Page 223 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 223
ומ קרפ | שומיש םהב השענש המשגהה ייוטיב | 165
12דברה תורה כלשון בני אדם – להורות על ההשגה; או אבר ביצוע ,כדי להורות על
העשייה; או אבר דיבור ,כדי להורות על שפיעת
התורה מדברת בכוונה בלשון מאנישה
( ַא ְנ ְּתרֹוּפֹומֹוְר ִפית) ומגשימה ,כדי שיוכל השכלים על הנביאים כמו שיתבאר.
ההמון להבין את מציאות ה' ושלמותו,
וכדי שיוכלו החכמים להבין את 12נמצא שההדרכה של כל ההשאלות האלה היא לקבע
ההשאלה שבדבר .בשני סוגי ההשאלות בדעתנו שיש מצוי ,חי ,פועל את כל מה שזולתו ,שגם
משיג את פעולותיו .עוד נבאר כאשר נעסוק בשלילת
הללו מובאים הפסוקים להלן. התארים כיצד כל זה חוזר לעניין אחד והוא עצמותו
יתעלה בלבד .כי אין מטרתו של פרק זה אלא לבאר
13אברי התנועה המקומית – הרגליים, את משמעות האברים הגשמיים האלה המיוחסים לו,
יתעלה על כל חסרון ,ושהם כולם נועדו להורות על
המייצגות בהשאלה פשוטה את הקיום פעולתיהם של אותם אברים ,שאותן פעולות הן שלמות
האלוהי ,מפני שבעיני ההמון ,התנועה אצלנו ,כדי להורות לנו על היותו שלם בכל אופני
היא יסוד חיוני בכל בעל חיים (פסקה ,)5 השלמויות ,כפי שהעירו לנו (חז"ל) באומרם "דברה
ובהשאלה עמוקה יותר ,המונח "רגל"
מציין את נוכחות ה' כסיבה או מקור תורה כלשון בני אדם" (בבלי ברכות לב,ב ועוד).
למאורע .הפסוקים עוסקים במקדש:
"[ּ ֹכה ָא ַמר ה' ַהׁ ָּש ַמ ִים ִּכ ְס ִאי ְו ָה ָאֶרץ] אברי הגוף המושאלים ושאינם מושאלים
ֲהדֹם ַר ְג ָליֵ [ ,אי ֶזה ַב ִית ֲאֶׁשר ִּת ְבנּו ִלי
ְו ֵאי ֶזה ָמקֹום ְמנּו ָח ִתי]"; "[ַוּיֹא ֶמר ֵא ַלי 13אברי התנועה המקומית המיוחסים לו יתעלה הם כגון
ֶּבן ָא ָדם ֶאת ְמקֹום ִּכ ְס ִאי] ְו ֶאת ְמקֹום דבריו " ֲהדֹם ַר ְג ָלי" (ישעיהו סו,א)ְ " ,ו ֶאת ְמקֹום ַּכּפֹות ַר ְג ַלי"
ַּכּפֹות ַר ְג ַלי [ ֲאֶׁשר ֶאְׁשָּכן ָׁשם ְּבתֹוְך ְּב ֵני
ִיְׂש ָר ֵאל]" (למונח כיסא ולהסבר הפסוק ,ראו (יחזקאל מג,ז) .
א,ט; למונח רגל ,ראו א,כח) .ואברי החישה ואברי הביצוע המיוחסים לוַ " :יד ה'" (שמות ט,ג),
המיוחסים לו – המתארים את השגת ה' "ְּב ֶא ְצַּבע ֱאֹל ִהים" (שם לא,יח)ַ " ,מ ֲעֵׂשה ֶא ְצְּבעֹ ֶתיָך"
והשגחתו (למונחים עין ושמע ,ראו א,מד-מה; (תהילים ח,ד)ַ " ,ו ָּתֶׁשת ָע ַלי ַּכֶּפ ָכה" (שם קלט,ה)ּ" ,ו ְזרֹו ַע ה'
למונח אף כמציין כעס ,ראו א,לו 2בהרחבות). ַעל ִמי ִנ ְג ָל ָתה" (ישעיהו נג,א)ְ " ,י ִמי ְנָך ה'" (שמות טו,ו) .
ואברי הדיבור המיוחסים לוִּ" :פי ה' ִּדֵּבר" (ישעיהו א,כ),
ָ " 14המּו ֵמ ַעי לֹו" – נתעוררו רחמיי. " ְו ִי ְפ ַּתח ְׂש ָפ ָתיו ִעָּמְך" (איוב יא,ה)" ,קֹול ה' ַּבּכֹ ַח" (תהילים כט,ד),
" ֲהמֹון ֵמ ֶעיָך ְוַר ֲח ֶמיָך ֵא ַלי ִה ְת ַאָּפקּו" – "[ְׂש ָפ ָתיו ָמ ְלאּו ַז ַעם] ּו ְלׁשֹונֹו ְּכ ֵאׁש ֹא ָכ ֶלת" (ישעיהו ל,כז) .
שאלת הנביא :מדוע נפסקו התעוררות אברי החישה המיוחסים לוֵ " :עי ָניו ֶי ֱחזּו ַע ְפ ַעָּפיו ִי ְב ֲחנּו
ְּב ֵני ָא ָדם" (תהילים יא,ד)ֵ " ,עי ֵני ה' ֵהָּמה ְמׁשֹו ְטטֹות" (זכריה ד,י;
(המיית) לבך ורחמיך אליי. ושםְ :מׁשֹו ְט ִטים)ַ " ,הֵּטה ה' ָא ְז ְנָך ּוְׁש ָמע" (מלכים־ב יט,טז)ִּ[" ,כי
ֵאׁש] ְק ַד ְח ֶּתם ְּב ַאִּפי" (ירמיהו יז,ד).
14מן האברים הפנימיים לא הושאל לו אלא הלב ,משום
שהוא מונח רב־משמעי ,והוא גם שם השכל ,והוא
ראשית חיותו של החי .כי גם במה שנאמר " ָהמּו ֵמ ַעי לֹו
[ ַר ֵחם ֲא ַר ֲח ֶמּנּו ְנ ֻאם ה']" (ירמיהולא,יט)ֲ " ,המֹון ֵמ ֶעיָך [ ְו ַר ֲח ֶמיָך
ֵא ַלי ִה ְת ַאָּפקּו]" (ישעיהו סג,טו) ,הכוונה היא ללב .כי "מעי"
הוא מונח שנאמר באופן כללי ובאופן פרטי :הוא שם
