Page 214 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 214

‫‪ | 156‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫וביאר אותם (בפסוקים שלאחר מכן)‪ .‬וכך אני מפרש בדבריו‬             ‫ִמֶּמּנּו‪ִּ ,‬כי ְּביֹום ֲא ָכ ְלָך ִמֶּמּנּו מֹות ָּתמּות"‬
‫יתעלה " ְל ַמ ַען ִּת ְחיּון" (שם ה‪,‬ל)‪ ,‬כעין מה שנאמר בפירוש‬    ‫(בראשית ב‪,‬יז)‪ .‬וכמו שאומר הרמב"ם על‬
‫המקובל באשר לדבריו " ְל ַמ ַען ִיי ַטב ָלְך [ְו ַה ֲאַר ְכ ָּת‬  ‫הרשעים‪" :‬שהם מתים באמת‪ ,‬אף על‬
                                                                ‫פי שהם אוכלים ומרגישים" (סה"מ ל"ת‬
‫ָי ִמים]" (שם כב‪,‬ז)‪ .‬וכיוון שההש ָאלה הזו מפורסמת אמרו‬
                                                                ‫לח)‪ .‬וביאר אותם – בהמשך הפסוקים‪:‬‬

‫(חז"ל)‪" :‬צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים‪ ,‬ורשעים‬                ‫" ֲאֶׁשר ָאנֹ ִכי ְמ ַצְּוָך ַהּיֹום ְל ַא ֲה ָבה ֶאת ה'‬
‫אפילו בחייהם קרואים מתים" (בבלי ברכות יח‪,‬א‪-‬ב; קהלת רבה ט)‪.‬‬      ‫ֱאֹל ֶהיָך ָל ֶל ֶכת ִּב ְדָר ָכיו ְו ִלְׁש ֹמר ִמ ְצוֹ ָתיו‬
                                                                ‫ְו ֻחּקֹ ָתיו ּו ִמְׁשָּפ ָטיו‪ְ ,‬ו ָח ִיי ָת ְוָר ִבי ָת ּו ֵבַר ְכָך‬
                                           ‫דע זאת‪.‬‬              ‫ה' ֱאֹל ֶהיָך ָּב ָאֶרץ‪ְ ...‬ו ִאם ִי ְפ ֶנה ְל ָב ְבָך‬

                                                                ‫ְוֹלא ִתְׁש ָמע‪ָ ...‬אבֹד ּ ֹתא ֵבדּון"‪ .‬כעין מה‬

‫שנאמר בפירוש המקובל – " ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‪ְ ' :‬ל ַמ ַען ִיי ַטב ָלְך' – ָלעֹו ָלם ֶׁשֻּכּלֹו טֹוב; 'ְו ַה ֲאַר ְכ ָּת ָי ִמים' – ָלעֹו ָלם ֶׁשֻּכּלֹו‬

‫ָארְֹך [=נצחי]‪ְ ,‬ו ֶזה הּוא ָהעֹו ָלם ַהָּבא" (תשובה ח‪,‬א‪ ,‬על פי הבבלי‪ :‬קידושין לט‪,‬ב; חולין קמב‪,‬א; מובא להלן ג‪,‬כז‪ .)5‬בפסקה שלפנינו‪,‬‬

‫הרמב"ם עובר ממשמעות של קניית החכמה והאמת אל משמעות של חיי נצח בעולם הבא‪ ,‬והדברים קשורים זה בזה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬על פי המשמעות השלישית‪ ,‬לימוד חכמת האמת מביא לתפיסות נכונות‪ ,‬והן מביאות לחיי נצח‪ ,‬וזה הוא סוד‬

‫נפש האדם (יסודי התורה ד‪,‬ח)‪ .‬דע זאת – קריאת הרמב"ם לקורא לתת תשומת לב מיוחדת מעבר למה שכתוב בפרק‪ ,‬כגון‬

‫"עץ החיים" שבגן עדן ועונש ה"מוות" של מי שאוכל מעץ הדעת (ראו הרחבה)‪.‬‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 3‬תחיית המתים – דברי הרמב"ם כאן‪" ,‬צדיקים אפילו סנהדרין י‪,‬א)‪ ,‬אלא שאין להתעמק בהבנתה ולהשקיע בה‬

‫במיתתם קרואים חיים"‪ ,‬הובנו על ידי כמה מן הפרשנים מחשבות מרובות‪ .‬על עניין כגון זה הרמב"ם אומר‪ֹ" :‬לא‬

