Page 254 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 254
| 196מורה הנבוכים | חלק א
חלק מהדברים ,ומקשיחה אחרים ,ומבשלת ,ושורפת, 4קל וחומר למי שפועל ברצונו
ומלבינה ,ומשחירה .כך שאילו היה האדם מתאר
את האש כ"מלבינה המשחירה השורפת המבשלת וכו' – מהותו של הרצון החופשי היא
המקשיחה הממיסה" היה הוא דובר אמת .אך מי שאינו היכולת לפעול מגוון פעולות בתנאים
מכיר את טבע האש היה חושב שיש בה שישה עניינים זהים (ב,יח ,)7בניגוד לאש ,שפעולתה
שונים :עניין שבו היא משחירה ,ועניין אחר שבו היא טבעית לחלוטין ,ואינה פועלת פעולות
מלבינה ,ועניין שלישי שבו היא מבשלת ,ועניין רביעי שונות אלא בתנאים חיצוניים שונים.
שבו היא שורפת ,ועניין חמישי שבו היא ממיסה ,ועניין עם זאת ,אין לטעות ולחשוב שמדובר
שישי שבו היא מקשיחה – וכל אלה פעולות מנוגדות, בהשוואה מדויקת ,משום שהאל נעלה
ואין עניינה של פעולה אחת מהן עניין האחרת .ואילו על כל תיאור ,כך גם תיאורו כ"בעל
מי שמכיר את טבע האש יודע שבאיכות פועלת אחת רצון" .אצלנו עניין הידיעה שונה
מעניין היכולת ...שונה מעניין הרצון
היא פועלת את כל הפעולות הללו ,והיא החום. – אחד ממאפייני האדם הוא שתיתכן
אצלו אי הלימה בין רמת הידע שלו
4ואם זה נמצא במה שפועל בטבעו ,קל וחומר למי לבין יכולותיו המעשיות ולבין רצונותיו
שפועל ברצונו ,וקל וחומר לגביו יתעלה ,הנעלה על (ראו ב,ד" .)7יכול לעצמו" וכו' – יכול
כל תיאור ,כאשר אנחנו משיגים בו יחסים (לברואים) כשלעצמו ,מצד עצמו ובפני עצמו,
שונים זה מזה בעניינם – כי אצלנו עניין הידיעה שונה שהוא ניסוח פתלתל של תורת התארים
מעניין היכולת ,ועניין היכולת שונה מעניין הרצון של חכמי ה"ַּכ ַלאם" המהווה ניסיון
– איך אפוא נסיק מכך שיש אצלו עניינים שונים להתחמק מן הסתירה המובנית שבה.
עצמיים לו עד שיהיה לו עניין שבו ידע ועניין שבו הכשל נחשף כשמתבוננים במשמעותם
ירצה ועניין שבו יוכל? שכן זוהי משמעות התארים של הביטויים הללו :האל בעל יכולת
שהם מחזיקים בהם .יש מהם מי שאומר זאת במפורש (או ידיעה וכו') כמו שאנו מגדירים
ומונה את העניינים הנוספים על העצמות ,ויש מהם מי את המונח הזה ,אך היכולת שלו זהה
שאינו אומר זאת במפורש אבל הוא מפורש באמונתו לעצמותו ,שאותה אין אנו מסוגלים
גם אם אין הוא מבטא זאת באמירה בעלת משמעות, להגדיר ,ועם זאת הכול אחד (ראו א,נ.)3
כמו שאומרים חלקם" :יכול לעצמו ,יודע לעצמו ,חי
5בכוח ההוגה – כוח המחשבה
לעצמו ,רוצה לעצמו".
השכלי ,שהוא "כוח בגוף ,בלתי נפרד
משל הכוח ההוגה שבאדם ממנו" (א,עב ;25שמונה פרקים,א) .במושגים
המקובלים במדעי המוח המודרניים,
5אמשול לך בכוח ההוגה הנמצא באדם .הוא הרי כוח הנפש משתמשת בכמה מערכות מוחיות,
אחד שאין בו ריבוי ,ובו רוכש האדם ידע מדעי וידע ואף על פי כן מדובר במערכת הרמונית
מקצועי ,ובו עצמו הוא תופר ומסתת ואורג ובונה ולומד אחת המשמשת להפקת פתרונות רבים.
הנדסה ומנהיג את המדינה .והרי אלה פעולות שונות כשהאדם משיג תובנה מורכבת ,הרי היא
הנובעות מכוח אחד פשוט שאין בו ריבוי .ופעולות בסופו של דבר הבנה אחת כוללת (ראו
אלה שונות זו מזו מאוד ,כמעט אין סוף למספרן,
כוונתי למספר המלאכות שהכוח ההוגה יוצר .ואם כן א,סח; ש"א ,הפילוסופים ,עמ' .)243
אין לשלול ביחס לאל יתהדר ויתעלה שתהיינה אותן

