא אפשרי ,ואין הדבר כן .הרי אין להעלות על הדעת
מידע על האל עצמו ,כמו שנראה להלן, יחס בין השכל לבין הצבע ,אף שאת שניהם כוללת
מציאות אחת לשיטתנו; איך אם כן יעלה על הדעת יחס
בקבוצה החמישית. בין מה שאין בינו לבין מה שזולתו שום דבר הכולל
אותם? כי "מציאות" נאמרת לדעתנו עליו יתעלה ועל
15יחס כלשהו – השוואה כלשהי
מה שזולתו רק בשיתוף (השם) גרידא.
בין שני דברים ,כגון "א' גדול מב'".
בשיתוף (השם) גרידא – המונח 16נמצא שאין שום יחס אמיתי בינו לבין דבר מברואיו .כי
"מציאות" נאמר על ה' במשמעות היחס נמצא תמיד בהכרח רק בין שני דברים הכלולים
אחרת מן המשמעות המקובלת של באותה תת־קטגוריה ("מין קרוב") ,אבל אם הם כלולים
בסוג אחד (בתת־קטגוריות שונות) אין יחס ביניהם .לכן
המונח "מציאות". אין אומרים" :האדמימות הזו עזה יותר מן הירקרקות
הזו" או "חלשה ממנה" או "שווה לה" ,אף על פי
16שני דברים הכלולים באותה תת־ ששתיהן כלולות בסוג אחד ,והוא הצבע .ואילו שני
דברים הכלולים בשני סוגים – הרי אין שום יחס ביניהם,
קטגוריה וכו' – אם שני דברים רחוקים אפילו בהיגיון הפשוט הראשוני ,גם אם (שני הסוגים)
מאוד זה מזה ,עד שאינם נכללים במין היו כלולים בסוג אחד (כללי יותר) .דוגמה לכך :אין
אחד ,ואפילו לא בסוג אחד ,אלא רק יחס בין מאה אמות לבין החריפות שבפלפל ,כי זה
בקבוצה מסדר שלישי ,בקבוצה של מסוג האיכות וזה מסוג הכמות .אין גם יחס בין הידע
סוגים ,איש לא יטעה לחשוב שיש יחס לבין המתיקות ,או בין הענווה לבין המרירות ,אף על
ביניהם .מין ...סוג – "מין" או ליתר פי שכל אלה כלולים בקטגוריה הראשית של האיכות.
דיוק "מין קרוב" מציין קבוצה של אם כן כיצד יהיה יחס בינו יתעלה לבין דבר מברואיו,
פרטים שיש להם מהות משותפת ,כגון כשיש הבדל כה גדול ביניהם באמיתת המציאות ,שלא
מין הפילים ,מין הקופים וכדומה; ואילו יכול להיות הבדל גדול יותר ממנו? ואילו היה ביניהם
"סוג" מציין קבוצה של כמה מינים יחס ,היה מתחייב שיהיה שייך בו מקרה היחס .ואף
שיש להם תכונה מהותית משותפת, שאין הוא מקרה בעצמותו יתעלה ,הרי הוא בכל אופן
כגון בעלי החיים .אין יחס בין מאה
אמות וכו' – לדברים המצוינים אין מקרה כלשהו.
תכונות משותפות שניתן לדבר על יחס
ביניהן .הבדל כה גדול ביניהם באמיתת 17על כן מצד האמת לא תימלט מייחוס תואר חיובי לו,
המציאות – ה' מחויב המציאות ,וכל אפילו מצד היחס .מכל מקום הוא התואר הראוי לתאר
הנבראים הם אפשריים בלבד .כלומר, בו את האלוה בחוסר הקפדה ,כי אין הוא מחייב ריבוי
לא רק שה' אינו נכלל בקטגוריות דברים קדומים ,ואינו מחייב שינוי בעצמותו יתעלה
הכוללות את כל הנמצאים ,הוא אף אינו
נכלל באותה מציאות! (להרחבה ,ראו א ,נז). כאשר ישתנו המיוחסים.
מקרה היחס – גם תיאור של יחס בין
דברים הוא בגדר "מקרה" ,מאפיין לא
מהותי של העצם ,ולפיכך בלתי אפשרי
בזיקה לה'.
17דברים קדומים – כשמתארים את
ה' ביחס ל– אין מתארים אותו בתכונות
נלוות ,ולכן התיאור אינו מחייב קיומם
של מרכיבים קדומים ורבים לה' ,כפי
שמתחייב כשמתארים אותו במקרים.
