Page 206 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 206

‫‪148‬‬

‫פרק לט‬

  ‫המונח לב‬

‫הקדמה‪ :‬כל כוחות הנפש‪ ,‬הרצון והמחשבה‪ ,‬הדעה והשכל‪ ,‬הם בגדר הדרך להכרת ה'‪.‬‬

                                     ‫חמש משמעויות‪ .‬משמעות א‪ :‬לב גשמי‬                      ‫‪ 1‬א)‪ ‬הלב‪ ,‬כלומר האבר שבו ראשית‬

                        ‫‪" 	1‬לב" הוא מונח רב־משמעי	‪.‬‬                                       ‫חיותו וכו' – הלב הוא משאבת הדם של‬
‫א)‪ ‬הוא שמו של הלב‪ ,‬כלומר האבר שבו ראשית חיותו‬                                             ‫בעלי החיים‪ .‬דברי הרמב"ם פה מכוונים‬
‫של כל בעל לב‪ַ[" :‬ו ִּי ַּקח ְׁשֹל שׁ ָ�ה ְׁש ָב ִטים ְּב ַכּפֹו] ַו ִּי ְת ָק ֵעם‬         ‫לאנטומיה העתיקה‪ ,‬שייחסה ללב את‬
‫ְּב ֵלב ַא ְבָׁשלֹום" (שמואל־ב יח‪,‬יד)‪ .‬וכיוון שהאבר הזה נמצא‬                              ‫מה שמייחסים היום למוח האדם (וראו‬
‫באמצע הגוף‪ ,‬הושאל לאמצעו של כל דבר‪ַ " :‬עד ֵלב‬                                             ‫ש"מ; וראו א‪,‬עב‪ .)10‬שהאבר הזה נמצא‬
                                                                                          ‫באמצע הגוף – במרכז הגוף ומספק‬
              ‫ַהׁ ָּש ַמ ִים" (דברים ד‪,‬יא)‪ַ " ,‬לַּבת ֵאׁש" (שמות ג‪,‬ב)‪.‬‬                    ‫דם לכל הגוף (א‪,‬עב‪ַ " .)10‬לַּבת ֵאׁש" –‬
                                                                                          ‫באמצע האש שנראתה במראה הנבואי‪:‬‬
                                                        ‫משמעות ב‪ :‬מחשבה‬                   ‫"ַוֵּי ָרא ַמ ְל ַאְך ה' ֵא ָליו ְּב ַלַּבת ֵאׁש ִמּתֹוְך‬

