Page 211 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 211

‫‪153‬‬

                                                  ‫פרק מא‬

                                                   ‫המונח נפש‬

     ‫הקדמה‪ :‬בפרק זה בא רצף משמעויות של המונח "נפש"‪ ,‬שכמה ממשמעויותיו זהות‬
     ‫למשמעויות המונח "רוח" שטופל בפרק הקודם‪ .‬משמעויותיו משקפות מדרג מן התחום‬
     ‫הפיזי עד התחום המופשט והנצחי ורצון ה' הקדום‪ ,‬ואפשר שהוא משקף את רעיון הדדיות‬
     ‫ההשגחה שבמשנת הרמב"ם‪ ,‬ולפיו האדם מתעלה ומביא את השגחת ה' על עצמו‪ .‬ברקע‬
     ‫הדיון‪ ,‬עומד פסוק שהרמב"ם אינו מזכיר אותו‪ְ " :‬ל ַא ֲה ָבה ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ְּב ָכל ְל ָב ְב ָך ּו ְב ָכל‬
     ‫ַנ ְפׁ ְש ָך ְל ַמ ַען ַח ֶּיי ָך" (דברים ל‪,‬ו)‪ .‬המונח "לב" הוסבר בפרק לט‪ ,‬והמונח "חיים" עתיד להיות‬

                                     ‫מוסבר בפרק הבא‪.‬‬

‫‪ 1‬א)‪ ‬נפש החי – היא מהות (=צורת)‬                                               ‫חמש משמעויות‪ .‬משמעויות א‪-‬ב‪ :‬בכל בעל חיים‬

‫בעל החיים‪" ,‬רוח החיים"‪ ,‬במשמעות‬                                          ‫‪" 	1‬נפש" הוא מונח רב־משמעי	‪.‬‬
                                                  ‫א)‪ ‬הוא שם נפש החי המשותפת לכל בעל תחושה‪:‬‬
     ‫השלישית הנזכרת בפרק הקודם‪.‬‬
                                                                        ‫" ֲאֶׁשר ּבֹו ֶנ ֶפׁש ַח ָּיה" (בראשית א‪,‬ל)‪	.‬‬
                                                  ‫ב)‪ ‬הוא גם שם הדם‪ִּ[" :‬כי ַה ָּדם הּוא ַהָּנ ֶפׁש ְו]ֹלא תֹא ַכל‬

                                                                           ‫ַהֶּנ ֶפׁש ִעם ַהָּבָׂשר" (דברים יב‪,‬כג)‪.‬‬

‫‪ 2‬ג)‪ ‬ההוגה – הן במובן מדברת הן‬                                                        ‫משמעויות ג‪-‬ד‪ :‬בבני האדם‪ ,‬בכוח ובפועל‬

‫במובן חושבת‪ ,‬בכפל משמעות‪ ,‬כמו‬                     ‫‪ 	2‬ג)‪ ‬הוא גם שם הנפש ההוגה‪ ,‬כלומר צורת האדם‪ַ " :‬חי‬
‫המונח "לוגוס" ביוונית (בערבית‬                         ‫ה' את ֲאֶׁשר ָעָׂשה ָלנּו ֶאת ַהֶּנ ֶפׁש ַהּזֹאת" (ירמיהו לח‪,‬טז)‪	.‬‬
‫" ַאל ַנא ִט ַקה")‪ .‬צורת האדם – מהות‬
‫האדם‪ ,‬והכוונה לכוח השכלי‪ ,‬שהוא כוח‬                ‫ד)‪ ‬והוא שם הדבר הנשאר מן האדם לאחר המוות‪:‬‬
                                                   ‫" ְו ָה ְי ָתה ֶנ ֶפׁש ֲאדֹ ִני ְצרּו ָרה ִּב ְצרֹור ַה ַח ִּיים" (שמואל־א כה‪,‬כט)‪.‬‬
       ‫גופני (א‪,‬עב‪ ;25‬יסודי התורה ד‪,‬ח‪-‬ט)	‪.‬‬
‫ד)‪ ‬הדבר הנשאר מן האדם לאחר‬                                                                 ‫משמעות ה‪ :‬רצון בני האדם ורצון ה'‬
‫המוות – התובנות שהשיג‪ ,‬הנקראות‬
‫גם "השכל הנקנה"‪ ,‬הנבדל מן הגוף‬                    ‫‪ 	3‬ה)‪ ‬והוא שם הרצון‪ֶ " :‬ל ְא ֹסר ָׂש ָריו ְּב ַנ ְפׁשֹו" (תהילים קה‪,‬כב)‪,‬‬
                                                  ‫כלומר ברצונו‪ .‬וכמוהו‪ְ " :‬ו ַאל ִּת ְּת ֵנהּו ְּב ֶנ ֶפׁש ָצ ָריו" (שילוב‬
                            ‫(א‪,‬עב‪.)26‬‬             ‫של תהילים כז‪,‬יב; מא‪,‬ג)‪ ,‬כלומר אל תסגירהו אל רצונם‪ .‬וכמוהו‬
                                                  ‫לדעתי‪ִ " :‬אם ֵיׁש ֶאת ַנ ְפְׁש ֶכם ִל ְקּבֹר ֶאת ֵמ ִתי" (בראשית‬
‫‪ֶ " 3‬ל ְאסֹר ָׂשָריו ְּב ַנ ְפׁשֹו" – פרעה מייפה‬  ‫כג‪,‬ח)‪ ,‬כלומר אם דבר זה בכוונתכם וברצונכם‪ .‬וכמוהו‪:‬‬
                                                  ‫"[ַוּיֹא ֶמר ה' ֵא ַלי] ִאם ַי ֲעמֹד מֹ שׁ ֶ�ה ּוְׁשמּו ֵאל ְל ָפ ַני ֵאין‬
‫את כוחו של יוסף לאסור שרים כרצונו‪.‬‬                ‫ַנ ְפִׁשי ֶאל ָה ָעם ַה ֶּזה" (ירמיהו טו‪,‬א)‪ ,‬משמעו‪ :‬אין לי רצון‬
                                                  ‫בהם‪ ,‬כלומר איני רוצה בקיומם‪ .‬וכל אזכור של "נפש"‬
‫‪ 4‬את הפסוק הזה לא תרגם‬                            ‫שנאמר ביחס אליו יתעלה הוא במשמעות הרצון‪ ,‬כפי‬
                                                  ‫שראינו (א‪,‬לט‪ )4‬באשר לדבריו "ַּכ ֲאֶׁשר ִּב ְל ָב ִבי ּו ְב ַנ ְפִׁשי‬
‫יונתן בן עזיאל כלל – ונראה‬
‫שהתרגום שלפנינו היום אינו מקורי‪.‬‬                     ‫ַי ֲעֶׂשה" (שמואל־א ב‪,‬לה)‪ ,‬שמשמעותם‪ :‬ברצוני ובכוונתי‪.‬‬

                                                  ‫	‪ 4‬לפי המשמעות הזו יהיה פירוש "ַו ִּת ְק ַצר ַנ ְפׁשֹו ַּב ֲע ַמל‬
                                                  ‫ִיְׂש ָר ֵאל" (שופטים י‪,‬טז) – 'ופסק רצונו מלענות את ישראל'‪.‬‬
                                                  ‫את הפסוק הזה לא תרגם יונתן בן עזיאל כלל‪ ,‬כי הוא‬
                                                  ‫הבין אותו לפי המשמעות הראשונה‪ ,‬מה שמביא‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216