Page 211 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 211
153
פרק מא
המונח נפש
הקדמה :בפרק זה בא רצף משמעויות של המונח "נפש" ,שכמה ממשמעויותיו זהות
למשמעויות המונח "רוח" שטופל בפרק הקודם .משמעויותיו משקפות מדרג מן התחום
הפיזי עד התחום המופשט והנצחי ורצון ה' הקדום ,ואפשר שהוא משקף את רעיון הדדיות
ההשגחה שבמשנת הרמב"ם ,ולפיו האדם מתעלה ומביא את השגחת ה' על עצמו .ברקע
הדיון ,עומד פסוק שהרמב"ם אינו מזכיר אותוְ " :ל ַא ֲה ָבה ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ְּב ָכל ְל ָב ְב ָך ּו ְב ָכל
ַנ ְפׁ ְש ָך ְל ַמ ַען ַח ֶּיי ָך" (דברים ל,ו) .המונח "לב" הוסבר בפרק לט ,והמונח "חיים" עתיד להיות
מוסבר בפרק הבא.
1א) נפש החי – היא מהות (=צורת) חמש משמעויות .משמעויות א-ב :בכל בעל חיים
בעל החיים" ,רוח החיים" ,במשמעות " 1נפש" הוא מונח רב־משמעי .
א) הוא שם נפש החי המשותפת לכל בעל תחושה:
השלישית הנזכרת בפרק הקודם.
" ֲאֶׁשר ּבֹו ֶנ ֶפׁש ַח ָּיה" (בראשית א,ל) .
ב) הוא גם שם הדםִּ[" :כי ַה ָּדם הּוא ַהָּנ ֶפׁש ְו]ֹלא תֹא ַכל
ַהֶּנ ֶפׁש ִעם ַהָּבָׂשר" (דברים יב,כג).
2ג) ההוגה – הן במובן מדברת הן משמעויות ג-ד :בבני האדם ,בכוח ובפועל
במובן חושבת ,בכפל משמעות ,כמו 2ג) הוא גם שם הנפש ההוגה ,כלומר צורת האדםַ " :חי
המונח "לוגוס" ביוונית (בערבית ה' את ֲאֶׁשר ָעָׂשה ָלנּו ֶאת ַהֶּנ ֶפׁש ַהּזֹאת" (ירמיהו לח,טז) .
" ַאל ַנא ִט ַקה") .צורת האדם – מהות
האדם ,והכוונה לכוח השכלי ,שהוא כוח ד) והוא שם הדבר הנשאר מן האדם לאחר המוות:
" ְו ָה ְי ָתה ֶנ ֶפׁש ֲאדֹ ִני ְצרּו ָרה ִּב ְצרֹור ַה ַח ִּיים" (שמואל־א כה,כט).
גופני (א,עב ;25יסודי התורה ד,ח-ט) .
ד) הדבר הנשאר מן האדם לאחר משמעות ה :רצון בני האדם ורצון ה'
המוות – התובנות שהשיג ,הנקראות
גם "השכל הנקנה" ,הנבדל מן הגוף 3ה) והוא שם הרצוןֶ " :ל ְא ֹסר ָׂש ָריו ְּב ַנ ְפׁשֹו" (תהילים קה,כב),
כלומר ברצונו .וכמוהוְ " :ו ַאל ִּת ְּת ֵנהּו ְּב ֶנ ֶפׁש ָצ ָריו" (שילוב
(א,עב.)26 של תהילים כז,יב; מא,ג) ,כלומר אל תסגירהו אל רצונם .וכמוהו
לדעתיִ " :אם ֵיׁש ֶאת ַנ ְפְׁש ֶכם ִל ְקּבֹר ֶאת ֵמ ִתי" (בראשית
ֶ " 3ל ְאסֹר ָׂשָריו ְּב ַנ ְפׁשֹו" – פרעה מייפה כג,ח) ,כלומר אם דבר זה בכוונתכם וברצונכם .וכמוהו:
"[ַוּיֹא ֶמר ה' ֵא ַלי] ִאם ַי ֲעמֹד מֹ שׁ ֶ�ה ּוְׁשמּו ֵאל ְל ָפ ַני ֵאין
את כוחו של יוסף לאסור שרים כרצונו. ַנ ְפִׁשי ֶאל ָה ָעם ַה ֶּזה" (ירמיהו טו,א) ,משמעו :אין לי רצון
בהם ,כלומר איני רוצה בקיומם .וכל אזכור של "נפש"
4את הפסוק הזה לא תרגם שנאמר ביחס אליו יתעלה הוא במשמעות הרצון ,כפי
שראינו (א,לט )4באשר לדבריו "ַּכ ֲאֶׁשר ִּב ְל ָב ִבי ּו ְב ַנ ְפִׁשי
יונתן בן עזיאל כלל – ונראה
שהתרגום שלפנינו היום אינו מקורי. ַי ֲעֶׂשה" (שמואל־א ב,לה) ,שמשמעותם :ברצוני ובכוונתי.
4לפי המשמעות הזו יהיה פירוש "ַו ִּת ְק ַצר ַנ ְפׁשֹו ַּב ֲע ַמל
ִיְׂש ָר ֵאל" (שופטים י,טז) – 'ופסק רצונו מלענות את ישראל'.
את הפסוק הזה לא תרגם יונתן בן עזיאל כלל ,כי הוא
הבין אותו לפי המשמעות הראשונה ,מה שמביא
