Page 237 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 237

‫מורה הנבוכים | חלק ראשון | מבוא לפרקי התארים  | ‪179‬‬

‫זו בין שדחו את מה שהבינו בדעת הרמב"ם בשתי‬                 ‫הקשורים זה בזה בהבנת האדם את עוצמת תלות‬
‫ידיים‪ .‬חקירת המונח "אלוהים" וטיהורו מכל דבר‬               ‫המציאות באל ונוכחותו בה מנקודת מבטו של האדם‪.‬‬
‫הניתן להשגה על ידי האדם אפשר שידמה לחקירת‬                 ‫בפרק הראשון‪ ,‬הרמב"ם עוסק בידיעת ה׳ תוך ניתוח‬
‫בצל באמצעות הסרת קליפתו החיצונית וקילופו גלד‬              ‫המשפט השכל המשכיל והמושכל‪ ,‬ורומז לאפשרות‬
‫אחר גלד עד ל"גילוי" שאינו ולא כלום‪ .‬זו אינה דעת‬           ‫של דבקות שכלית של האדם בהתאחדות לקראת ה'‬
‫הרמב"ם‪ ,‬לא רק מפני שהוא דורש מן האדם ללמד‬                 ‫(סח)‪ 24.‬בפרק השני‪ ,‬הוא עוסק בחי ּות וברצון‪ :‬ה' הוא‬
‫את עצמו לעצור בחקירת הדברים אם אינם ברורים לו‬             ‫סיבת העולם‪ ,‬מתמיד את העולם‪ ,‬והוא תכלית העולם‬
‫(פרק לב)‪ ,‬אלא בעיקר מפני שתורת השלילה מבקשת‬               ‫(סט)‪ 25.‬ובפרק השלישי‪ ,‬הוא עוסק ביכולת‪ ,‬שה' רוכב‬
‫לא לצמצם את האל בתבנית מחשבתו של האדם‪,‬‬
‫אלא להזמין אותו להכיר בנוכחותו של האל ובתכלית‬                                  ‫על העולם ומנהיג אותו (ע)‪26.‬‬
‫המציאות‪ .‬דווקא הכרה מעין זו מזמינה מקום אמיתי‬
‫למקום ברוך הוא‪ ,‬המקיים את העולם‪ ,‬ובאופן בו האדם‬                                           ‫‪‬‬
‫מגיע לא רק לקיום נצחי בסופה של הדרך אלא אף בכל‬
                                                                                                    ‫הזמנה‬
                                   ‫רגע של קיומו‪.‬‬
                                                          ‫הבנה מעמיקה של הפרקים יש בה משום אתגר מורכב‬
                                                          ‫למאמין‪ .‬יש מי שהבינו שתורת התארים השוללים‬
                                                          ‫מאיינת את האל (מלשון אין)‪ ,‬בין אם קיבלו תפיסה‬

