Page 255 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫גנ קרפ | תובורמ תולועפ לעופ דחאה | ‪197‬‬

‫פעולות שונות יוצאות מעצמות אחת פשוטה שאין בה ‪ 6‬תואר פעולתו – כבר נתבאר בסוף‬

‫הפרק הקודם שמותר לייחס "עשייה"‬ ‫ריבוי ולא שום עניין נוסף‪.‬‬
‫לאל‪ ,‬ושהדבר אינו מוסיף מידע עליו‪,‬‬
‫אלא רק אומר שיש סיבה לכל מה‬ ‫סיכום ביניים‬

‫‪ 6‬כל תואר הנמצא בספרי האלוה יתעלה יהיה אם כן שקורה במציאות‪ .‬או מורה באופן כללי‬

‫על שלמות – כשהמקרא מתאר תכונות‬ ‫א)‪ ‬או‪ ‬תואר פעולתו ולא תואר עצמותו‪ ,‬ב)או מורה באופן‬
‫עצמיות של האל המתארות כביכול‬ ‫כללי על שלמות; לא שקיימת עצמות מורכבת מעניינים‬
‫את מהותו‪ ,‬ולא את מעשיו‪ ,‬מטרתו רק‬ ‫שונים‪ .‬כי העובדה שהם נמנעים מלהשתמש בביטוי‬
‫להצביע על העובדה שאין לו חסרונות‪.‬‬

‫"מורכבות" אינה מבטלת את משמעות המורכבות מן ‪ 7‬אבל כאן מקום הטעות וכו' –‬
‫העצמות בעלת התארים‪.‬‬
‫הדוגלים בייחוס תארים לאל אמנם‬

‫הבינו שתיתכן עצמּות אחת הפועלת‬ ‫הטעות‪ :‬ייחוס תכונות "הכרחיות" לאל‬
‫מגוון פעולות‪ ,‬ולא זה הדבר שהכריחם‬
‫להאמין בריבוי תארים‪ ,‬אלא שהם‬ ‫‪ 7‬אבל כאן מקום הטעות שהביאה אותם לכך‪ ,‬והיא זו‬

‫שאבאר לך‪ :‬אלה שהאמינו בתארים אינם מאמינים סברו שיש ארבע תכונות יסודיות‬

‫שחייבות להיות לאל בכל מצב בלא‬ ‫בהם בשל ריבוי הפעולות‪ ,‬אלא הם אומרים‪" :‬אמת‬
‫קשר לפעולותיו‪ .‬אין להעלות על הדעת‬ ‫שהעצמות האחת פועלת פעולות שונות‪ ,‬אבל‬
‫שהאל ברא את עצמותו – לדעתם‪,‬‬ ‫התארים העצמיים לו יתעלה אינם מכלל פעולותיו‪,‬‬
‫ארבע התכונות הללו נחשבות כלולות‬

‫כי אין להעלות על הדעת שהאל ברא את עצמותו"‪ .‬בעצמות האל‪ ,‬כנראה משום שלא ייתכן‬
‫לחשוב על האל כסיבת מציאות העולם‬
‫בלא אותן התכונות‪ .‬לגבי תכונות אלו‪,‬‬ ‫הם חלוקים בנוגע לתארים הללו שהם קוראים להם‬
‫אין מדובר ב"אחדות הפועלת ריבוי"‪,‬‬ ‫עצמיים – כוונתי למספרם‪ ,‬כי כולם הולכים אחר לשון‬

‫אחד הכתובים‪ .‬אך אציין לך מה שכולם מסכימים עליו משום שלדעתם לא ניתן לומר שהאל‬

‫פועל אותן‪ ,‬כיוון שמשמעות הדבר היא‬ ‫וחושבים שהוא מושכל ושאין הם הולכים בו אחרי‬
‫שהאל ברא את עצמו‪ ,‬אלא לעולם הן‬ ‫לשון דברי נביא‪ ,‬והם ארבעה תארים‪ :‬חי‪ ,‬יכול‪ ,‬יודע‪,‬‬
‫קשורות בעצמותו‪ .‬כי כולם הולכים‬ ‫רוצה‪ .‬לגבי אלה הם אומרים שהם א)עניינים שונים זה‬
‫אחר לשון אחד הכתובים – השפעתם‬

‫מזה‪ ,‬ב)ושלמויות שלא ייתכן שהאלוה יחסר דבר מהן‪ ,‬של כתבי הקודש‪ ,‬כשקוראים אותם‬
‫באופן בלתי ביקורתי‪ ,‬יכולה להטות‬
‫את המחשבה לכוון ייחוס תארים‬ ‫ג)ואין אפשרות שיהיו מכלל פעולותיו‪ .‬זוהי תמצית‬
‫לאל (ראו א‪,‬לא‪ ;6‬סוף א‪,‬נא; וראו בראש‬ ‫השקפתם‪.‬‬

‫פרקנו)‪ .‬וחושבים שהוא מושכל וכו' –‬ ‫הבהרה‪ :‬יודע‪ ,‬יכול ורוצה הם ביחס לברואים‬

‫לטענתם‪ ,‬הדבר נובע ממחקר שכלי בלא‬ ‫‪ 8‬ידוע לך שעניין הידיעה אצלו יתעלה הוא עניין החיים‪,‬‬
‫הסתמכות על הכתוב‪ ,‬אלא שכבר לימד‬ ‫כיוון שכל המשיג את עצמותו הוא חי ויודע בעניין‬
‫הרמב"ם שעיון נקי מהשפעות זרות‬
‫אחד‪ .‬זאת אם כוונתנו ב"ידיעה" – השגת עצמותו‪ .‬ודעות קדומות מביא לשלילת כל תואר‬

‫כי אין ספק שהעצמות המושגת היא עצמה העצמות מן האל (א‪,‬נא‪ .)2-1‬חי‪ ,‬יכול‪ ,‬יודע‪ ,‬רוצה‬

‫– ארבעה תארים בעלי מעמד מיוחד‪,‬‬

‫שלכאורה אינם מתארים את הקשר של האל עם ברואיו בלבד‪ ,‬אלא הם תוארי האל עצמו‪ ,‬והם תנאי מוקדם לכל‬

‫פעילות רציונלית המיוחסת לו‪.‬‬

‫‪ 8‬שכל המשיג את עצמותו הוא חי ויודע בעניין אחד – אנחנו חשים את חיינו בכל שעה‪ ,‬ועם זאת הם בגדר מסתורין‬

‫לנו‪ ,‬אבל האל אינו כן‪ ,‬אלא הוא יודע את עצמותו באופן מלא‪ ,‬ובמצב זה נעלמת ההבחנה בין היודע לבין מושא‬

‫הידיעה (ראו בהרחבה א‪,‬סח)‪ .‬בכך מושג איחוד בין שניים מהתארים ובינם לבין עצמות האל‪ ,‬וכבר אינם בגדר תארים‪.‬‬