Page 241 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 241
183
פרק נ
אין ַה ֲא ָמ ָנה בלא הבנה
ַ 1ה ֲא ָמ ָנה – המחשבה שטענה מסוימת הגדרת ההאמנה
1דע ,אתה המעיין בחיבורי זה ,שה ַה ֲא ָמ ָנה אינה העניין היא אמיתית .ההאמנה ,שהיא בגדר
הנאמר ,אלא העניין המצטייר (נתפס ,מומשג) בנפש ,נקיטת עמדה ,נבנית בשני שלבים,
הבנה והשתכנעות .בשלב הראשון,
העניין המצטייר בנפש – יש לנסח אם משתכנעים לגביו שהוא כך כפי שהצטייר.
טענה מובנת העשויה להצטייר בשכלו 2אם אתה מאלה שדי להם באשר לדעות הנכונות ,או
של המאמין ,מפני שאי אפשר להאמין שאתה חושב שהן נכונות ,באמירתן בפה מבלי לצייר
בדבר־מה מבלי להבין אותו היטב. אותן ולהאמין בהן ,כל שכן לבקש להן ודאות – הרי
היגדים חסרי מובן ,כגון "יש משולשים
דבר זה קל מאוד ,כמו שאתה מוצא רבים מן הפתאים עגולים" ,אינם אפילו בגדר האמנה
שגויה ,אלא מילים ריקות מתוכן .בשלב משננים אמונות מבלי שיציירו להן משמעות כלל.
השני ,משתכנעים – ואפשר לתרגם גם
"מקבלים כאמת" .בשלב זה ,האדם הימנעות מסיסמאות ריקות
3אך אם אתה ממי שגמר אומר לעלות לדרגה הנעלה מכריע כמיטב שיקול דעתו אם הטענה
היא אמיתית ותקפה או שמא אינה
משקפת את המציאות (לדרכים החוקיות הזו ,דרגת העיון ,ולקנות ודאות שה' הוא אחד באחדות
אמיתית ,כך שאין לו שום מורכבות ואין לשער בו
להכרעה ,ראו איגרות ,מהד' שילת ,עמ' תעט, חלוקה בשום אופן שהוא – דע שאין לו יתעלה תואר
לחכמי מונפלייה) .המצטייר ...שהצטייר
עצמי בשום אופן ובשום מצב ,ושכפי שמן הנמנע שהוא – משמעותו של המונח "ציור" בספר
"מורה הנבוכים" היא בדרך כלל 'תפיסה
שכלית' או ' ַה ְמָׂש ָגה' ,ועל פי רוב אין הכוונה בו לדימויים חזותיים אלא להבנה שכלית של מושג מופשט.
2יש שלוש רמות נבדלות של הכרה בנויות זו על גב זו ,הציור (ההבנה) וההאמנה והוודאות ,והן מבוארות בפסקה
הבאה .משננים אמונות מבלי שיציירו וכו' – גם מי שהאמנתו מיוסדת על קבלה מרבותיו ,משום שעדיין לא הספיק
לעיין בעצמו בעקרונות האמונה או שאינו מוכשר לכך (ראו א,לו ;7איגרות ,מהד' שילת ,עמ' תעט) ,חייב לכל הפחות להבין
את מה שהוא מאמין בו ,מפני ש"דקלום" של ענייני אמונה אינו בגדר האמנה כלל וכלל.
3תואר עצמי – היגד המתאר את מהות ה' ,לא את פעולותיו או איך הוא נתפס בעיני האדם ,כמו שעתיד הרמב"ם
לדון בו בהרחבה בפרקים הבאים .אומר בפיו שהוא אחד ,אבל מאמין במחשבתו שהוא רבים – ההאמנה שיש
לה' תארים עצמיים אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שה' הוא אחד ,אלא שהאדם ממשיך להצהיר שה' הוא אחד
הרחבות ועיונים
ַ 1ה ֲא ָמ ָנה – " ִאע ִּת ַקאד" בערבית היא שם פעולה "אמונה" במשמעות של טענה על חוויית האדם במתן
שמשמעותו להחזיק במחשבה שטענה מסוימת היא אמון ( ,)faithהמנוסחת בדרך כלל "אמונה ב ."...בלשון
אמיתית ,בין אם היא אמיתית בין אינה אמיתית .יש המקרא ,משמש המונח "אמונה" בעיקר במשמעות
להדגיש שההאמנה אינה בהקשר דתי בלבד ,אלא היא השנייה ,כלומר שימת מבטח במישהו ,והרמב"ם מתרגם
קיימת בכל תחום הדורש הכרעה באשר לדעה הנכונה ,אותו במילה הערבית " ִאי ַמאן" (כגון ב,כט; ג,נג) ,ולא במילה
כגון בתחום הפילוסופי או המדעי או הפוליטי וכדומה" .אעתקאד" שבפרקנו.
וראוי להעיר שלא תרגמנו את "אעתקאד" כ"דעה", המונח הערבי שתורגם "האמנה" על ידי אבן
תיבון ,בתרגומים אחרים תורגם "אמונה" או "דעה" ,משום שצורת המקור "לדעת" שייכת רק בדברים נכונים,
אלא שהמילה "אמונה" היא דו־משמעית :מצד אחד ,בעוד ההאמנה קיימת גם בדבר שגוי .נוסף על זה ,המונח
החשבת טענה לוגית או טענה על המציאות כנכונה "דעה" משמש בלשון הרמב"ם במגוון משמעויות ,כגון:
( ,)beliefהמנוסחת בדרך כלל "אמונה ש ;"...ומצד שני ,מידות האופי ,השכל ,חשיבה פעילה ועוד.