‫כמדברים על משמעות תחיית המתים לנפש‪ ,‬שעולה מהם ֵי ַדע ָא ָדם ֵהי ַאְך ִי ְהיּו ַעד ֶׁש ִּי ְהיּו‪ֶׁ ,‬ש ְּד ָבִרים ְסתּו ִמין ֵהם" (מלכים‬

‫הכחשה בדבר תחיית המתים לגוף (ראו למשל אפודי‪ ,‬א"כ יב‪,‬ב)‪ .‬וכך אפשר להבין את אי הבהירות בדברי הרמב"ם‪.‬‬

‫ועוד)‪ .‬אמנם הרמב"ם ממעיט לכתוב על תחיית המתים מכל מקום‪ ,‬משמעותם של הדברים רבה‪ :‬האדם צריך‬

‫לגוף‪ ,‬ומתאר אותה כמצב זמני‪ ,‬שיקומו המתים לתחייה להתרכז בחייו במה שמעניק לו חיים נצחיים‪ ,‬ולא בגוף‪,‬‬

‫ויחיו זמן רב‪ ,‬ושוב ימותו‪ .‬ודבריו מעוררים שאלות לא גם אם יחיה לעתיד לבוא רק לזמן קצוב (ועיינו ברכות י‪,‬י;‬

‫מעטות על דעת הרמב"ם‪ ,‬כגון מה טעם בתחיית מתים וראו ו"ח‪ ,‬בירורים‪ ,‬עמ' ‪.)94-82‬‬

‫עץ הדעת ועץ החיים – על עץ הדעת‪ ,‬אומר ה'‪:‬‬  ‫לזמן קצוב (ראו למשל ספר המדע‪ ,‬מהד' קאפח‪ ,‬עמ' תרמו; לתחיית‬

‫המתים לזמן קצוב‪ ,‬ראו מאמר תחיית המתים‪ ,‬מהד' קאפח‪ ,‬עמ' פב; "ּו ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת טֹוב ָו ָרע ֹלא תֹא ַכל ִמֶּמּנּו‪ִּ ,‬כי ְּביֹום ֲא ָכ ְלָך‬

‫פה"מ סנהדרין י‪,‬א‪ ,‬עמ' קלט)‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הרמב"ם מאמין ִמֶּמּנּו מ ֹות ָּתמ ּות" (בראשית ב‪,‬ט)‪ .‬ואכן‪ ,‬המוות הוא השקיעה‬

‫באפשרות להתרחשות נס כחלק מן הטבע הבראשיתי בדעות המקובלות‪" ,‬המפורסמות" (ראו א‪,‬ב)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬

‫הטבוע בו‪ ,‬והדבר אינו מעורר שום קושי תאולוגי‪ ,‬והוא "עץ החיים" מציין את דרך התורה‪ ,‬שהיא "עצת חיים"‬

‫עונה למשיביו בדרך זו ב"מאמר תחיית המתים" (מהד' (למילה "עוץ"‪ ,‬ראו ג‪,‬כב‪ ;3‬תשובה ט‪,‬א‪ .)3‬ומשמעותו של הפסוק‬

‫קאפח‪ ,‬עמ' צח; וראו פה"מ אבות ה‪,‬א; מו"נ ב‪,‬כט‪" :40‬שאף הנסים הם " ְו ַע ָּתה ֶּפן ִיְׁש ַלח ָידֹו ְו ָל ַקח ַּגם ֵמ ֵעץ ַה ַח ִּיים ְו ָא ַכל ָו ַחי ְלעֹ ָלם"‬

‫ממה שבטבע מבחינת מה")‪ .‬מצד שני‪ ,‬החריגה מן הטבע אין (בראשית ג‪,‬כב) היא‪ :‬לאור מתן הבחירה החופשית לאדם‪,‬‬

‫לה חשיבות תאולוגית עמוקה‪ ,‬כיוון שהנסים באו לפתור אולי (זו משמעות המילה "פן"‪ ,‬ואין משמעותה בשלילה‬

‫מצוקה מעשית ולא לבסס את האמונה (יסודי התורה ח‪,‬א)‪" .‬עלול") ינצל לטובה את ההזדמנות ויאכל‪ ,‬כלומר ילמד‬

‫וניתן לומר שהרמב"ם סבור שתהיה תחיית המתים (פה"מ תורה‪ ,‬ויעניק לנפשו חיי נצח (ה"ז‪ ,‬פן; למונח אכל‪ ,‬ראו א‪,‬ל)‪.‬‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219