Page 254 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪ | 196‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫חלק מהדברים‪ ,‬ומקשיחה אחרים‪ ,‬ומבשלת‪ ,‬ושורפת‪,‬‬ ‫‪ 4‬קל וחומר למי שפועל ברצונו‬
‫ומלבינה‪ ,‬ומשחירה‪ .‬כך שאילו היה האדם מתאר‬
‫את האש כ"מלבינה המשחירה השורפת המבשלת‬ ‫וכו' – מהותו של הרצון החופשי היא‬
‫המקשיחה הממיסה" היה הוא דובר אמת‪ .‬אך מי שאינו‬ ‫היכולת לפעול מגוון פעולות בתנאים‬
‫מכיר את טבע האש היה חושב שיש בה שישה עניינים‬ ‫זהים (ב‪,‬יח‪ ,)7‬בניגוד לאש‪ ,‬שפעולתה‬
‫שונים‪ :‬עניין שבו היא משחירה‪ ,‬ועניין אחר שבו היא‬ ‫טבעית לחלוטין‪ ,‬ואינה פועלת פעולות‬
‫מלבינה‪ ,‬ועניין שלישי שבו היא מבשלת‪ ,‬ועניין רביעי‬ ‫שונות אלא בתנאים חיצוניים שונים‪.‬‬
‫שבו היא שורפת‪ ,‬ועניין חמישי שבו היא ממיסה‪ ,‬ועניין‬ ‫עם זאת‪ ,‬אין לטעות ולחשוב שמדובר‬
‫שישי שבו היא מקשיחה – וכל אלה פעולות מנוגדות‪,‬‬ ‫בהשוואה מדויקת‪ ,‬משום שהאל נעלה‬
‫ואין עניינה של פעולה אחת מהן עניין האחרת‪ .‬ואילו‬ ‫על כל תיאור‪ ,‬כך גם תיאורו כ"בעל‬
‫מי שמכיר את טבע האש יודע שבאיכות פועלת אחת‬ ‫רצון"‪ .‬אצלנו עניין הידיעה שונה‬
‫מעניין היכולת‪ ...‬שונה מעניין הרצון‬
‫היא פועלת את כל הפעולות הללו‪ ,‬והיא החום‪.‬‬ ‫– אחד ממאפייני האדם הוא שתיתכן‬
‫אצלו אי הלימה בין רמת הידע שלו‬
‫‪ 4‬ואם זה נמצא במה שפועל בטבעו‪ ,‬קל וחומר למי‬ ‫לבין יכולותיו המעשיות ולבין רצונותיו‬
‫שפועל ברצונו‪ ,‬וקל וחומר לגביו יתעלה‪ ,‬הנעלה על‬ ‫(ראו ב‪,‬ד‪" .)7‬יכול לעצמו" וכו' – יכול‬
‫כל תיאור‪ ,‬כאשר אנחנו משיגים בו יחסים (לברואים)‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬מצד עצמו ובפני עצמו‪,‬‬
‫שונים זה מזה בעניינם – כי אצלנו עניין הידיעה שונה‬ ‫שהוא ניסוח פתלתל של תורת התארים‬
‫מעניין היכולת‪ ,‬ועניין היכולת שונה מעניין הרצון‬ ‫של חכמי ה"ַּכ ַלאם" המהווה ניסיון‬
‫– איך אפוא נסיק מכך שיש אצלו עניינים שונים‬ ‫להתחמק מן הסתירה המובנית שבה‪.‬‬
‫עצמיים לו עד שיהיה לו עניין שבו ידע ועניין שבו‬ ‫הכשל נחשף כשמתבוננים במשמעותם‬
‫ירצה ועניין שבו יוכל? שכן זוהי משמעות התארים‬ ‫של הביטויים הללו‪ :‬האל בעל יכולת‬
‫שהם מחזיקים בהם‪ .‬יש מהם מי שאומר זאת במפורש‬ ‫(או ידיעה וכו') כמו שאנו מגדירים‬
‫ומונה את העניינים הנוספים על העצמות‪ ,‬ויש מהם מי‬ ‫את המונח הזה‪ ,‬אך היכולת שלו זהה‬
‫שאינו אומר זאת במפורש אבל הוא מפורש באמונתו‬ ‫לעצמותו‪ ,‬שאותה אין אנו מסוגלים‬
‫גם אם אין הוא מבטא זאת באמירה בעלת משמעות‪,‬‬ ‫להגדיר‪ ,‬ועם זאת הכול אחד (ראו א‪,‬נ‪.)3‬‬
‫כמו שאומרים חלקם‪" :‬יכול לעצמו‪ ,‬יודע לעצמו‪ ,‬חי‬
‫‪ 5‬בכוח ההוגה – כוח המחשבה‬
‫לעצמו‪ ,‬רוצה לעצמו"‪.‬‬
‫השכלי‪ ,‬שהוא "כוח בגוף‪ ,‬בלתי נפרד‬
‫משל הכוח ההוגה שבאדם‬ ‫ממנו" (א‪,‬עב‪ ;25‬שמונה פרקים‪,‬א)‪ .‬במושגים‬
‫המקובלים במדעי המוח המודרניים‪,‬‬
‫‪ 5‬אמשול לך בכוח ההוגה הנמצא באדם‪ .‬הוא הרי כוח‬ ‫הנפש משתמשת בכמה מערכות מוחיות‪,‬‬
‫אחד שאין בו ריבוי‪ ,‬ובו רוכש האדם ידע מדעי וידע‬ ‫ואף על פי כן מדובר במערכת הרמונית‬
‫מקצועי‪ ,‬ובו עצמו הוא תופר ומסתת ואורג ובונה ולומד‬ ‫אחת המשמשת להפקת פתרונות רבים‪.‬‬
‫הנדסה ומנהיג את המדינה‪ .‬והרי אלה פעולות שונות‬ ‫כשהאדם משיג תובנה מורכבת‪ ,‬הרי היא‬
‫הנובעות מכוח אחד פשוט שאין בו ריבוי‪ .‬ופעולות‬ ‫בסופו של דבר הבנה אחת כוללת (ראו‬
‫אלה שונות זו מזו מאוד‪ ,‬כמעט אין סוף למספרן‪,‬‬
‫כוונתי למספר המלאכות שהכוח ההוגה יוצר‪ .‬ואם כן‬ ‫א‪,‬סח; ש"א‪ ,‬הפילוסופים‪ ,‬עמ' ‪.)243‬‬
‫אין לשלול ביחס לאל יתהדר ויתעלה שתהיינה אותן‬