Page 243 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 243

‫נ קפר | הנבה א בל ה נָָמֲאַה ןיא | ‪185‬‬  ‫בפיהם‪ ,‬כמו שנצטוו אנשי המעלה ונאמר להם‪ִ " :‬א ְמרּו‬
                                                  ‫ִב ְל ַב ְב ֶכם ַעל ִמְׁשַּכ ְב ֶכם ְודֹּמּו ֶס ָלה" (תהילים ד‪,‬ה)‪.‬‬
‫בלבבכם")‪ ,‬והיא רבת עוצמה גם בלא‬
‫מילים‪ ,‬בדממה ("ודומו סלה") (ראו עוד‬

                         ‫עליהם ב‪,‬ה‪.)1‬‬

                                        ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 5‬האמנה בלא ודאות – הערעור על תפיסת הוודאות ובשכלו‪ ,‬ויש חשיבות של מתן אמון בשכל האנושי‬

‫והחוקיות המדעית כבר תואר בהרחבה על ידי פילוסופים למרות מוגבלותו‪ .‬ההצדקה לאמון זה יסודה בעובדה‬

‫יווניים קדם־סוקראטיים‪ ,‬כגון פרמינדס (המאה החמישית שהשכל הוא "כבוד ה'"‪ ,‬שפע ואור אלוהי (פה"מ חגיגה‬

‫לפני הספירה)‪ ,‬חודש על ידי ה ֻמ ַת ַּכ ִּלמּון (ראו א‪,‬עג הנחות ב‪,‬א; וראו ב‪,‬יב; ג‪,‬נב‪ ,)1‬כלומר הד של אמת אובייקטיבית‪.‬‬
‫‪ ,)12,6‬ונוסח במאות השנים האחרונות‪ ,‬למן ימי רנה דקארט מתוך כך‪ ,‬מתבקש פיתוח יכולת הכרעה גם כשאין ודאות‬

‫(‪ ,)1650-1596‬דיוויד יּום (‪ ,)1776-1711‬עמנואל קאנט (‪ 1804-‬מוחלטת‪ .‬הבנה חלקית והבנה שטחית אינן בגדר אי הבנה‪,‬‬

‫‪ )1724‬ואחרים‪ .‬ערעור זה קיים הן בתחום החושי‪ ,‬שניכר והאדם חייב להתקדם בדרך אל האמת כפי יכולתו‪.‬‬

‫בו שהמוח לעתים אינו יכול להבחין בין מה שהוא בגדר ואפשר שהדברים אינם כמו שאנחנו מסיקים‪ ,‬כגון שאין‬

‫אשליה לבין מה שהוא עובדה קיימת‪ ,‬הן בתחום הסיבה כוח משיכה‪ ,‬אבל כל זמן שאין הוכחה לקיומו של כלל‬

‫והסקת מסקנות‪ ,‬שצריך לעמוד בו על העובדה שחוקי אחר‪ ,‬הכלל הקיים‪ ,‬שהוא המסתבר ביותר על פי שיקולים‬

‫הטבע אינם ודאיים‪ ,‬כגון שאין ודאות שחוק המשיכה שכליים‪ ,‬הוא בגדר אמת לאמיתה‪ :‬יש כוח משיכה‪ ,‬ומי‬

‫יהיה תקף גם בעתיד‪ ,‬מפני שהכלל מיוסד אינדוקטיבית שקופץ מגגו של בניין גבוה סופו למות‪ ,‬ויש לחיות על‬

‫פי האמת הזאת‪ .‬יש לעמוד על העובדה שכל מי שטוען‬           ‫על אוסף מקרים פרטיים בעבר‪.‬‬

‫הרמב"ם מכיר בעובדה שלעולם אין האדם ניצל שאין להסתמך על אמת חלקית‪ ,‬דבק בה בכל כוחו בניהול‬

‫מן הספק (ראו פה"מ כלים ל‪,‬ב‪ ,‬בביאור המונח ספקלריה)‪ .‬יש מי חייו‪ ,‬כגון מי שנוהג ברכב‪ ,‬שלעולם אינו מהרהר שמא‬

‫שאינם מסוגלים להסכים לקביעה הזאת‪ ,‬ומאמינים שאין חוקי הטבע אינם כמו מה שמקובל לומר מבחינה מדעית‬

‫ביטחון בשום דבר בעולם‪ ,‬ולדעתם רק האמונה בדרך או שמא אין להאמין לשכל האנושי‪ ,‬וינסה לנהוג מעל‬

‫החיים שלהם היא המספקת להם ודאות מוחלטת‪ .‬אלה תהום‪ .‬השתעשעות ברעיונות של ספקנות מול כוחה של‬

‫מאבדים את יושרם הפנימי ועשויים לנהוג בקיצוניות האמת החלקית לוקה באי עקיבות ובאי אחריות‪ ,‬העלולות‬

‫(פונדמנטליזם) ולסגל לעצמם חשיבה לא רציונלית (ראו להביא לתוצאות חמורות‪.‬‬

‫חיים של אמת הם חיים ההולמים את החוקים‬          ‫א‪,‬לב)‪ .‬אחרים אמנם מכירים בעובדה שאין ודאות מוחלטת‪,‬‬

‫אך הדבר מערער את אמונתם ומביא אותם לידי ספקנות שקבע האל בעולם‪ .‬במובן רחב‪ ,‬מדובר בחלק מתפיסת‬

‫המביאה לידי אדישות ורפיון‪ ,‬חוסר יכולת להתמסר לשום "ההידמות" שבמשנת הרמב"ם (א‪,‬נד)‪ .‬הרמב"ם‪ ,‬כדרכו‬

‫דבר ולידי אבדן האמון ביכולת הדעת לומר משהו על להישמר מפני קיצוניות‪ ,‬מלמד את האדם להוקיר את‬

‫העולם‪ .‬שתי הגישות השגויות הללו נובעות מזיהוי האמת שכלו ולהאמין בכוחו של השכל על אף מוגבלותו‪ .‬מכאן‬

‫עם הוודאות‪ ,‬כלומר שקביעות מדעיות או מוסריות אינן נגזרת חובת האדם להשתמש בשכלו ולהכריע על פיו‪,‬‬

‫מחייבות כל זמן שאין ודאות בנכונותן (ראו נ"ר‪ ,‬מסילות‪ ,‬עמ' למצות את יכולתו להתקרב במידה מרבית אל האמת‬

‫ולפעול בהתלהבות ובהתמסרות לפי מיטב הבנתו בלא‬            ‫‪ ;192-193‬א"מ‪ ,‬אמת)‪.‬‬

‫ספקנות ככלי לבחינת החלטות – טובה היא‪ ,‬אך אשליה עצמית של ודאות‪.‬‬

                                               ‫לא כדרך חיים‪ .‬יש אמת שהאדם מכיר אותה בחושיו‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248