‫‪ 	2‬ב)‪ ‬הוא גם שמה של המחשבה‪ֹ" :‬לא ִלִּבי ָה ַלְך?!" (מלכים־ב‬                                                            ‫ַה ְּס ֶנה"‪.‬‬
‫ה‪,‬כו)‪ ,‬כלומר הייתי נוכח במחשבתי כאשר אירע כך וכך‪.‬‬
‫ובמשמעות הזו‪ְ " :‬וֹלא ָתתּורּו ַא ֲח ֵרי ְל ַב ְב ֶכם" (במדבר טו‪,‬לט)‪,‬‬                     ‫‪ 2‬ב)‪ ‬המחשבה – בערבית " ִפְּכַרה"‪,‬‬
‫והכוונה היא להימשכות אחר מחשבותיכם; " ֲאֶׁשר‬
‫ְל ָבבֹו פֹ ֶנה ַהּיֹום [ ֵמ ִעם ה' ֱאֹל ֵהינּו]" (דברים כט‪,‬יז) – מחשבתו‬                  ‫כלומר 'חשיבה פעילה' (שלא כנ"א‪ ,‬גלוי‬
                                                                                          ‫וסמוי‪ ,‬עמ' ‪ֹ" .)145-144 ,89‬לא ִלִּבי ָה ַלְך"‬
                                              ‫סרה‪.‬‬                                        ‫– דברי אלישע לגיחזי שאמר בתמיהה‪:‬‬
                                                                                          ‫וכי מחשבתי לא היתה איתך?! הרי‬
                                                   ‫משמעות ג‪ :‬דעה או עמדה‬                  ‫ידעתי מה עשית כשלקחת מתנות מנעמן‬
                                                                                          ‫בערמה‪ְ" .‬וֹלא ָתתּורּו ַא ֲחֵרי ְל ַב ְב ֶכם" –‬
‫‪ 	3‬ג)‪ ‬הוא שמה של הדעה‪ָּ" :‬כל ֵׁשאִרית ִיְׂשָר ֵאל ֵלב ֶא ָחד‬                              ‫ובלשון אחר הוא אומר‪ְּ" :‬כלֹו ַמר‪ֹ :‬לא‬
‫ְל ַה ְמ ִליְך ֶאת ָּד ִויד" (דברי הימים־א יב‪,‬לט; ושם‪ֵׁ :‬שִרית)‪ ,‬כלומר‬                    ‫ִיָּמֵׁשְך ָּכל ֶא ָחד ִמֶּכם ַא ַחר ַּד ְעּתֹו ַהְּק ָצָרה‪,‬‬
‫בדעה אחת‪ .‬וכך דבריו‪ֶ " :‬ו ֱא ִוי ִלים ַּב ֲח ַסר ֵלב ָימּותּו" (משלי‬                      ‫ִוי ַדֶּמה ֶׁשַּמ ֲחַׁש ְבּתֹו ַמׁ ֶּש ֶגת ָה ֱא ֶמת" (עבודה‬
‫י‪,‬כא)‪ ,‬כלומר בדעה פגומה‪ .‬וכן דבריו "ֹלא ֶי ֱח ַרף ְל ָב ִבי‬
‫ִמ ָּי ָמי" (איוב כז‪,‬ו)‪ ,‬משמעותם‪ :‬לא סרה ("ינחרף" בערבית)‬                                                              ‫זרה ב‪,‬ג)‪.‬‬
‫דעתי ולא נטשה את הדבר הזה‪ ,‬כי ראשית הפסוק היא‪:‬‬
‫"ְּב ִצ ְד ָק ִתי ֶה ֱח ַז ְק ִּתי ְוֹלא ַאְרֶּפ ָה‪ֹ ,‬לא ֶי ֱחַרף ְל ָב ִבי ִמ ָּי ָמי"‪.‬‬  ‫‪ 3‬ג)‪ ‬הדעה – בערבית "ַר ְאי"‪ ,‬כלומר‬
‫במשמעות של "יחרף" לדעתי הם מה שנאמר "ִׁש ְפ ָחה‬
‫ֶנ ֱח ֶר ֶפת ְל ִאיׁש" (ויקרא יט‪,‬כ)‪ ,‬בדומה לערבית‪ ,‬כלומר‬                                  ‫'השקפה'‪' ,‬האמנה'‪' ,‬עמדה'‪' ,‬עצה'‪.‬‬
‫" ֻמ ְנ ַחִר ַפה" (=סרה‪ ,‬נוטה)‪ ,‬דהיינו סרה מקניין העבדות‬                                  ‫"ֶו ֱאִוי ִלים ַּב ֲח ַסר ֵלב ָימּותּו" – שדעה‬
                                                                                          ‫פגומה היא בגדר מוות (למונח מוות‪ ,‬ראו‬
                                 ‫אל קניין הנישואין‪.‬‬                                       ‫א‪,‬מב)‪ִׁ" .‬ש ְפ ָחה ֶנ ֱח ֶר ֶפת" – במצב ביניים‬
                                                                                          ‫של קידושין‪ ,‬שהיא שייכת לשני אדונים‪,‬‬
                                                             ‫משמעות ד‪ :‬רצון‬               ‫אך רק אחד מהם שיחרר אותה‪ ,‬כדבריו‬
                                                                                          ‫במקום אחר‪" :‬זֹו ִמי ֶׁש ֶח ְצ ָיּה ִׁש ְפ ָחה‬
‫‪ 	4‬ד)‪ ‬הוא שמו של הרצון‪ְ " :‬ו ָנ ַת ִּתי ָל ֶכם רֹ ִעים ְּכ ִלִּבי" (ירמיהו‬                ‫ְו ֶח ְצ ָיּה ַּבת ֹחִרין ֶׁשִּק ְּדָׁשּה ֶע ֶבד ִע ְבִרי"‪,‬‬
‫ג‪,‬טו)‪ֲ " ,‬ה ֵיׁש ֶאת ְל ָב ְבָך ָיָׁשר ַּכ ֲאֶׁשר ְל ָב ִבי [ ִעם ְל ָב ֶבָך]"‬            ‫ש" ֵאי ָנּה ְמ ֻק ֶּדֶׁשת ִקּדּוִׁשין ְּגמּוִרין‪ַ ,‬עד‬
‫(מלכים־ב‪,‬י‪,‬טו)‪ ,‬כלומר‪ :‬רצונך ביושר כרצוני‪ .‬יש שהוא‬
‫מושאל לה' במשמעות זו‪ַ[" :‬ו ֲה ִקימֹ ִתי ִלי ּכֹ ֵהן ֶנ ֱא ָמן]‬                                       ‫ֶׁש ִּתְׁש ַּת ְח ֵרר" (אישות ד‪,‬טז‪-‬יז)‪.‬‬
‫ַּכ ֲאֶׁשר ִּב ְל ָב ִבי ּו ְב ַנ ְפִׁשי ַי ֲעֶׂשה" (שמואל־א ב‪,‬לה)‪ ,‬משמעותו‪:‬‬
                                                                                          ‫‪ 4‬ד)‪ְ " ‬ו ָנ ַת ִּתי ָל ֶכם רֹ ִעים ְּכ ִלִּבי ְוָרעּו‬

                                                                                          ‫ֶא ְת ֶכם ֵּד ָעה ְו ַהְׂשֵּכיל" – נאמר על‬
                                                                                          ‫ידי ה'‪ ,‬ושייך לכאורה לסוף הפסקה‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211