Page 258 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 258
200
פרק נד
תוארי הפעולה בטבע ,האמת והדרך אליה
הקדמה :פרק זה מהווה תפנית מיוחדת בהבנת תוארי המקרא בשני תחומים המתלכדים
לאחד .ראשית ,אמנם אי אפשר לתאר את ה' (הכרת פנים) ,אבל מוטלת על האדם החובה
לשאוף להשגתו מ"נקודת מבט" של המציאות (הכרת אחור) .שנית ,אף על פי שאין לה'
תוארי אופי ,כגון "הרחמן" (א,נב) ,הם נפוצים במקרא ,כגון "רחום וחנון" ,אך אינם מתארים
את אופיו של הבורא אלא את פעולותיו ,ולמעשה הם בגדר תיאור פעולות חוקי הטבע,
הבאים מאת ה' ,והם מסייעים ללימוד ההידמות לאל :מהי הדרך שראוי שינהל בה האדם
את מעשיו כדרך שמנהל בה ה' את מעשיו בעולם.
ברקע הדברים ,עומדים הפסוקים המתעדים את השיח של ה' עם משה במעמד הנשגב של
"נקרת הצור" לאחר חטא העגל (שמות לג,יב-כג):
ַוּיֹא ֶמר מֹ שׁ ֶ�ה ֶאל ה' "ְר ֵאה ַא ָּתה אֹ ֵמר ֵא ַלי ַה ַעל ֶאת ָה ָעם ַה ֶּזהְ ,ו ַא ָּתה ֹלא הֹו ַד ְע ַּת ִני ֵאת
ֲאֶׁשר ִּתְׁש ַלח ִעִּמי; ְו ַא ָּתה ָא ַמְר ָּת ְי ַד ְע ִּתיָך ְבֵׁשם ְו ַגם ָמ ָצא ָת ֵחן ְּב ֵעי ָניְ .ו ַע ָּתה ִאם ָנא ָמ ָצא ִתי
ֵחן ְּב ֵעי ֶניָך – ה ֹו ִד ֵע ִני ָנא ֶאת ְ ּדָר ֶכ ָך ְו ֵא ָד ֲעָך ְל ַמ ַען ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ֶניָךּ ,וְר ֵאה ִּכי ַעְּמָך ַהּגֹוי
ַה ֶּזה"ַ .וּיֹא ַמרָּ" :פ ַני ֵי ֵלכּו ַו ֲה ִנ ֹח ִתי ָלְך"ַ .וּיֹא ֶמר ֵא ָליוִ " אם ֵאין ָּפ ֶניָך הֹ ְל ִכים – ַאל ַּת ֲע ֵלנּו
ִמ ֶּזהּ .ו ַבֶּמה ִיָּו ַדע ֵאפֹואִּ ,כי ָמ ָצא ִתי ֵחן ְּב ֵעי ֶניָך ֲא ִני ְו ַעֶּמָךֲ ,הלֹוא ְּב ֶל ְכ ְּתָך ִעָּמנּוְ ,ו ִנ ְפ ִלינּו
ֲא ִני ְו ַעְּמָך ִמָּכל ָה ָעם ֲאֶׁשר ַעל ְּפ ֵני ָה ֲא ָד ָמה"ַ .וּיֹא ֶמר ה' ֶאל מֹ שׁ ֶ�ה "ַּגם ֶאת ַה ָּד ָבר ַה ֶּזה ֲאֶׁשר
ִּדַּבְר ָּת ֶא ֱעֶׂשה;ִּ כי ָמ ָצא ָת ֵחן ְּב ֵעי ַניָ ,ו ֵא ָד ֲעָך ְּבֵׁשם".
