Page 213 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 213

‫‪155‬‬

                                                                 ‫פרק מב‬

                                                                ‫המונחים חיים ומוות‬

     ‫הקדמה‪ :‬הפרק עוסק במשמעות החיים הביולוגיים והמהותיים‪ ,‬ובהפכן‪ ,‬במוות‪.‬‬

‫‪ 1‬א)‪ ‬הגדל ובעל תחושה – המתפתח‬                                                       ‫שתי משמעויות לחיים‬

                    ‫וחש את סביבתו‪.‬‬                                                         ‫‪" 	1‬חי"	‬

‫א)‪ ‬הוא שמו של הגדל ובעל תחושה‪ָּ" :‬כל ֶר ֶמׂש ֲאֶׁשר ‪ 2‬ב)‪ ‬ושמה של המחלה הקשה‪ַ" :‬ו ַּתֶּגד‬

‫לֹו ִאְׁשּתֹו ֶאת ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאֶּלה [שסיפרה‬                                                ‫הּוא ַחי" (בראשית ט‪,‬ג)‪	.‬‬
‫אביגיל לנבל הכרמלי‪ ,‬שדוד ואנשיו‬                                 ‫ב)‪ ‬והוא שמה של ההחלמה ממחלה קשה מאוד‪ַ" :‬ו ְי ִחי‬
‫מתכוונים להילחם בו] ַוָּי ָמת ִלּבֹו ְּב ִקְרּבֹו‪,‬‬              ‫ֵמ ָח ְליֹו" (ישעיהו לח‪,‬ט)‪ַ [" ,‬וֵּיְׁשבּו ַת ְח ָּתם] ַּבַּמ ֲח ֶנה ַעד ֲחיֹו ָתם"‬
‫ְוהּוא ָה ָיה ְל ָא ֶבן [חלה קשות‪ ,‬אולי‬
‫בשיתוק]‪ַ .‬ו ְי ִהי ַּכ ֲעֶׂשֶרת ַה ָּי ִמים ַו ִּיּ ֹגף ה' ֶאת‬                      ‫(יהושע ה‪,‬ח)‪ ,‬וכן "ָּבָׂשר ַחי" (ויקרא יג‪,‬י)‪.‬‬

‫ָנ ָבל ַוָּי ֹמת"‪ .‬אחד מהאנדלוסים – פרשן‬                                                  ‫שתי משמעויות למוות‬
‫מאנדלוסיה שבדרום ספרד‪ ,‬שהיתה‬
‫בזמנו מוסלמית‪ .‬לדעתו‪ ,‬החייאת בן‬                                                        ‫‪ 	2‬וכן "מות" הוא	‬
‫הצרפית על ידי אליהו הנביא היתה‬                                                      ‫א)‪ ‬שמו של המוות	‪,‬‬

‫למעשה רפואתו ממחלה‪ ,‬ולא השבתו‬                                   ‫ב)‪ ‬ושמה של המחלה הקשה‪ַ" :‬וָּי ָמת ִלּבֹו ְּב ִקְרּבֹו ְוהּוא ָה ָיה‬
‫לחיים‪ .‬וכן פירשו גם פרשנים אחרים‪.‬‬                               ‫ְל ָא ֶבן" (שמואל־א כה‪,‬לז)‪ ,‬והכוונה לקושי מחלתו‪ .‬ולכן ביאר‬
‫והוא כמו שאומר דניאל‪ּ" :‬ו ְנָׁש ָמה ֹלא‬                         ‫בבן הצרפית‪ַ" :‬ו ְי ִהי ָח ְליֹו ָח ָזק ְמאֹד ַעד ֲאֶׁשר ֹלא נֹו ְתָרה‬
‫ִנְׁש ֲא ָרה ִבי" (דניאל י‪,‬יז)‪ ,‬שאינו מתכוון‬                    ‫ּבֹו ְנָׁש ָמה" (מלכים־א יז‪,‬יז)‪ ,‬כי אילו אמר "וימת" יכול היה‬
‫לומר שמת‪ .‬ונראה שהרמב"ם סובר‬                                    ‫הדבר להתפרש שהוא מחלה קשה הקרובה למות‪ ,‬כמו‬
‫כמותו‪ ,‬שהרי הוא אומר במקום אחר‬                                  ‫נבל כששמע את הבשורה‪ .‬ובאמת אחד מהאנדלוסים‬
‫שפרשנות האנדלוסים מסייעת להבחין‬                                 ‫אמר שנשימתו פסקה עד שלא יכול היה לנשום כלל‪,‬‬
‫בין הפשט ובין משל (מאמר תחיית המתים‪,‬‬
‫מהד' קאפח‪ ,‬עמ' פה)‪ ,‬ומסביר את מעשה‬

