Page 259 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 259
דנ קרפ | היאל ךרדהו תמאה ,עבטב הלועפה יתואר | 201
עיון (=נקודת מבט) שממנו יושג ה ֵמרב של מה שיכול 2המופלאים – בערבית "גראיב",
שמשמעותו כפולה' ,מוזר' וגם 'בעל האדם להשיג .ומה שהשיג הוא עליו השלום ,לא השיג
סוד' .כש ֵידע את הדרכים ,ידע אותו אדם לא לפניו ולא לאחריו.
– התורה עצמה מלמדת שהכרת הדרך
שמנהל בה ה' את עולמו היא המפתח ידיעת ה' באמצעות הכרת דרכיו בעולם
להכרת ה' .לא מי שצם ומתפלל בלבד
– הצום ,כשהוא ראוי ולא כשיטה, 2בקשתו לדעת את תאריו ,היא בדבריו" :הֹו ִד ֵע ִני ָנא ֶאת
והתפילה ,הם רק בגדר הזדמנות לפנות ְּד ָר ֶכָך ְו ֵא ָד ֲעָך ְל ַמ ַען ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ֶניָך" (שמות לג,יג) .התבונן
אל ה' ולחזק את ידיעתו באדם (ג,נא;15 בדברים המופלאים שכוללת אותה אמירה :דבריו
וראו תעניות ד,ב) .ומי שאינו יודע אותו הרי "הֹו ִד ֵע ִני ָנא ֶאת ְּדָר ֶכָך ְו ֵא ָד ֲעָך" מורים על כך שה' יתעלה
הוא השנוא והמרוחק – שנאה וריחוק נודע באמצעות תאריו ,כי כש ֵידע (האדם) את הדרכים,
אינם מציינים את מצבו של ה' אלא את ידע אותו .ודבריו " ְל ַמ ַען ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ֶניָך" (שם) מורים
מצבו של האדם .והקרבה והריחוק – על כך שהיודע את ה' – הוא אשר ימצא חן בעיניו ,ולא
ההשגחה וההסתרה ,כעולה מדבריו מי שצם ומתפלל בלבד .אלא כל מי שיודע אותו – הרי
במקום אחר" :אבל החזק בעיקר ,שאין הוא הרצוי והמקורב ,ומי שאינו יודע אותו – הרי הוא
הבדל בין אם האדם במרכז הארץ או השנוא והמרוחק .ולפי שיעור הידיעה והאי ידיעה יהיה
על גבי הגלגל התשיעי ,לו היה הדבר (שיעור) הריצוי והשנאה והקרבה והריחוק (לפני ה').
אפשרי – אין הוא רחוק מן ה' פה ולא
קרוב אליו שם .אלא הקרבה אליו יתעלה וכבר חרגנו ממטרת הפרק ,ואשוב אליה.
היא בהשגתו ,והריחוק ממנו הוא באי
ידיעתו" (א,יח .)5וכבר חרגנו ממטרת המענה לשתי השאלות
הפרק – במכוון ,כאמצעי הסתרה
והכוונת הלומד לדברים העתידים 3כאשר ביקש לדעת את התארים וביקש מחילה לאומה,
להתבאר בהמשך הדברים .המטרה ונענה שיימחל להם ,ולאחר מכן ביקש להשיג את
הגלויה של הפרק היא להוכיח את עצמותו יתעלה ,באומרו " ַה ְר ֵא ִני ָנא ֶאת ְּכבֶֹדָך" (שמות
הטענה שהוצגה בפרק הקודם ,שתוארי לג,יח) – נענה על הבקשה הראשונה ,שהיא "הֹו ִד ֵע ִני ָנא
ה' במקרא מתארים את פעולותיו הרבות
ולא את עצמותו .בסטייה זו ממטרת ֶאת ְּדָר ֶכָך" ,ונאמר לוֲ " :א ִני ַא ֲע ִביר ָּכל טּו ִבי ַעל ָּפ ֶניָך"
הפרק ,הרמב"ם רומז להשגחת ה' (שם,יט) .ובתשובה על השאלה השנייה נאמר לוֹ" :לא
בעולמו :ה' משגיח על האדם ביחס
ישיר למידת הכרת האדם את ה' (כמו תּו ַכל ִל ְר ֹאת ֶאת ָּפ ָני [ִּכי ֹלא ִי ְר ַא ִני ָה ָא ָדם ָו ָחי]" (שם,כ).
שיתבאר להלן ג,יז ;17ג,נא 19ואילך) ,וכאן רק 4דבריו (של ה') "ָּכל טּו ִבי" רומזים לכך שיציג בפניו את
נחשף מפתח נוסף להכרה זו. כל הנמצאים (=הדברים במציאות) ,שעליהם נאמר
" ַוַּי ְרא ֱאֹל ִהים ֶאת ָּכל ֲאֶׁשר ָעָׂשה ְו ִהֵּנה טֹוב ְמ ֹאד" (בראשית
3וביקש מחילה לאומה ונענה
וכו' – ביקש מה' שיסלח לישראל
א,לא) .ב"הצגה בפניו" כוונתי היא שישיג את טבעם על חטא העגל (שמות לב,ז-יד) ,ונענה:
ואת מערכת הקשרים שביניהם ,וידע כיצד הוא מנהיג "ָּפ ַני [=כעסי] ֵי ֵלכּו ַו ֲה ִנחֹ ִתי ָלְך".
ביקש להשיג את עצמותו יתעלה...
"ְּכבֹ ֶדָך" – והכבוד הוא המהות (א,סד;2 אותם בכלל ובפרט .לעניין הזה רמז בדבריו "[ ַע ְב ִּדי
ג,יג .)8בדומה לבקשה להכיר את המלך
לא רק באמצעות התבוננות בסדרי החוק במדינה אלא מתוך היכרות אישית פנים אל פנים (בהמשך למשל א,מו ;3להשוואה
למשנה תורה ,ראו א,כא 7בהרחבות).
ָּ" 4כל טּו ִבי" רומזים וכו' – והמציאות היא טובה ,ובמבט מעמיק מתגלה זהות בין ה"מציאות" לבין ה"טוב"
(ג,כה" :12שּכן המציאות טובה בלי ספק"; ג,י ;8ג,יג .)9את טבעם ואת מערכת הקשרים שביניהם – כיצד הבריאה
לפרטיה ויחסיה ,כולל כוחות היצירה והקמילה ,משתלבת יחד להשגת מציאות הרמונית וטובה באופן כללי.
