Page 260 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 260
| 202מורה הנבוכים | חלק א
ֹמ ׁ ֶשה] ְּב ָכל ֵּבי ִתי ֶנ ֱא ָמן הּוא" (במדבר יב,ז) ,כלומר :הוא ההשקפות שאינן נכונות אינן יציבות
הבין את מציאות עולמי כולו הבנה אמיתית ויציבה; כי – לשקר אין רגליים .הרמב"ם מפרש
ההשקפות שאינן נכונות אינן יציבות .הנה כי כן ,השגת את "ביתי" במשמעות 'עולמי' ואת
הפעולות הללו היא תאריו יתעלה ,שהוא נודע דרכם. "נאמן הוא" במשמעות 'הבנתו אמיתית
הראיה לכך שמה שהובטח לו שישיג הוא פעולותיו ויציבה' .השגת הפעולות הללו היא
יתעלה ,היא שהדבר שנודע בו (ה' למשה) הוא תוארי תאריו יתעלה – תוארי ה' אינם מציינים
פעולה גמוריםַ" :רחּום ְו ַחּנּוןֶ ,אֶרְך ַאַּפ ִים [ְוַרב ֶח ֶסד את תכונותיו אלא את תכונות הטבע
שברא ,כלומר הדרך שעל האדם לתפוס
ֶו ֱא ֶמת( "]...שמות לד,ו-ז). בה את ניהול המציאות בידי ה' .בהמשך
הדברים (פסקה ,)6נראה שמטרת התיאור
5הנה התבאר שהדרכים שביקש לדעת ושה' הודיע לו היא עבורנו ,בהידמות לאל ,שהיא
אותם ,הם הפעולות היוצאות ממנו יתעלה .החכמים אימוץ תכונות טובות הבאות מבחירה
שכלית ולא רגשית.
קוראים להם "מדות" ואומרים "שלש עשרה מדות", " 5שלש עשרה מדות" – המנויות
והם משתמשים במונח הזה כדי לציין את מידות האופי:
"ארבע מדות בנותני צדקה" (משנה אבות ה,יג)" ,ארבע מדות בשני פסוקים בהמשך המעמד הנשגב:
בהולכי לבית המדרש" (שם ה,יד) ,וזה נפוץ .המשמעות "ַוַּי ֲעבֹר ה' ַעל ָּפ ָניו ַו ִּי ְקָרא ,ה' אה' ב ֵאל
כאן אינה שה' בעל מידות אופי ,אלא שהוא עושה ג ַרחּום ד ְו ַחּנּון ה ֶא ֶרְך ַאַּפ ִים וְוַרב ֶח ֶסד
פעולות הדומות לפעולות שיוצאות מאתנו יוצאות ז ֶו ֱא ֶמת .חנֹ ֵצר ֶח ֶסד ָל ֲא ָל ִפים טנֵֹׂשא ָע ֹון
בעקבות מידות האופי ,כלומר מתכונות נפשיות; לא י ָו ֶפַׁשע יא ְו ַחָּט ָאה ,יב ְו ַנ ֵּקה ֹלא ְי ַנ ֶּקה יגּפֹ ֵקד
שהוא יתעלה בעל תכונות נפשיות. ֲעוֹן ָאבֹות ַעל ָּב ִנים ְו ַעל ְּב ֵני ָב ִנים ַעל
ִׁשֵּלִׁשים ְו ַעל ִרֵּב ִעים" (שמות לד,ו-ז .המספור
בהתאם למתואר בהמשך הפרק .לגרסה מוקדמת
של המספור ,ראו שו"ת רסז).
6די היה לו ...שכבר השיג – שהרי 6די היה לו בהזכרת אותן שלש עשרה מדות – אף שכבר
השיג את כל טובו ,כלומר כל פעולותיו – משום שאלה אפשר לתאר את המציאות בלי סוף.
הן הפעולות היוצאות ממנו יתעלה ביצירת בני האדם משלל התיאורים האפשריים ,נבחרו
ובהנהגתם .וזו היתה המטרה הסופית בשאלתו ,משום שלוש־עשרה המידות ,מפני שהן
מתארות רק דברים המשמשים את ה'
שסיום דבריו הואְ" :ו ֵא ָד ֲעָך ְל ַמ ַען ֶא ְמ ָצא ֵחן ְּב ֵעי ֶניָך, ליצירת בני האדם וניהולם ,ומשה זקוק
ּו ְר ֵאה ִּכי ַעְּמָך ַהּגֹוי ַה ֶּזה" (שמות לג,יג) ,שאני צריך להנהיגם להם ,לדעת להנהיג כמו ה' .שאני צריך
להנהיגם וכו' – המטרה בהבנת הדרך
בפעולות שאחקה בהן את פעולותיך בהנהגתם. שה' פועל בה היא מעשית :להידמות,
תארים הנובעים מהכרת פעולות ה' כלומר להתנהג בהתאם לדרך זו ,שהיא
מצוות ההידמות לדרך ה' (דעות א,ו-ז; מו"נ
7הנה התבאר לך שה"דרכים" וה"מדות" אחד הם ,והם ג,נד .)13וכן ראוי לכל אדם ללמוד – על
הפעולות היוצאות ממנו יתעלה בעולם .ובכל עת שתושג
מנת לעשות.
פעולה מפעולותיו ,יתואר הוא יתעלה בתואר שאותה 7בארבע הפסקאות הבאות ,הרמב"ם
פעולה יוצאת ממנו ,וייקרא בשם הנגזר מאותה פעולה.
מדגים כיצד כל אדם יכול להפיק מן
לדוגמה :כשמושגת עדינות הנהגתו בהתהוות העובר, העובדות הטבעיות תארים של תכונות
אופי טובות :רחום ,חנון ,קנא .ויש
לשים לב למשל להגדרה המיוחדת של המונח "רחום" :רחמי ה' מתבטאים בהענקת סביבה וכלים לכל חי כדי
שיחיה .ובדומה לזה יש להבין את כל שלוש־עשרה המידות ,שהן משקפות דרכי התבוננות על העולם :לחפש תמיד
אחר מגמות ,אחר תכליתיות ,אחר טכניקות ותחבולות ליצירת חיים ודעת .באמצעות ההתבוננות הזאת ,האדם יוצר
לעצמו תפיסה חווייתית־מעשית של הליכה בדרכי ה' :בכל מקום שהאדם מסתכל ,הוא רואה איך ה' מכוון את
