Page 249 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫בנ קרפ | לאל הקיזב םהיגוסל םיראתה | ‪191‬‬

‫‪ 8‬באיכות היפעלותית ובהיפעלויות‬ ‫תת־קבוצה ג‪ .3‬אפיוני קבלת השפעה‬

‫– תכונה קבועה או זמנית של המתואר‬ ‫‪ 8‬הדוגמה השלישית‪ :‬תיאור אדם באיכות היפעלותית‬
‫הבאה בעקבות השפעה חיצונית עליו‪.‬‬ ‫ובהיפעלויות‪ ,‬כאומרך‪" :‬פלוני כועס" או "רוגז" או‬
‫כשאין זו מידה מושרשת – לא נעשתה‬ ‫"פוחד" או "מרחם"‪ ,‬כשאין זו מידה מושרשת‪ .‬לסוג‬
‫זה שייך תיאור דבר בצבע ובטעם ובריח‪ ,‬ובחום ובקור‪,‬‬
‫טבע טבוע בנפשו‪.‬‬
‫וביובש וברטיבות‪.‬‬
‫‪ 10‬אין הוא בעל כמות – מציאותו‬
‫תת־קבוצה ג‪ .4‬אפיוני מדד כמותי‬
‫של ה' מחויבת‪ ,‬ואילו המושג "כמות"‬
‫שייך רק במציאות אפשרית‪ ,‬כמו‬ ‫‪ 9‬הדוגמה הרביעית‪ :‬תיאור דבר במה ששייך בו מצד‬
‫זו של הנבראים‪ .‬זהו רעיון עמוק‬ ‫הכמות באשר היא כמות‪ ,‬כאומרך‪" :‬ארוך" ו"קצר"‪,‬‬
‫המבואר בהרחבה בפרק ייעודי (א‪,‬נז‪3‬‬
‫ואילך)‪ .‬ואין הוא מושפע ונפעל – כדי‬ ‫ו"עקום" ו"ישר"‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬
‫להיות מושפע‪ ,‬הוא נדרש להשתנות‬
‫או להתחבר לדבר שונה‪ ,‬ורק החומר‬ ‫סיכום ביניים‬

‫מסוגל לזה‪.‬‬ ‫‪ 10‬כשתתבונן בכל התארים האלה וכיוצא בהם תמצא שמן‬
‫הנמנע לייחס אותם לאלוה‪ ,‬כי ג‪)4‬אין הוא בעל כמות‬
‫‪ 12‬תיאור הדבר ביחסו – תיאור שאינו‬ ‫כדי שתהיה שייכת בו איכות השייכת לכמות באשר היא‬
‫כמות; ג‪)3‬ואין הוא מושפע ונפעל כדי שתהיה שייכת‬
‫עוסק במתואר אלא בזיקתו לדבר אחר‬ ‫בו איכות של היפעלויות; ג‪)2‬ואין לו נטיות כדי שיהיה‬
‫שייך בו כוח וכיוצא בו; ג‪)1‬ואין הוא יתעלה בעל נפש‬
‫(על פי הגדרתו של אריסטו‪ ,‬קטגוריות‪ ,‬ז; וראו‬ ‫כדי שתהיינה שייכות בו סגולות כמו מתינות וביישנות‬
‫וכיוצא בהן‪ ,‬ולא מה ששייך בבעל הנפש באשר הוא‬
‫מילות ההיגיון יא;)‪.‬‬ ‫בעל נפש כמו הבריאות והחולי‪ .‬הרי התבאר לך שאין‬
‫לו יתעלה אף תואר שמקורו בקטגוריה הראשית של‬

‫האיכות‪.‬‬

‫‪ 11‬אם כן שלוש קבוצות התארים הללו‪ ,‬והן מה שמורה על‬
‫מהות או על חלק מהות או על איכות כלשהי הקיימת‬
‫במהות – התבאר לך שמן הנמנע לייחס אותן אליו‬
‫יתעלה‪ ,‬משום שכולן מורות על מורכבות‪ ,‬שעוד נבאר‬
‫בהוכחות (ב‪,‬א) שאי אפשר לייחס אותה לאלוה‪ .‬ולכן‬

‫אומרים שהוא אחד במוחלט‪.‬‬

‫קבוצה ד‪ .‬תואר של יחס‬

‫‪ 12‬קבוצת התארים הרביעית היא תיאור הדבר ביחסו‬
‫לזולתו‪ ,‬כגון ייחוסו לזמן או למקום או לפרט אחר‪.‬‬
‫כגון שתתאר את ראובן שהוא אביו של פלוני‪ ,‬או‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 8‬צבע‪ ,‬טעם‪ ,‬ריח וכו' – נראה שהרמב"ם‪ ,‬בניגוד היותו צבוע או קר וכדומה (הרמב"ם מתייחס לקבוצת משנה זו‬
‫לאריסטו‪ ,‬סבור שהם בגדר דברים העוברים על המתואר‪ ,‬בפסקה ‪ ,10‬וכך משמע מדבריו; אבל ראו אריסטו‪ ,‬קטגוריות‪ ,‬ח)‪.‬‬