Page 247 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 247
189
פרק נב
התארים לסוגיהם בזיקה לאל
הקדמה :בפרק הקודם ראינו שמובן מאליו שאי אפשר לתאר את ה' בשום תואר ,משום
שמשמעותו של תיאור האל היא שאינו אחד .בפרק שלפנינו ,הרמב"ם מחזק את הטענה הזאת
תוך ניתוח מפורט של התארים לסוגיהם ,ומגיע למסקנה שניתן לתאר רק את מעשי האל.
1כל מתואר וכו' – תואר במשמעותו חמש קבוצות התארים
הרחבה ,הוא כל דבר שניתן לומר על 1כל מתואר שמייחסים לו תואר חיובי ואומרים שהוא כך
עצם כלשהו .מבחינה תחבירית ,מדובר וכך ,התואר הזה הוא בהכרח מאחת מחמש הקבוצות
בנשוא (פרדיקאט בלעז) ,כגון במשפט
"התפוח ירוק" ,המילה "התפוח" היא כלהלן:
הנושא והמילה "ירוק" היא הנשוא,
והיא תואר (ראו א,ס ;6מילות ההיגיון א). קבוצה א .תואר מגדיר מהות
תואר חיובי מוסר מידע ,כגון "התפוח
ירוק" ,ולעומתו תואר שלילי שולל ממנו 2הקבוצה הראשונה :תיאור הדבר בהגדרתו ,כתיאור
האדם כ"בעל חיים הוגה" .וכבר ביארנו (א,נא)4-3
דבר ,כגון "התפוח אינו אדום". שהתואר הזה ,והוא המורה על מהות הדבר ואמיתתו
(=מהותו האמיתית) ,הוא פירוש שם ותו לא .מין זה
2וכבר ביארנו וכו' – בפרק הקודם של תואר נשלל מהאל לדעת כל אדם ,משום שאין לו
יתעלה סיבות קודמות שהן סיבת קיומו כדי שיוגדר על
(פסקאות ,)4-3הסביר הרמב"ם את ידן .לכן מפורסם אצל כל אחד מן המעיינים ,המבינים
ההבדל בין תיאור מגדיר של עצם
הדבר ומהותו (תואר שהוא ה"עצם") את מה שהם אומרים ,שאין להגדיר את האל.
לבין תיאור תכונותיו הנלוות (תואר
שהוא "מקרה") ,ושניהם אינם אפשריים קבוצה ב .תואר מגדיר חלק של מהות
ביחס לאל .סיבות קודמות – הגדרת כל
דבר מיוסדת על גורמי יסוד (="סיבות 3הקבוצה השנייה :תיאור הדבר בחלק מהגדרתו ,כמו
קודמות") הקודמים להגדרה .כך למשל תיאור האדם כבעל חיים או כהוגה .משמעותו של זה
התנאים להגדרת אדם כ"חי הוגה" הם היא קשר הדדי הכרחי ,משום שכאשר אנחנו אומרים
גורמי היסוד ,החיים וההיגיון .ביחס "כל אדם הוגה" משמעות הדבר היא רק שכל מי שיש
לאל ,אין דבר שקדם לו ,ולפיכך הוא לו אנושיות יש בו היגיון .מין זה של תארים נשלל
מהאל לדעת כל אדם ,כי אילו היה לו חלק של מהות –
חסר הגדרה. היתה מהותו מורכבת .קבוצה זו בלתי אפשרית לגביו
3כי אילו היה לו חלק של מהות היתה כפי שהקבוצה הקודמת בלתי אפשרית.
מהותו מורכבת – תיאור ה' על ידי אבני קבוצה ג .תואר של איכות שאינה מהותית
בניין המרכיבות את ההגדרה סותר את
4הקבוצה השלישית :תיאור הדבר במה שהוא מחוץ
הקביעה שהוא אחד. לאמיתתו ועצמותו ,כך שדבר זה אינו מה שהעצמות
נהיית שלמה ומוגדרת מהותית ("מועמדת") על ידיו.
4משמעות זו היא אם כן איכות משמעות זו היא אם כן איכות כלשהי בו ,והאיכות –
שהיא קטגוריה ראשית ("סוג עליון") – היא מקרה מן
וכו' – תיאור עצם באמצעות תכונה המקרים .לפיכך אילו היה לו יתעלה תואר מן הקבוצה
אפשרית שלו ,כגון "בגד אדום", הזו היה הוא יתעלה נושא של מקרים ,ודי בזה ,כלומר
שאפשר שתיעדר ממנו ,כשישתנה
צבעו ,ועדיין יהיה בגדר בגד ,המכונה
"איכות" ,עונה על השאלה "איך הוא"
המתואר ,ולא על השאלה "מה הוא".
והאיכות שהיא קטגוריה ראשית –
לדעת אריסטו ,הדיון בכל דבר במציאות
יכול להיעשות באמצעות אחד מעשרה
