Page 253 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 253

‫‪195‬‬

                                                 ‫פרק נג‬

                                            ‫האחד פועל פעולות מרובות‬

     ‫הקדמה‪ :‬בסוף הפרק הקודם (קבוצה חמישית)‪ ,‬ראינו שמותר לתאר את האל כפו ֵעל פעולות‬
     ‫בעולם‪ ,‬ואילו בפרק שלפנינו נראה שריבוי הפעולות אינו מלמד על ריבוי אלים‪ .‬ארבע‬
     ‫התכונות ההכרחיות לכל פועל אנושי‪ :‬שיהיה יכול‪ ,‬יודע‪ ,‬חי ורוצה אינן שייכות באל‪,‬‬

                                ‫המסוגל לפעול בלא צורך בהן‪.‬‬

‫‪ 1‬מה שהביא להאמנה וכו' – תפיסת‬                                           ‫רקע – האמנת התארים נולדה בקריאה פשטנית‬

‫האל כדמות אנושית־נפשית היא‬                  ‫‪ 	1‬מה שהביא להאמנה שיש תארים לבורא אצל המאמינים‬
‫מהדורה מעודנת יותר של ֶּכֶׁשל דומה‬          ‫בהם‪ ,‬קרוב למה שהביא להאמנת הגשמות אצל מי‬
‫שהביא לתפיסת האל כדמות אנושית־‬              ‫שמאמין בה‪ .‬כי את המאמין בגשמות לא הביא לכך עיון‬
‫פיזית‪ ,‬והוא "פשטי לשונות הכתובים"‪.‬‬          ‫שכלי‪ ,‬אלא הליכה אחר פשטי ("חיצוניות") לשונות‬
‫הדוגלים בתארים לאל הוציאו את‬                ‫הכתובים‪ .‬וכן הדבר בתארים‪ :‬כאשר נמצא שספרי‬
‫הפסוקים מפשוטם כדי לשלול את‬                 ‫הנביאים וספר ההתגלות (=התורה) תיארו אותו יתעלה‬
‫ההגשמה‪ ,‬ויפה עשו‪ ,‬אלא שהם היו‬               ‫בתארים‪ ,‬קיבלו את הדבר כפשוטו והאמינו שהוא‬
‫צריכים לעשות עוד צעד ולשלול גם את‬           ‫בעל תארים‪ .‬וכך הם כאילו ניקו אותו מן הגשמות אך‬
‫התארים‪ ,‬אלא שנאמנותם לאמת היתה‬              ‫לא ניקו אותו ממצבי הגשמות‪ ,‬והם המקרים‪ ,‬כלומר‬
‫רופפת‪ ,‬ולא עמדה להם נוכח מוראה‬              ‫התכונות הנפשיות‪ ,‬שהן כולן איכויות‪ .‬וכל תואר‬
‫של סמכות הכתוב (השוו א‪,‬נא‪ .)7-6‬שספרי‬        ‫שמאמין התארים טוען שהוא עצמי לאל יתעלה – אתה‬
‫הנביאים וכו' – הכוונה לנביאי ישראל‪,‬‬         ‫תמצא שעניינו הוא עניין האיכות‪ ,‬אף שאין הם אומרים‬
‫אבל הבעיה קיימת גם בכתבי הדתות‬              ‫זאת במפורש‪ ,‬מתוך השוואה למה שהכירו ממצביו של‬
‫המונותאיסטיות האחרות‪ ,‬שנכתבו‬
‫כחיקוי לכתבי ישראל (איגרות‪ ,‬מהד' קאפח‪,‬‬                                    ‫כל גוף בעל נפש חיה‪.‬‬
‫עמ' קכ‪-‬קכג)‪ ,‬וידוע לנו שביקורתו של‬
‫הרמב"ם בעניינים אלו מופנית בעיקר‬                                             ‫מטרת התארים‪ :‬רק הצבעה על שלמות האל‬
‫כלפי כתות ה"ַּכ ַלאם" המוסלמיות וכלפי‬
‫חכמים יהודיים שנהו אחריהן (ראו ביאור‬        ‫‪ 	2‬ועל הכול ֶנאמר "דברה תורה כלשון בני אדם"‪ .‬המטרה‬
‫א‪,‬נ‪ ;3‬לזיהויים‪ ,‬ראו א‪,‬עא‪ 4‬בהרחבות)‪ .‬ממצבי‬   ‫ב(תארים) כולם אינה אלא לתאר אותו כשלם‪ ,‬לא‬
‫הגשמות‪ ,‬והם המקרים – זו הפעם‬                ‫לתארו בעצם העניין (המבוטא באותו התואר) שהוא‬
‫הראשונה שבאה אמירה מפורשת של‬                ‫שלמות של בעל הנפש מן הברואים‪ .‬רובם הם תוארי‬
‫הרמב"ם שה"מקרים" חלים בדברים‬                ‫פעולותיו השונות; והיותן פעולות שונות אינה גוזרת‬
‫גשמיים בלבד (ראו א‪,‬נא‪ ;4‬א‪,‬נב‪ ;4‬להלן‬
                                                             ‫שוני בעניינים הקיימים אצל הפו ֵעל‪.‬‬
      ‫ב‪,‬הנחות‪ ,‬הנחה ‪ ;10‬יסודי התורה א‪,‬ז‪.)2‬‬
                                                                                   ‫משל האש‪ ,‬פעולות שונות מפו ֵעל יחיד‬
‫‪ 2‬והיותן וכו' – בהמשך לדבריו בסוף‬
                                            ‫‪ 	3‬אמשול לך משל בעניין זה מן הדברים המצויים‬
‫הפרק הקודם על הקבוצה החמישית‬                ‫אצלנו‪ ,‬כוונתי לכך שהפו ֵעל הוא אחד ונובעים ממנו‬
‫של תארים‪ ,‬וכהקדמה לדיון בתוארי‬              ‫פעולות שונות אף שאין הוא בעל רצון‪ ,‬קל וחומר אם‬
‫הפעולה של האל במקרא‪ ,‬הרמב"ם‬                 ‫הוא פועל ברצון‪ .‬וזהו המשל‪ :‬האש‪ ,‬שהיא ממיסה‬
‫מבאר בפרק זה איך ייתכן שיפעל האל‬
‫פעולות שונות מבלי שהדבר יחייב בו‬

                              ‫ריבוי‪.‬‬

‫‪ 3‬וזהו המשל‪ :‬האש – אף על פי שמקור הפעולה הוא אחד‪ ,‬חום האש גורם למגוון השפעות במושפעים‪ :‬השפעה של‬

‫חום על המים משתקפת באידוים‪ ,‬ועל הקרח בהפשרתו‪ ,‬ועל חרס לח בהקשחתו‪ .‬ובדומה לזה השפעות האל בעולם‬

                                                                             ‫מגוונות‪ ,‬אף על פי שמקורן אחד‪.‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258