Page 214 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 214
| 156מורה הנבוכים | חלק א
וביאר אותם (בפסוקים שלאחר מכן) .וכך אני מפרש בדבריו ִמֶּמּנּוִּ ,כי ְּביֹום ֲא ָכ ְלָך ִמֶּמּנּו מֹות ָּתמּות"
יתעלה " ְל ַמ ַען ִּת ְחיּון" (שם ה,ל) ,כעין מה שנאמר בפירוש (בראשית ב,יז) .וכמו שאומר הרמב"ם על
המקובל באשר לדבריו " ְל ַמ ַען ִיי ַטב ָלְך [ְו ַה ֲאַר ְכ ָּת הרשעים" :שהם מתים באמת ,אף על
פי שהם אוכלים ומרגישים" (סה"מ ל"ת
ָי ִמים]" (שם כב,ז) .וכיוון שההש ָאלה הזו מפורסמת אמרו
לח) .וביאר אותם – בהמשך הפסוקים:
(חז"ל)" :צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים ,ורשעים " ֲאֶׁשר ָאנֹ ִכי ְמ ַצְּוָך ַהּיֹום ְל ַא ֲה ָבה ֶאת ה'
אפילו בחייהם קרואים מתים" (בבלי ברכות יח,א-ב; קהלת רבה ט). ֱאֹל ֶהיָך ָל ֶל ֶכת ִּב ְדָר ָכיו ְו ִלְׁש ֹמר ִמ ְצוֹ ָתיו
ְו ֻחּקֹ ָתיו ּו ִמְׁשָּפ ָטיוְ ,ו ָח ִיי ָת ְוָר ִבי ָת ּו ֵבַר ְכָך
דע זאת. ה' ֱאֹל ֶהיָך ָּב ָאֶרץְ ...ו ִאם ִי ְפ ֶנה ְל ָב ְבָך
ְוֹלא ִתְׁש ָמעָ ...אבֹד ּ ֹתא ֵבדּון" .כעין מה
שנאמר בפירוש המקובל – " ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּוְ ' :ל ַמ ַען ִיי ַטב ָלְך' – ָלעֹו ָלם ֶׁשֻּכּלֹו טֹוב; 'ְו ַה ֲאַר ְכ ָּת ָי ִמים' – ָלעֹו ָלם ֶׁשֻּכּלֹו
ָארְֹך [=נצחי]ְ ,ו ֶזה הּוא ָהעֹו ָלם ַהָּבא" (תשובה ח,א ,על פי הבבלי :קידושין לט,ב; חולין קמב,א; מובא להלן ג,כז .)5בפסקה שלפנינו,
הרמב"ם עובר ממשמעות של קניית החכמה והאמת אל משמעות של חיי נצח בעולם הבא ,והדברים קשורים זה בזה.
כלומר ,על פי המשמעות השלישית ,לימוד חכמת האמת מביא לתפיסות נכונות ,והן מביאות לחיי נצח ,וזה הוא סוד
נפש האדם (יסודי התורה ד,ח) .דע זאת – קריאת הרמב"ם לקורא לתת תשומת לב מיוחדת מעבר למה שכתוב בפרק ,כגון
"עץ החיים" שבגן עדן ועונש ה"מוות" של מי שאוכל מעץ הדעת (ראו הרחבה).
הרחבות ועיונים
3תחיית המתים – דברי הרמב"ם כאן" ,צדיקים אפילו סנהדרין י,א) ,אלא שאין להתעמק בהבנתה ולהשקיע בה
במיתתם קרואים חיים" ,הובנו על ידי כמה מן הפרשנים מחשבות מרובות .על עניין כגון זה הרמב"ם אומרֹ" :לא
כמדברים על משמעות תחיית המתים לנפש ,שעולה מהם ֵי ַדע ָא ָדם ֵהי ַאְך ִי ְהיּו ַעד ֶׁש ִּי ְהיּוֶׁ ,ש ְּד ָבִרים ְסתּו ִמין ֵהם" (מלכים
הכחשה בדבר תחיית המתים לגוף (ראו למשל אפודי ,א"כ יב,ב) .וכך אפשר להבין את אי הבהירות בדברי הרמב"ם.
ועוד) .אמנם הרמב"ם ממעיט לכתוב על תחיית המתים מכל מקום ,משמעותם של הדברים רבה :האדם צריך
לגוף ,ומתאר אותה כמצב זמני ,שיקומו המתים לתחייה להתרכז בחייו במה שמעניק לו חיים נצחיים ,ולא בגוף,
ויחיו זמן רב ,ושוב ימותו .ודבריו מעוררים שאלות לא גם אם יחיה לעתיד לבוא רק לזמן קצוב (ועיינו ברכות י,י;
מעטות על דעת הרמב"ם ,כגון מה טעם בתחיית מתים וראו ו"ח ,בירורים ,עמ' .)94-82
עץ הדעת ועץ החיים – על עץ הדעת ,אומר ה': לזמן קצוב (ראו למשל ספר המדע ,מהד' קאפח ,עמ' תרמו; לתחיית
המתים לזמן קצוב ,ראו מאמר תחיית המתים ,מהד' קאפח ,עמ' פב; "ּו ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת טֹוב ָו ָרע ֹלא תֹא ַכל ִמֶּמּנּוִּ ,כי ְּביֹום ֲא ָכ ְלָך
פה"מ סנהדרין י,א ,עמ' קלט) .מצד אחד ,הרמב"ם מאמין ִמֶּמּנּו מ ֹות ָּתמ ּות" (בראשית ב,ט) .ואכן ,המוות הוא השקיעה
באפשרות להתרחשות נס כחלק מן הטבע הבראשיתי בדעות המקובלות" ,המפורסמות" (ראו א,ב) .לעומת זאת,
הטבוע בו ,והדבר אינו מעורר שום קושי תאולוגי ,והוא "עץ החיים" מציין את דרך התורה ,שהיא "עצת חיים"
עונה למשיביו בדרך זו ב"מאמר תחיית המתים" (מהד' (למילה "עוץ" ,ראו ג,כב ;3תשובה ט,א .)3ומשמעותו של הפסוק
קאפח ,עמ' צח; וראו פה"מ אבות ה,א; מו"נ ב,כט" :40שאף הנסים הם " ְו ַע ָּתה ֶּפן ִיְׁש ַלח ָידֹו ְו ָל ַקח ַּגם ֵמ ֵעץ ַה ַח ִּיים ְו ָא ַכל ָו ַחי ְלעֹ ָלם"
ממה שבטבע מבחינת מה") .מצד שני ,החריגה מן הטבע אין (בראשית ג,כב) היא :לאור מתן הבחירה החופשית לאדם,
לה חשיבות תאולוגית עמוקה ,כיוון שהנסים באו לפתור אולי (זו משמעות המילה "פן" ,ואין משמעותה בשלילה
מצוקה מעשית ולא לבסס את האמונה (יסודי התורה ח,א)" .עלול") ינצל לטובה את ההזדמנות ויאכל ,כלומר ילמד
וניתן לומר שהרמב"ם סבור שתהיה תחיית המתים (פה"מ תורה ,ויעניק לנפשו חיי נצח (ה"ז ,פן; למונח אכל ,ראו א,ל).