ַוּיֹא ַמר " ַהְר ֵא ִני ָנא ֶאת ְּכבֹ ֶד ָך"ַ .וּיֹא ֶמר " ֲא ִני ַא ֲע ִביר ָּכל טּו ִבי ַעל ָּפ ֶניָךְ ,ו ָקָרא ִתי ְבֵׁשם ה'
ְל ָפ ֶניָךְ ,ו ַחּ ֹנ ִתי ֶאת ֲאֶׁשר ָאחֹןְ ,וִר ַח ְמ ִּתי ֶאת ֲאֶׁשר ֲאַר ֵחם"ַ .וּיֹא ֶמר "ֹלא תּו ַכל ִלְר ֹאת ֶאת ָּפ ָני,
ִּכי ֹלא ִיְר ַא ִני ָה ָא ָדם ָו ָחי"ַ .וּיֹא ֶמר ה'ִ " :הֵּנה ָמקֹום ִא ִּתיְ ,ו ִנַּצ ְב ָּת ַעל ַהּצּורְ .ו ָה ָיה ַּב ֲעבֹר ְּכבִֹדי
ְוַׂש ְמ ִּתיָך ְּב ִנ ְקַרת ַהּצּורְ ,וַׂשּכֹ ִתי ַכִּפי ָע ֶליָך ַעד ָע ְבִריַ .ו ֲה ִסרֹ ִתי ֶאת ַּכִּפי ְוָר ִאי ָת ֶאת ֲאחָֹרי,
ּו ָפ ַני ֹלא ֵי ָראּו".
דרכי טובו של ה' מתוארות בפסוקים הבאים בהמשך השיח ,במה שמכונה "שלוש־עשרה
מידות" .ייחודו של הפרק בחשיפת השפעתם של תוארי ה' על מעמדם של חיי האדם .לנוכח
ההכרה שאי אפשר להשיג את ה' ,כלומר את האמת ,עדיין מוטלת על האדם החובה לשאוף
להשגתו בכל דרכיו ,תוך חיקוי מה שמשתקף בתוארי ה'.
שתי בקשותיו של משה 1והבקשה השנייה ,והיא שביקש
1דע שאדון החכמים ,משה רבינו ,ביקש שתי בקשות, בתחילה – והביאן כאן הרמב"ם בסדר
וקיבל תשובה על שתיהן .א)הבקשה האחת ,שביקש חשיבותן .הסב את תשומת לבו למקום
ממנו יתעלה שיודיע לו את עצמותו ואמיתתו (=מהותו עיון – " ִהֵּנה ָמקֹום ִא ִּתי" ,ומשמעות
האמיתית) ,ב)והבקשה השנייה ,והיא שביקש בתחילה, "מקום" כאן היא 'נקודת מבט' (א,ח).
היא שיודיע לו יתעלה את תאריו .והשיבו ה' יתעלה כלומר ,אף על פי שאין האדם יכול
על שתי השאלות ,בכך ב)שהבטיח לו להודיע לו את להשיג את האמת ,בכל זאת מוטל עליו
כל תאריו ,ושהם פעולותיו ,א)והודיע לו שעצמותו להשיג משהו ממנה .כלומר ,ה' מאפשר
לא תושג כפי שהיא ,אך הסב את תשומת לבו למקום
למשה להתקדם בידיעת האמת.
הרחבות ועיונים
1אדון החכמים – ביטוי המשמש ב"מורה הנבוכים" אב בנביאים") .והשוו לכינוי אחר הנפוץ ב"משנה תורה"
בזיקה למנהיגות הבאה בעקבות הכרת פעולות ה' שמודגש בו ייחודה של נבואת משהַ" ,רָּבן ֶׁשְּל ָכל
בעולם (פרק זה; סוף פרקים ב,כח; ג,יב; ג,נד ,)14שהיא חכמת ַהְּנ ִבי ִאים" (הקדמה כ; יסודי התורה ז,ו; עבודה זרה א,ג ;9סנהדרין
הכרת המציאות וניהולה (השוו ג,נד" :4אב בתורה ,אב בחכמה ,כה,ב).