‫אליהו כדבר שנעשה במסגרת הטבע‪,‬‬                                   ‫כמו שקורה לחלק מהלוקים בשבץ ובהיחנקות הרחם‬
‫כשיטתו הממעטת לייחס למעשים‬                                      ‫עד שאין יודעים אם הוא מת או חי‪ ,‬והספק הזה נמשך‬
‫במקרא חריגה מן הטבע (שם‪ ,‬עמ' פז‪-‬פח;‬
                                                                                                       ‫יום ויומיים‪.‬‬
‫וראו שם טוב‪ ,‬אפודי וא"כ‪ ,‬שטענו שמדובר ברמז‬

‫לתחיית מתים נפשית בלבד)‪ .‬שבץ – בערבית‬                                                  ‫משמעות ג‪ :‬חיים = דעות נכונות‪ ,‬מוות = דעות מוטעות‬
‫"אלמסכותין" שמשמעו שבץ‪ ,‬שיתוק‪,‬‬
‫כלומר הפסקת תפקוד הגוף פתאום‬                                    ‫	‪ 3‬ג)‪ ‬כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של‬
‫(‪ ,)apoplexy‬או ַר ֶּד ֶמת‪ ,‬מצב של חוסר‬                          ‫קניית החכמה‪ְ [" :‬נ ֹצר ֻּתִׁש ָּיה ּו ְמ ִזָּמה] ְו ִי ְהיּו ַח ִּיים‬
‫פעילות וחוסר תגובה (‪( )letahrgy‬ש"מ)‪.‬‬                            ‫ְל ַנ ְפֶׁשָך" (משלי ג‪,‬כב)‪ֲ [" ,‬הֹלא ָח ְכ ָמה ִת ְק ָרא‪ִּ ]...‬כי מֹ ְצ ִאי‬
‫ובהיחנקות הרחם – עילפון עקב‬                                     ‫ָמ ָצא ַח ִּיים" (שם ח‪,‬לה)‪ְּ[" ,‬ב ֶד ֶרְך ָח ְכ ָמה הֹ ֵר ִתיָך‪ְּ ...‬ב ִני ִל ְד ָב ַרי‬
‫היסטריה (כתבים רפואיים ב‪ ,‬עמ' ‪ ;208‬ראו‬                          ‫ַה ְקִׁשי ָבה‪ַ ]...‬ח ִּיים ֵהם ְלמֹ ְצ ֵאי ֶהם" (שם ד‪,‬כב)‪ ,‬וזה נפוץ‪.‬‬
                                                                ‫בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "חיים" ולדעות‬
                               ‫ש"מ)‪.‬‬                            ‫הרעות "מות"‪ .‬אמר יתעלה‪ְ" :‬ר ֵאה ָנ ַת ִּתי ְל ָפ ֶניָך ַהּיֹום‬
                                                                ‫ֶאת ַה ַח ִּיים ְו ֶאת ַהּטֹוב [ ְו ֶאת ַהָּמ ֶות ְו ֶאת ָה ָרע]" (דברים ל‪,‬טו)‪.‬‬
‫‪ 3‬ג)‪ ‬קרא לדעות הנכונות "חיים"‬                                   ‫הרי אמר במפורש שהטוב הוא החיים והרע הוא מות‪,‬‬

‫ולדעות הרעות "מות" – אין מדובר‬
‫בחיים ביולוגיים אלא בחיים של הכרה‬
‫ותודעה‪ ,‬חיים של תפיסות נכונות‪.‬‬
‫אמר במפורש שהטוב הוא החיים‬

‫והרע הוא מות – הטוב הוא המביא לחיי נצח (ב‪,‬ל) והרע הפך ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬דברי ה' בעניין הנטייה לדמיון ולאימוץ‬

‫תפיסות לא נכונות מורה על מוות במשמעותו העמוקה של המונח‪ ,‬כמו שנאמר‪ּ" :‬ו ֵמ ֵעץ ַה ַּד ַעת טֹוב ָו ָרע ֹלא ֹתא ַכל‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218