Page 248 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 248
| 190מורה הנבוכים | חלק א
(במחשבה) שהוא בעל איכות ,כדי להתרחק מאמיתתו סוגי "קטגוריות" ,שהראשונה בהן היא
ומעצמותו .יש להתפלא על כך שהדוגלים בתארים קטגוריית העצם (מהותו של המתואר,
שוללים ממנו יתעלה את הדימוי ואת האיוך ,והרי אין למשל "אדם") ,והתשע האחרות הן
משמעות דבריהם "אין לאייכו" אלא שאין לו איכות, מקרים הנשואים בעצם ,כלומר הופעות
וכל תואר המחויב לעצם כלשהו חיוב עצמי הרי הוא: אפשריות של העצם במציאות ,ובכללן
או מגדיר מהותית ("מעמיד") את העצם ,והוא הוא ,או איכויותיו .ודי בזה ...כדי להתרחק
וכו' – כאמור בפרק הקודם ,ייחוס
איכות של העצם הזה. "מקרים" לאל מבטל את עובדת היותו
אחד .שוללים ממנו יתעלה את הדימוי
5כידוע לך ,סוגי האיכות הם ארבעה ,ואני אתן לך – הכול מודים שאי אפשר להשוות את
דוגמאות על דרך התארים מכל סוג מהם ,כדי שיתבאר האל לאחד מברואיו .ואת האיוך –
לך שקיום מין זה של תארים לאל יתעלה הוא בלתי שלא ניתן לשאול עליו "איך הוא".
חיוב עצמי – תכונה עצמית שלא ביחס
אפשרי.
לדבר אחר.
6באחת מסגולותיו העיוניות – אמנם תת־קבוצה ג .1אפיוני כישרונות
ההבנות השכליות שהאדם משיג 6הדוגמה הראשונה :תיאור אדם באחת מסגולותיו
העיוניות או המידותיות ,או התכונות שיש לו באשר הוא הן מהותו של האדם ,אבל היכולות
בעל נפש ,כגון שתאמר" :פלוני הנגר" ,או "ירא החטא", לחשוב (כאן "חכם") או זיכרונות האדם
או "החולה" .ואין הבדל בין אומרך "הנגר" לבין אומרך ("ידען") נתונות להשפעת חומר הגוף,
כגון שאדם רעב אינו יכול לחשוב ,ולכן
"הידען" או "החכם" – הכול תכונות בנפש .ואין הבדל הן אינן מהות האדם .או המידותיות
בין אומרך "ירא החטא" לבין אומרך "הרחום" ,כי כל וכו' – התכונות והמידות והאופי אינם
מקצוע וכל מדע וכל מידה מושרשת הן תכונה בנפש. מהות האדם ,כי מהותו היא היותו "חי
הוגה" .להמחשת העניין ,יש לעמוד
כל זה מבואר למי שעסק בלוגיקה ולו מעט. על העובדה שעשויות להיות לבני אדם
תת־קבוצה ג .2אפיוני יכולת פיזית הנבדלים זה מזה תכונות אופי מנוגדות
זו לזו ,ובלשון הרמב"ם "דעות" .וזה
7הדוגמה השנייה :תיאור דבר בכוח טבעי בו או שאין לשונוֵּ " :דעֹות ַהְרֵּבה ֵיׁש ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד
בו כוח טבעי ,כאומרך" :הרך" ו"הקשה" .ואין הבדל ִמְּב ֵני ָא ָדםְ ,וזֹו ְמֻׁשָּנה ִמּזֹו ּוְרחֹו ָקה ִמֶּמָּנה
בין אומרך "הרך" ו"הקשה" לבין אומרך "החזק" ְּביֹו ֵתר" (דעות א,א; וראו ביאורנו שם) .נפש
ו"החלש" – הכול נטיות טבעיות. – כאן במשמעות של מכלול הכוחות
הגופניים ,ה"חיּות" ,המניעים את האדם
לפעולה (לביאור נפש ראו א,מא) .החולה – הבריאות והחולי הם מדדים לתקינותם של כוחות החיים בגוף .כל מקצוע וכל
מדע וכל מידה מושרשת הן תכונה בנפש – גם בשעה שאינם באים לידי ביטוי ,הם טבועים בנפש האדם ומאפשרים
לו להפיק מן הגוף מעשים מסוימים בקלות יחסית.
7נטיות – יכולות טבעיות ,שהן מאפיינים של מבנה החומר (כגון מאפייני האבן או שרירי האדם) ,ואינן תלויות
במציאותה של נפש.
הרחבות ועיונים
4הקטגוריות של אריסטו – עשרה תחומים שבאמצעותם )7מצבו או תנוחתו במרחב; )8השייכות ,הדברים ש"יש
ניתן לבחון כל דבר ולמצות את כל המידע עליו (אריסטו ,לו"; )9הפועל ,הפעולה שהוא עושה; )10נפעלותו ,איזו
הקטגוריות ,פרקים ד-ה) .הרמב"ם מפרט את התחומים בספר התרחשות עוברת עליו.
הקטגוריות מוצגות בהרחבה רבה בכתבי רס"ג ור' "מילות ההיגיון" (פרק י) )1 :העצם ,מהותו של העצם;
)2הכמות; )3האיכות; )4היחס שלו לדברים אחרים; בחיי אבן פקודה (אמונות ודעות ,מאמר שני; ספר יצירה א,א ,עמ'
)5הזמן ,מיקומו על ציר הזמן; )6המקום ,מה מקומו; מו-מח; חובות הלבבות ,שער הייחוד ,תחילת פרק ז).