‫הערות‬

‫	‪ 8‬פרק נב עוסק בניתוח כל התארים‪ ,‬והרמב"ם מגיע בו‬          ‫	‪ 1‬כמו שהרמב"ם מצהיר מראש‪" :‬נמצא שההדרכה (באבן‬
‫למסקנה שאי אפשר לתאר את ה' לא במהותו‪ ,‬לא בתכונותיו‪,‬‬       ‫תיבון‪ :‬היישרה) של כל ההשאלות האלה היא לקבע בדעתנו‬
‫כגון "רחמן"‪ ,‬ולא מתוך יחסו לברואים‪ ,‬כגון במונח מציאות‪,‬‬    ‫שיש מצוי‪ ,‬חי‪ ,‬עושה את כל מה שזולתו‪ ,‬שגם משיג את‬
                                                          ‫מעשיו‪ .‬עוד נבאר כאשר נעסוק בשלילת התארים כיצד כל זה‬
                           ‫ואפשר לתאר רק את פעולותיו‪.‬‬
‫	‪ 9‬פרק נג עוסק בעובדה שהאחד יכול לפעול מגוון פעולות‬          ‫חוזר לעניין אחד והוא עצמותו יתעלה בלבד" (א‪,‬מו‪.)12‬‬
‫כשאלה שעלתה בפרק הקודם‪" :‬לאחר שתדע שהפעולות‬               ‫	‪ 2‬וכן הוא אומר במשנה תורה‪ְ " :‬יסֹוד ַה ְּיסֹודֹות ְו ַעּמּוד ַה ָח ְכמֹות‬
‫השונות אינן מחייבות שתיעשינה על ידי עניינים שונים‬         ‫ֵלי ַדע ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ָמצּוי ִראׁשֹון‪ְ ,‬והּוא ַמ ְמ ִציא ָּכל ַהִּנ ְמ ָצא‪ְ ,‬ו ָכל‬
‫בעצמו של הפועל כפי שיבואר (בפרק הבא)" (פסקה ‪.)18‬‬          ‫ַהִּנ ְמ ָצ ִאין ִמן ָׁש ַמ ִים ָו ָאֶרץ ּו ַמה ׁ ֶּשֵּבי ֵני ֶהן ֹלא ִנ ְמ ְצאּו ֶאָּלא ֵמ ֲא ִמ ַּתת‬
‫ובפרק נג הוא עוסק בכשל השכלי (לא החושי ולא הרגשי‬          ‫ִהָּמ ְצאֹו‪ ...‬הּוא ֶׁש ַהָּנ ִביא אֹו ֵמר‪ַ' :‬וה' אֹל ִהים ֱא ֶמת' (ירמיהו י‪,‬י)‬
‫ולא סמכות המסורת) של חכמי הכלאם כייחוס תארים לאל‬          ‫– הּוא ְל ַבּדֹו ָה ֱא ֶמת‪ְ ,‬ו ֵאין ְל ַא ֵחר ֱא ֶמת ַּכ ֲא ִמּתֹו; ְוהּוא ֶׁש ַהּתֹוָרה‬
                                                          ‫אֹו ֶמֶרת‪ֵ ' :‬אין עֹוד ִמְּל ַבּדֹו' (דברים ד‪,‬לה)‪ְּ .‬כלֹו ַמר‪ֵ :‬אין ָׁשם‬
            ‫עקב הצורך לתאר אותו כסיבת מציאות העולם‪.‬‬
‫‪ 1	 0‬פרק נד עוסק בבקשותיו של משה במפגש המיוחד בנקרת‬                  ‫ָמצּוי ֱא ֶמת ִמְּל ַבּדֹו ְּכמֹותֹו" (יסודי התורה א‪,‬א‪-‬ג)‪.‬‬
‫הצור‪ ,‬המובילות להכרת האל‪ :‬אין אנו יכולים לדעת את ה'‪,‬‬                                          ‫	‪ 3‬ראו א‪,‬נט‪ 7‬בהרחבות‪.‬‬
‫אבל יש לנו "נקודת מבט"; ותוארי ה' אינם אלא תוארי חוקי‬
                                                          ‫	‪" 4‬שאני צריך להנהיגם במעשים שאחקה בהם את מעשיך‬
        ‫הטבע שחוקק ה'‪ ,‬שעלינו להידמות להם במעשינו‪.‬‬        ‫בהנהגתם" (א‪,‬נד‪" ;)6‬כי תכלית מעלת האדם היא ההידמות‬
‫‪ 1	 1‬פרק נה עוסק בשלילת השפעה על ה'‪ ,‬וזאת מפני שבפרק נד‬   ‫אליו יתעלה כפי היכולת" (א‪,‬נד‪" ;)13‬ותכלית הכול היא גם‬
‫הוא מתאר אסונות טבע ומלחמות הבאים בתגובה למעשיהם‬
                                                                         ‫להידמות לשלמותו כפי היכולת" (א‪,‬סט‪.)10‬‬
                                 ‫של בני האדם (פסקה ‪.)8‬‬                                                 ‫	‪ 5‬תשובה י‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ 1	 2‬פרק נו עוסק בעובדה שהאל אינו בר־השוואה‪ .‬כאמור בסוף‬
‫הפרק הקודם‪ ,‬הפרק שלפנינו מפריך את ייחוס ארבעת‬             ‫	‪ 6‬פרק נ עוסק במונח ה"האמנה"‪ ,‬ומרמז לאמונה חסרת הפשר‬
                                                          ‫של ה ֻמ ַת ַּכ ִּלמּון‪" :‬כך הם דברי האומר 'הוא אחד‪ ,‬אבל הוא‬
         ‫התארים העצמיים של האל‪ :‬יודע‪ ,‬חי‪ ,‬רוצה‪ ,‬יכול‪.‬‬
‫‪ 1	 3‬פרק נז מעקר את שלושת המושגים מציאות ואחדות וקדמות‪,‬‬                               ‫בעל תארים רבים'" (פסקה ‪.)3‬‬
‫בזיקה לאל‪ ,‬ואומר שהאל הוא מחויב המציאות‪ ,‬אחר מוחלט‬        ‫	‪ 7‬פרק נא עוסק בסתירה הפנימית הלוגית ובאמירות שהן רק‬
                                                          ‫במילים ולא בהבנה‪ ,‬ומתייחס ל"אנשי העיון" (פסקה ‪,)5‬‬
                                         ‫מכל הידוע לנו‪.‬‬   ‫הלוא הם ה ֻמ ַת ַּכ ִּלמּון‪ ,‬ובשני המקורות לטעותם‪ :‬כוח הדמיון‪,‬‬
‫‪ 1	 4‬פרק נח מציג את תורת התארים השליליים‪ ,‬כמו שנרמז בפרק‬  ‫המצריך ממשות חושית‪ ,‬ומוראה של סמכות פשטי לשונות‬

          ‫הקודם‪ ,‬שעסק בריסוק אחרוני התארים החיוביים‪.‬‬                                                    ‫המקראות‪.‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242