Page 217 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 217

‫‪159‬‬

                                                                ‫פרק מד‬

                                                                  ‫המונח עין‬

     ‫הקדמה‪ :‬פרק זה עוסק במונח "עין"‪ ,‬הנזכר בפסוק שהביא הרמב"ם רק את תחילתו בפרק‬
     ‫הקודם‪ ,‬שעסק בו במונח "כנף"‪ְ" :‬וֹלא ִי ָּכ ֵנף עֹוד מֹוֶריָך‪ְ ,‬ו ָהיּו ֵעי ֶני ָך רֹאֹות ֶאת מֹוֶריָך"‪ .‬הקשר‬
     ‫בין האדם לה' הוא ההדדיות בין השגחתו של ה' לבין השגתו השכלית של האדם את שפע ה'‪.‬‬

‫‪ 1‬מונח רב־משמעי – ויש עוד‬                                                                                                   ‫שלוש משמעויות‬

‫משמעויות למונח "עין" במקרא‪ ,‬כמו‬                                                         ‫‪" 	1‬עין" הוא מונח רב־משמעי	‪.‬‬
‫'צבע' או 'מר ֶאה'‪ ,‬שהרמב"ם אינו מציין‬                           ‫א)‪ ‬הוא שמו של מעיין המים‪ַ " :‬על ֵעין ַהַּמ ִים ַּבִּמ ְדָּבר"‬
‫אותם‪ ,‬מפני שמטרתו אינה דיון מילוני‬
‫(א‪,‬ח‪ ,)2‬אלא סיוע להבנת ההקשרים‬                                                                           ‫(בראשית טז‪,‬ז)	‪.‬‬
‫העמוקים יותר של דברי המקרא‪,‬‬                                        ‫ב)‪ ‬והוא שם העין הרואה‪ַ " :‬ע ִין ַּת ַחת ַע ִין" (שמות כא‪,‬כד)‪	.‬‬
‫ש"מורה הנבוכים" מתמקד בהם‪,‬‬                                      ‫ג)‪ ‬והוא שם ההשגחה‪ .‬נאמר על ירמיה‪ָ " :‬ק ֶחּנּו ְו ֵעי ֶניָך‬
‫ובהבנה זו נפתרות גם תמיהות אחרות‪.‬‬
                                                                       ‫ִׂשים ָע ָליו" (ירמיהו לט‪,‬יב)‪ ,‬משמעותו‪ :‬השגח עליו‪.‬‬
‫‪ֵ " 2‬עי ַני ְו ִלִּבי"‪ ...‬השגחתי וכוונתי –‬
                                                                                                                 ‫משמעות השגחה בזיקה לה'‬
‫מפני שאחת ממשמעויותיו של המונח‬
‫"לב" היא 'רצון' (לפסוק‪ ,‬ראו א‪,‬לט‪.)4‬‬                             ‫‪ 	2‬לפי ההשאלה הזו נאמר לגבי ה' בכל מקום‪ְ" .‬ו ָהיּו ֵעי ַני‬
‫השגחתו כוללת גם את כל מה שבארץ‬                                  ‫ְו ִלִּבי ָׁשם ָּכל ַה ָּי ִמים" (מלכים־א ט‪,‬ג) – השגחתי וכוונתי‪ ,‬כפי‬
‫– הן השגחה על פרטי המין‪ ,‬שהכול‬                                  ‫שכבר אמרנו (א‪,‬לט‪ֶ [" .)4‬א ֶרץ ֲאֶׁשר ה' ֱאֹל ֶהיָך ּדֵֹרׁש ֹא ָתּה]‬
‫יתקיים ויתפקד כראוי‪ ,‬הן השגחה‬                                   ‫ָּת ִמיד ֵעי ֵני ה' ֱאֹל ֶהיָך ָּבּה" (דברים יא‪,‬יב) – השגחתו עליה‪.‬‬
‫פרטית על האדם הצדיק‪ ,‬המביאה אותו‬                                ‫" ֵעי ֵני ה' ֵהָּמה ְמׁשֹו ְטטֹות [ְּב ָכל ָה ָא ֶרץ]" (זכריה ד‪,‬י; ושם‪:‬‬
                                                                ‫ְמׁשֹו ְט ִטים) – השגחתו כוללת גם את כל מה שבארץ‪ ,‬כפי‬
                       ‫לידי נצחיות‪.‬‬
                                                                    ‫שיוזכר בפרקים שיבואו על ההשגחה (ג‪ ,‬ח‪-‬כד; נא‪-‬נד)‪.‬‬
‫‪ 3‬ד)‪ַ " ‬הֵּטה ֱאֹל ַהי ָא ְז ְנָך ּוְׁש ָמע‪ְּ ,‬פ ַקח‬
                                                                                                                   ‫משמעות ד‪ :‬השגה שכלית‬
‫ֵעי ֶניָך ּוְר ֵאה ׁ ֹש ְממֹ ֵתינּו ְו ָה ִעיר ֲאֶׁשר ִנ ְקָרא‬
‫ִׁש ְמָך ָע ֶלי ָה ִּכי ֹלא ַעל ִצ ְדקֹ ֵתינּו ֲא ַנ ְחנּו‬      ‫	‪ 3‬ד)‪ ‬אך אם מצטרף אל העיניים לשון ראיה או חזיה‪ ,‬כמו‬
‫ַמִּפי ִלים ַּת ֲחנּו ֵנינּו ְל ָפ ֶניָך ִּכי ַעל ַר ֲח ֶמיָך‬   ‫"[ ַהֵּטה ֱאֹל ַהי ָא ְז ְנָך ּוְׁש ָמע] ְּפ ַקח ֵעי ֶניָך ּו ְר ֵאה" (דניאל ט‪,‬יח)‪,‬‬
‫ָהַרִּבים" – בקשת דניאל מה' שישמע‬                               ‫"[ה' ְּב ֵהי ַכל ָק ְדׁשֹו ה' ַּבׁ ָּש ַמ ִים ִּכ ְסאֹו] ֵעי ָניו ֶי ֱחזּו [ ַע ְפ ַעָּפיו‬
‫את תפילת העם ויראה את מצבו העגום‪.‬‬                               ‫ִי ְב ֲחנּו ְּב ֵני ָא ָדם]" (תהילים יא‪,‬ד)‪ ,‬משמעות הדבר הזה כולו‬
‫למשמעות המונח "שמע"‪ ,‬ראו בפרק‬                                   ‫היא השגה שכלית ולא השגה חושית‪ ,‬שהרי כל תחושה‬
‫הבא‪ .‬ההשגה השכלית – כביכול של‬                                   ‫היא היפעלות והתרשמות‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬והוא יתעלה פועל‬
‫ה'‪ ,‬אבל למעשה הדבר הדדי‪ :‬השגת‬
‫האדם את ה' באמצעות שכלו מקשרת‬                                                         ‫ולא נפעל‪ ,‬כפי שאבאר (א‪,‬נד‪-‬נה)‪.‬‬
‫את שפע ה' אל האדם באמצעות השכל‪,‬‬

