Page 251 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 251

‫בנ קרפ | לאל הקיזב םהיגוסל םיראתה | ‪193‬‬

‫ואם כן אין יחס הדדי – ה' אינו בא יחד‬     ‫ומה שזולתו הוא אפשרי המציאות כפי שנבאר (א‪,‬נז; ב‪,‬א‬
‫עם שום דבר‪ ,‬ואין מערכת יחסים של‬                                   ‫עיון ‪ ,)3‬ואם כן אין יחס הדדי‪.‬‬
‫תלות בינו לבין זולתו‪ .‬אמנם ה' נקרא‬
‫"אדון" ביחס לעולם‪ ,‬אלא שכינויו זה‬        ‫‪ 	15‬אך האם יש ביניהם יחס כלשהו‪ ,‬הרי זה דבר שחושבים‬
‫אמור רק על פעולותיו במציאות‪ ,‬ואין בו‬     ‫שהוא אפשרי‪ ,‬ואין הדבר כן‪ .‬הרי אין להעלות על הדעת‬
‫מידע על האל עצמו‪ ,‬כמו שנראה להלן‪,‬‬        ‫יחס בין השכל לבין הצבע‪ ,‬אף שאת שניהם כוללת‬
                                         ‫מציאות אחת לשיטתנו; איך אם כן יעלה על הדעת יחס‬
                 ‫בקבוצה החמישית‪.‬‬         ‫בין מה שאין בינו לבין מה שזולתו שום דבר הכולל‬
                                         ‫אותם? כי "מציאות" נאמרת לדעתנו עליו יתעלה ועל‬
‫‪ 15‬יחס כלשהו – השוואה כלשהי‬
                                                        ‫מה שזולתו רק בשיתוף (השם) גרידא‪.‬‬
‫בין שני דברים‪ ,‬כגון "א' גדול מב'"‪.‬‬
‫בשיתוף (השם) גרידא – המונח‬               ‫‪ 	16‬נמצא שאין שום יחס אמיתי בינו לבין דבר מברואיו‪ .‬כי‬
‫"מציאות" נאמר על ה' במשמעות‬              ‫היחס נמצא תמיד בהכרח רק בין שני דברים הכלולים‬
‫אחרת מן המשמעות המקובלת של‬               ‫באותה תת־קטגוריה ("מין קרוב")‪ ,‬אבל אם הם כלולים‬
                                         ‫בסוג אחד (בתת־קטגוריות שונות) אין יחס ביניהם‪ .‬לכן‬
                  ‫המונח "מציאות"‪.‬‬        ‫אין אומרים‪" :‬האדמימות הזו עזה יותר מן הירקרקות‬
                                         ‫הזו" או "חלשה ממנה" או "שווה לה"‪ ,‬אף על פי‬
‫‪ 16‬שני דברים הכלולים באותה תת־‬           ‫ששתיהן כלולות בסוג אחד‪ ,‬והוא הצבע‪ .‬ואילו שני‬
                                         ‫דברים הכלולים בשני סוגים – הרי אין שום יחס ביניהם‪,‬‬
‫קטגוריה וכו' – אם שני דברים רחוקים‬       ‫אפילו בהיגיון הפשוט הראשוני‪ ,‬גם אם (שני הסוגים)‬
‫מאוד זה מזה‪ ,‬עד שאינם נכללים במין‬        ‫היו כלולים בסוג אחד (כללי יותר)‪ .‬דוגמה לכך‪ :‬אין‬
‫אחד‪ ,‬ואפילו לא בסוג אחד‪ ,‬אלא רק‬          ‫יחס בין מאה אמות לבין החריפות שבפלפל‪ ,‬כי זה‬
‫בקבוצה מסדר שלישי‪ ,‬בקבוצה של‬             ‫מסוג האיכות וזה מסוג הכמות‪ .‬אין גם יחס בין הידע‬
‫סוגים‪ ,‬איש לא יטעה לחשוב שיש יחס‬         ‫לבין המתיקות‪ ,‬או בין הענווה לבין המרירות‪ ,‬אף על‬
‫ביניהם‪ .‬מין‪ ...‬סוג – "מין" או ליתר‬       ‫פי שכל אלה כלולים בקטגוריה הראשית של האיכות‪.‬‬
‫דיוק "מין קרוב" מציין קבוצה של‬           ‫אם כן כיצד יהיה יחס בינו יתעלה לבין דבר מברואיו‪,‬‬
‫פרטים שיש להם מהות משותפת‪ ,‬כגון‬          ‫כשיש הבדל כה גדול ביניהם באמיתת המציאות‪ ,‬שלא‬
‫מין הפילים‪ ,‬מין הקופים וכדומה; ואילו‬     ‫יכול להיות הבדל גדול יותר ממנו? ואילו היה ביניהם‬
‫"סוג" מציין קבוצה של כמה מינים‬           ‫יחס‪ ,‬היה מתחייב שיהיה שייך בו מקרה היחס‪ .‬ואף‬
‫שיש להם תכונה מהותית משותפת‪,‬‬             ‫שאין הוא מקרה בעצמותו יתעלה‪ ,‬הרי הוא בכל אופן‬
‫כגון בעלי החיים‪ .‬אין יחס בין מאה‬
‫אמות וכו' – לדברים המצוינים אין‬                                               ‫מקרה כלשהו‪.‬‬
‫תכונות משותפות שניתן לדבר על יחס‬
‫ביניהן‪ .‬הבדל כה גדול ביניהם באמיתת‬       ‫‪ 	17‬על כן מצד האמת לא תימלט מייחוס תואר חיובי לו‪,‬‬
‫המציאות – ה' מחויב המציאות‪ ,‬וכל‬          ‫אפילו מצד היחס‪ .‬מכל מקום הוא התואר הראוי לתאר‬
‫הנבראים הם אפשריים בלבד‪ .‬כלומר‪,‬‬          ‫בו את האלוה בחוסר הקפדה‪ ,‬כי אין הוא מחייב ריבוי‬
‫לא רק שה' אינו נכלל בקטגוריות‬            ‫דברים קדומים‪ ,‬ואינו מחייב שינוי בעצמותו יתעלה‬
‫הכוללות את כל הנמצאים‪ ,‬הוא אף אינו‬
‫נכלל באותה מציאות! (להרחבה‪ ,‬ראו א‪ ,‬נז)‪.‬‬                              ‫כאשר ישתנו המיוחסים‪.‬‬
‫מקרה היחס – גם תיאור של יחס בין‬
‫דברים הוא בגדר "מקרה"‪ ,‬מאפיין לא‬
‫מהותי של העצם‪ ,‬ולפיכך בלתי אפשרי‬

                         ‫בזיקה לה'‪.‬‬

‫‪ 17‬דברים קדומים – כשמתארים את‬

‫ה' ביחס ל– אין מתארים אותו בתכונות‬
‫נלוות‪ ,‬ולכן התיאור אינו מחייב קיומם‬
‫של מרכיבים קדומים ורבים לה'‪ ,‬כפי‬

 ‫שמתחייב כשמתארים אותו במקרים‪.‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256