Page 190 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 190

‫אלא הוא מרבה להתאוות ותו לא‪ .‬ואילו היה נמנע‬                                     ‫‪ | 132‬מורה הנבוכים | חלק א‬
‫מאותה תשוקה‪ ,‬היה טוב לו יותר‪ .‬התבונן בסוף המשל‪,‬‬
‫כיצד הוא מבאר את ראשיתו‪ ,‬באומרו "ְו ַצ ִּדיק ִי ֵּתן ְוֹלא‬             ‫שהצדיק בבני האדם‪ ,‬הנותן לכל דבר‬
‫ַי ְחׂשְֹך"‪ .‬צדיק אינו כנגד עצל אלא על פי מה שביארנו‪,‬‬                  ‫את המגיע לו – כמו שהרמב"ם אומר‬
‫כי הוא אומר שהצדיק בבני האדם‪ ,‬הנותן לכל דבר את‬                         ‫להלן‪" :‬צדק הוא לספק לכל מי שיש‬
‫המגיע לו‪ ,‬נותן את כל זמנו ללימוד‪ ,‬ואינו חוסך מזמנו‬                     ‫לו זכות את מה שמגיע לו‪ ,‬ולתת לכל‬
‫מאום לדברים אחרים‪ .‬כאילו הוא אומר‪ְ :‬ו ַצ ִּדיק ִי ֵּתן‬                 ‫נמצא מן הנמצאים בהתאם למה שהוא‬
‫ימיו לחכמה ְוֹלא ַי ְחׂ ֹשְך מהם‪ ,‬בדומה לדבריו‪ַ " :‬אל ִּת ֵּתן‬         ‫ראוי לו‪ ...‬שכאשר אתה נוהג מנהג‬
                                                                       ‫מידות האופי הטובות‪ ,‬אתה נוהג בצדק‬
                             ‫ַלָּנִׁשים ֵחי ֶלָך" (משלי לא‪,‬ג)‪.‬‬         ‫כלפי נפשך המדברת‪ ,‬מפני שאתה נותן‬
                                                                       ‫לה את המגיע לה" (ג‪,‬נד‪ַ " .)2‬אל ִּת ֵּתן‬
‫‪ 	9‬רוב המלומדים‪ ,‬כוונתי למפורסמים בחכמה‪ ,‬נגועים‬                        ‫ַלָּנִׁשים ֵחי ֶלָך" – אל תכלה את כוחותיך‬
‫בחולי הזה‪ ,‬כלומר בקשת התכליות והדיון בהן בלי‬                           ‫בהתמכרות לתאוות (לאישה כמשל לחומר‪,‬‬
‫עיון בלימודים המכינים להן‪ .‬יש מהם מי שהבורות‬
‫או בקשת השררה מביאים אותו לכך שהוא מגנה את‬                             ‫ראו א‪,‬יז; הקדמות‪ ,‬משלים‪ ;9‬וראו מלכים ג‪,‬ו‬
‫הלימודים המכינים שקצרה דעתו מלהשיג אותם או‬
‫שהוא מתרשל בלימודם‪ ,‬והוא מבקש להראות שהם‬                                                           ‫כפשוטו)‪.‬‬
‫מזיקים או חסרי תועלת‪ ,‬והאמת ברורה וגלויה עם‬
                                                                       ‫‪ 9‬מפורסמים בחכמה – כלומר‪ ,‬לאו‬
                                             ‫העיון‪.‬‬
                                                                       ‫דווקא חכמים באמת‪ ,‬והרמב"ם מתכוון‬
                  ‫הסיבה הרביעית‪ :‬הצורך היסודי בעיצוב מידות אופי טובות‬  ‫למי שהמון העם חושבים אותם חכמים‬

‫‪ 	10‬הסיבה הרביעית היא ההכנות הטבעיות‪ .‬כי התבאר ואף‬                     ‫(ק"י בהערה‪" :‬שהם אמה וזקנם אמה וכובעם‬
‫הוכח שהמידות הנעלות הן הכנות למעלות השכליות‪,‬‬
‫ואין אפשרות להשיג מעלות שכליות אמיתיות‪ ,‬כלומר‬                                                     ‫אמה" וכו')‪.‬‬
‫מושכלות שלמים‪ ,‬אלא לאדם שהכשיר עצמו מאוד‬
                                                                       ‫‪ 10‬מעלות תכונות האופי הן תנאי‬
                             ‫במידות‪ ,‬שליו ומיושב‪.‬‬
                                                                       ‫למעלות השכליות הנדרשות ללימוד‬
‫‪ 	11‬יש בריות רבות שמטבע בריאתן יש במזגן תכונה שלא‬                      ‫המטפיזיקה‪ ,‬הן כדי להיות צלול דעת‬
‫תיתכן איתה שלמות בשום אופן‪ .‬כגון מי שהוא מטבעו‬                         ‫ולהבין הן כדי להיות כן‪ ,‬ולא לתת‬
‫בעל לב חם מאוד וחזק‪ ,‬שהרי אינו יכול להימלט מן‬
‫הכעס‪ ,‬אף אם אימן את עצמו הרבה‪ .‬וכגון מי שמזג‬                               ‫לנטיות הלב להשפיע על החקירה‪.‬‬
‫אשכיו חם ורטוב‪ ,‬והם בנויים חזק‪ ,‬וכלי הזרע מרבים‬
‫לייצר זרע‪ ,‬שיש לאדם זה סיכוי קלוש להיות פרוש‬                           ‫‪ 11‬במזגן – לפי הפיזיולוגיה היוונית‬
‫(בתחום המיני) גם אם יאמן את עצמו תכלית האימון‪.‬‬
                                                                       ‫העתיקה‪ ,‬האדם הוא בעל "מזג"‪ ,‬ואופיו‬
                                                                       ‫ובריאותו תלויים בדרגת האיזון של‬
                                                                       ‫תערובת ("מזיגה") של ארבעה מיני‬
                                                                       ‫ליחות‪ :‬מרה אדומה (דם)‪ ,‬מרה לבנה‪,‬‬
                                                                       ‫מרה שחורה ומרה צהובה‪ .‬בסופו של‬
                                                                       ‫דבר‪ ,‬הרמב"ם אומר כאן שיש בני אדם‬
                                                                       ‫בעלי מוגבלות פיזיולוגית המונעת‬
                                                                       ‫אותם מלהגיע לשלמות המידות‪,‬‬

                                                      ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 10‬שהמידות הנעלות הן הכנות למעלות השכליות בזו ומשפיעות זו על זו‪ ,‬שמי שכועס מאמץ לעצמו תפיסת‬
‫– זו משמעותו של המונח "דעות" בלשון הרמב"ם חיים מלאת כעס ולהפך‪ .‬ובלשון הרמב"ם להלן‪" :‬כי כל‬
‫ב"משנה תורה"‪ ,‬כגון בשם "הלכות דעות"‪ .‬זהו מונח מקצוע וכל מדע וכל מידה מושרשת הן תכונה בנפש"‬

   ‫רב־משמעי להתנהגות ולתפיסה מחשבתית‪ ,‬האחוזות זו (א‪,‬נב‪ ;6‬ראו בהרחבה מ"י‪ ,‬דעת; ויש עוד משמעויות למונח דעת)‪.‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195