              ‫והיא הנקראת השגחה‪.‬‬

                                                      ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 2‬נאמר לגבי ה' בכל מקום – זו הפניית הרמב"ם לחפש העיניים מופיעות גם ב"מעשה המרכבה" שראה יחזקאל‬
‫עוד פסוקים‪ ,‬כגון ב"חזון האבן" שראה זכריה‪ַ " ,‬על ֶא ֶבן בזיקה לאופנים‪ ,‬המייצגים את ארבעת היסודות‪ְ" ,‬ו ַגּבֹ ָתם‬
‫ַא ַחת ִׁש ְב ָעה ֵעי ָנ ִים" (זכריה ג‪,‬ט)‪ ,‬וגם בהמשך דבריו‪ְ " ,‬ו ָראּו ְמ ֵלאֹת ֵעי ַנ ִים ָס ִביב ְל ַא ְרַּב ְע ָּתן" (יחזקאל א‪,‬יח)‪ְ " ,‬ו ָהאֹו ַפִּנים‬
‫ֶאת ָה ֶא ֶבן‪ִׁ ...‬ש ְב ָעה ֵאֶּלה ֵעי ֵני ה' ֵהָּמה ְמׁשֹו ְט ִטים ְּב ָכל ְמ ֵל ִאים ֵעי ַנ ִים ָס ִביב" (שם י‪,‬יב)‪ ,‬שאפשר שמשמעותם‬
‫ָה ָא ֶרץ" (שם ד‪,‬י‪ ,‬המובא בפרק זה)‪ ,‬שבהם רואים את השגחתו השגחה מושלמת של ה' על כדור הארץ‪ .‬ועוד נעסוק‬

              ‫של ה' באמצעות שבעת כוכבי הלכת והגלגלים (אפודי‪ ,‬בהם במקומם (ג‪,‬ב‪-‬ג; למונח מלא‪ ,‬ראו א‪,‬יט‪.)2‬‬
                                                        ‫נרבוני)‪ ,‬כלומר באמצעות כל כוחות הבריאה וחוקיה‪.‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222