Page 245 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 245
אנ קרפ | פשוטה תיוגל רהיסת – לאה תוארי | 187
4הרי התבאר שהתואר הוא בהכרח אחד משניים :או 4ואיננו שוללים ...מן הפן הזה –
גם תארים מסוג ההגדרה וההסבר, שהוא עצמות הדבר המתואר ,ואז הוא פירוש שם,
המתייחסים לדבר עצמו ולא לעניינים ואיננו שוללים זאת ביחס לה' מן הפן הזה אלא מפן
הנספחים אליו ,אינם אפשריים כלפי אחר כפי שיתבאר (א,נב); או שהתואר אינו הדבר המתואר
ה' ,אבל אין בהם סתירה פנימית אלא
אלא הוא עניין הנוסף על המתואר ,ומכאן שהתואר הזה בעיה אחרת ,העתידה להתבאר בפרק
הבא .מקרה – תכונה של עצם שאינה
חלק ממהותו והגדרתו ,כגון תיאור הוא מקרה של אותה עצמות .ושלילת הכינוי "מקרה"
האדם באמצעות גובהו או צבעו או ביחס לתוארי הבורא אינה שוללת את משמעותו (בתור
צורתו או אורך חייו וכדומה .ושלילת מקרה) ,כי כל עניין הנוסף על העצמות הוא נלווה אליה
הכינוי "מקרה" ...אינה שוללת את ואינו משלים את אמיתתה ,וזו משמעות ה"מקרה" .זאת
משמעותו – הדוגלים בייחוס תארים בנוסף לכך שיתחייב קיומם של דברים קדומים רבים
לאל מסרבים להודות שהתארים הם אם התארים הם רבים; ואין ייחוד כלל אלא באמונה
בעצם "מקרים" ,תכונות חיצוניות של
בעצמות אחת פשוטה שאין בה מורכבות ולא ריבוי ה' המיתֹוספות למהותו ,וטוענים טענה
חסרת משמעות ,ש"הוא אחד ,אבל הוא עניינים ,אלא עניין אחד מכל פן שתתבונן בו ,ובכל
בעל תארים רבים ,והוא ותאריו אחד" בחינה שתבחן אותו תמצא שהוא אחד שאינו מתחלק
לשני עניינים בשום פנים ואופן ,ואין בו ריבוי לא
(ראו א,נ ;3וראו בפסקה הבאה). אובייקטיבית ולא סובייקטיבית ("לא מחוץ לדעת ולא
5ההתעקשות לתאר במדויק את הזיקה
בין האל לבין האדם תוך אי התחשבות
במגבלות השכל האנושי מביאה לידי בדעת") ,כפי שיוכח בחיבור זה (ראו ב,א).
אמירות חסרות מובן .שה"מצבים" יש לדחות אמירות נטולות משמעות
וכוונתם לעניינים הכלליים – לדעת
הרמב"ם ,מונחים של הכללה ,כגון 5וכבר הגיעו הדברים לכך שהיו מאנשי העיון שאמרו
שתאריו יתעלה אינם עצמותו ולא דבר חוץ מעצמותו" .האנושות" ,אינם קיימים במציאות
האובייקטיבית אלא רק במחשבת וזה דומה לדבריהם של אחרים ,שה"מצבים" –
האדם ,ואילו במציאות קיימים רק וכוונתם לעניינים הכלליים – אינם קיימים ולא נעדרים;
הפרטים (לתפיסה הנומינליסטית הזאת ,ראו ולדבריהם של אחרים שהאטום ("העצם הבדיד")
ג,יח .)1ושלאדם אין כלל פעולה אבל
יש לו "רכישה" – לדעתם ,מצד אחד אינו ְּבמקום אבל הוא תופס מרחב; ושלאדם אין
אין לומר שהאדם בורא ומחדש פעולות כלל (יכולת ליזום) פעולה אבל יש לו "רכישה" (של
באמצעות בחירתו ,מפני שרק ה' מסוגל
לברוא; ומצד שני האדם יכול לבחור פעולה) .כל אלה הן אמירות שנאמרות בלבד ,משום
שהן נמצאות במילים ולא בדעות (=בהבנת השכל)" ,לרכוש" פעולה מבין הפעולות שה'
בורא ,ומשום כך הוא אחראי על מעשיו כל שכן שאין להן קיום אובייקטיבי ("מחוץ לדעת").
ומקבל עליהם שכר או נענש עליהם. אלא ,כפי שאתה וכל מי שאינו מטעה את עצמו יודע,
והיא שיטת ה" ַא ְש ַעִר ַיה" ,בניגוד לשיטת מ ִגנים עליהן על ידי ריבוי דברים ומשלים מטעים
ה" ֻמ ְע ַּת ִז ַלה" (לזיהוי הכתות ,ראו א,עא4
ומאמתים אותן בצעקות ובהרחקות ובאופנים רבים בהרחבות; וראו א,עג הנחה ;6ג,יז ,השקפות .)4-3
המורכבים מוויכוח – הסקת מסקנה
מהנחות נורמטיביות (מקובלות בחברה, המורכבים מוויכוח וסֹופיזם .כאשר האומר אותן וטוען
נורמות) ,אסתטיות (במושגי היופי והנאה) וכיוצא בזה ,שאינן בגדר אמת במובן המחמיר ,ולעתים ,לצורך השכנוע ,גם
אינן מדויקות .בפילוסופיה היוונית ,השיטות הללו מכונות "דיאלקטיקה" ו"רטוריקה" .ראיות אלו מטרתן להפריך את
דעת היריב ולשכנע את השומעים .לדוגמה .הנחה א :צריך לשאוף לטוב .הנחה ב :העושר הוא מצב טוב .המסקנה:
צריך לשאוף להיות עשיר .סֹופיזם – אמנות השכנוע בשפה ,שמקורה באסכולה פילוסופית שחבריה סברו שהחכמה
