Page 235 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪177‬‬

‫מבוא לפרקי התארים‬
‫חלק א‪ ,‬פרקים נ‪-‬ע‬

‫שנאמר‪ְ" :‬ודֹּמּו ֶס ָלה"‪ 3.‬האל הוא אחר מוחלט מכל‬ ‫טיהור האל מתפיסות אנושיות נעשה בשני שלבים‪.‬‬
‫דמיון והשוואה‪ ,‬ולכן נוכל רק לומר מה אינו‪ ,‬ודרך‬ ‫בחטיבת הפרקים הקודמים‪ ,‬טיהר הרמב"ם את‬
‫השלילה נוכל להתקדם צעד אחר צעד אל טיהורו של‬ ‫המחשבה מן הכזב בדבר קיומו של אל בעל תכונות‬
‫המונח‪ .‬לא נוכל לתאר את האל‪ ,‬אלא רק לייחד אותו‪,‬‬ ‫גשמיות בתחום החושים‪ ,‬והפרקים שלפנינו מטהרים‬
‫להבין שאין דבר כמותו‪ ,‬ושאסור לחשוב עליו במונחים‬ ‫את התפיסה שאנו מתארים בה את האל כבעל תכונות‬
‫אנושיות־נפשיות בתחום הרגש והנפש‪ .‬הטיהור נעשה‬
‫אנושיים‪.‬‬ ‫במהלך שיטתי ארוך ומסודר‪ ,‬המיועד למשכיל‪ ,‬כיוון‬
‫שאפילו חכמי הכלאם כשלו בו‪ .‬פרק אחר פרק‪,‬‬
‫הקוטב השני‪ ,‬להצביע על נוכחותו של האל במציאות‬ ‫הרמב"ם מרסק כל מחשבה המנסה להגדיר את האל‬
‫ועל הקשר האמיתי שבין האדם לבינו‪ .‬הסכנה מן‬ ‫ולברוא אותו כיציר המחשבה האנושית או ליתר דיוק‬
‫הקוטב הראשון לבדו היא כמובן שימת חיץ בין האדם‬ ‫כיציר הדמיון‪ .‬כדי להילחם ברעיונות ממין זה‪ ,‬הרמב"ם‬
‫לבין האל‪ ,‬אפיסת המחשבה‪ ,‬והרקת מונח "האל" מן‬ ‫מציג לפני הקורא את תורת התארים השוללים‪ ,‬שיטת‬
‫התודעה‪ .‬השגת נוכחות האל במציאות היא היא קרבת‬ ‫התייחסות לה' שאינה כרוכה בתיאור ישיר של האל‪,‬‬
‫האל‪ .‬אליה אנו שואפים‪ .‬באמצעות ההתבוננות בדרך‬ ‫ורק מבררת מה לא ניתן לומר עליו‪ .‬הרמב"ם מסביר‬
‫שהאל מתגלה בה בעולם כיודע וחי ורוצה ויכול‪ ,‬נוכל‬ ‫שהאל מתגלה לאדם באמצעות תופעות בטבע‪ ,‬שהוא‬
‫להבין את דרך ניהולו בעולם ולהידמות לו‪ .‬הטבע‬ ‫סיבתן והוא מקיימן והוא תכליתן‪ ,‬ואמצ ִעי התקשורת‬
‫הוא פרי מעשיו של האל‪ ,‬ובאמצעות הטבע ומעשינו‬
‫ניווכח בקיום האל‪ .‬את מהותו של האל לא נתפוס‪,‬‬ ‫ההדדי בין האל לבין אדם הוא התבונה‪.‬‬
‫אך את הופעתו בעולמנו נוכל להבין ולהידמות לו‬
‫במעשינו‪ 4.‬מובן זה הוא צד נוסף של מטבע השלילה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שלילת העדרים‪ ,‬לשלול מהאל כל מגבלה‪ .‬שלילה זו‬
‫רעיונות יסוד‬
‫מאפשרת את הקשר של ה' עם העולם‪.‬‬
‫הרעיון היסודי בחטיבת הפרקים הזאת הוא‪ ,‬כדבריו‬
‫בשלב זה אנו מבינים שהעולם אינו נתפס עוד כמערכת‬ ‫של הרמב"ם‪ ,‬הדרכה להבנת נוכחות האל ולהנכחתו‪1.‬‬
‫טבעית סגורה הניזונה מעצמה‪ ,‬אלא כמעשה ה' המקיים‬ ‫הדרך לכך עוברת בניתוח תוארי האל המביאים למתח‬
‫אותה בחוקיות של הטבע‪ .‬אם כך‪ ,‬ניתן לשאוב הדרכה‬ ‫בין שני קטבים‪ :‬הראשון הוא אי היכולת של האדם‬
‫מוסרית־ערכית מהתכליתיות הניכרת בעצם מציאותו‬ ‫להשיג את האל‪ ,‬את האמת; והשני הוא התביעה מן‬
‫של העולם ובמכלול חוקי הטבע‪ .‬במובן זה‪ ,‬משמשים‬ ‫האדם להתקדם בדרך אל האמת‪ .‬לשון אחר‪ ,‬הקוטב‬
‫התהליכים הטבעיים גם הם "תארים" של האל‪ .‬אלו‬ ‫הראשון הוא אי יכולת האדם להבין את האל‪ ,‬והשני‬
‫הם פעולותיו ומעשיו המשקפים את הערכים והמגמות‬ ‫הוא תביעה מן האדם לגלות את האל באמצעות הכרת‬
‫שהוא מוביל‪ ,‬יצירת מציאות אמיתית והוצאת כל כוח‬
‫אל הפועל‪ .‬חיקוי מעשיו של האל והליכה בדרכיו‬ ‫המציאות ולהידמות לו‪.‬‬
‫הניכרות והנוכחות בעולמנו יכולים מעתה להיחשב‬
‫כהליכה בדרכי האמת‪ ,‬ובלשון הרמב"ם "עשיית‬ ‫בקוטב הראשון‪ ,‬הרמב"ם מוליך את הקורא שלב אחר‬
‫אמת"‪ 5.‬הדרך אל האמת עוברת בהכרת המציאות‪.‬‬ ‫שלב ומראה כי כל תואר של האל הוא חסר פשר‪ ,‬כי‬
‫זהו כבוד ה'‪ .‬זו היא ההוויה‪ .‬שאלת התארים היא אם‬ ‫לא רק שאין אנו יכולים לענות על השאלה "מהו‬
‫כן שאלת נוכחות ה'‪ ,‬ובאופן עמוק יותר שאלת מעשי‬ ‫האלוהים?"‪ ,‬אף היסוד לשאלה אינו קיים בזיקה לאל‪.‬‬
‫האדם המנכיחים באמת ובדרך נכוחה את האל בכל‬ ‫התארים כולם אינם אלא הכוונת המחשבה לשלמות‬
‫האל‪ ,‬ואף התארים היסודיים של מצוי‪ ,‬קדום ואחד‪,‬‬
‫חייו של האדם‪.‬‬ ‫אינם במובנים האנושיים‪ .‬האל הוא האמת המוחלטת‪,‬‬
‫מצוי־אמת‪ 2,‬או בלשון אחר מחויב המציאות‪ .‬האל הוא‬
‫‪‬‬ ‫מעבר לכל הבעה‪ ,‬ויש להרהר בו‪ ,‬להבין ולשתוק‪ ,‬כמו‬