Page 189 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫דל קרפ | כבהרמ השעמ דומיל ראתג | ‪131‬‬

‫‪ִ " 7‬אם ֵק ָהה ַהַּבְר ֶזל" – אם איבד הסיף‬ ‫אלא היינו צריכים להשיג באופן שלם את הגדרים‬
‫העצמיים ולאמת בהוכחה את מה שרוצים לאמת‪ ,‬דבר‬
‫מחדותו‪ְ " .‬והּוא ֹלא ָפ ִנים ִק ְל ַקל" –‬ ‫שלא ייתכן אלא אחרי הלימודים המכינים הארוכים‬
‫ופי הסיף לא הושחז לפני השימוש‬ ‫הללו – היה הדבר מביא לכך שכל בני האדם היו מתים‬
‫בו‪ַ " .‬ו ֲח ָי ִלים ְי ַגֵּבר" – לשון תמיהה‪:‬‬ ‫כשאינם יודעים אם יש אלוה ָלעולם או אין אלוה‪ ,‬כל‬
‫האם יוכל האדם לנצח בו במלחמה?!‬ ‫שכן אם יש לייחס לו דבר חיובי או לשלול ממנו חסרון‪,‬‬
‫"ְו ִי ְתרֹון ַה ְכֵׁשיר ָח ְכ ָמה" – כך ערך‬ ‫ולא היה ניצל כלל מן האבדון הזה אלא ֶא ָחד ֵמ ִעיר‬

‫(יתרון) החכמה הוא בהכשרתה‪.‬‬ ‫ּוְׁש ַנ ִים ִמִּמְׁשָּפ ָחה (על פי ירמיהו ג‪,‬יד)‪.‬‬

‫‪ 8‬ויש הכרח אחר וכו' – לימוד מהיר‬ ‫‪ 7‬ואילו היחידים‪ ,‬והם ַה ּ ְ ׂש ִרי ִדים ֲאׁ ֶשר ה' ֹק ֵרא (על פי יואל‬
‫ג‪,‬ה)‪ ,‬אינם משיגים את השלמות‪ ,‬שהיא התכלית‪ ,‬אלא‬
‫בלא הכנה מעורר בקלות שאלות‬ ‫אחרי הלימודים המכינים‪ .‬וכבר הבהיר שלמה שהצורך‬
‫ותמיהות‪ ,‬וקל לערער על ההבנות‬ ‫בלימודים המכינים הוא הכרחי‪ ,‬ושאי אפשר להגיע‬
‫שבלימוד מעין זה ולהציג סתירות‪,‬‬ ‫לחכמה האמיתית אלא לאחר האימון‪ .‬הוא אמר‪ִ " :‬אם‬
‫כשם שקל להרוס בניין אך קשה לבנות‬ ‫ֵק ָהה ַהַּבְר ֶזל ְוהּוא ֹלא ָפ ִנים ִק ְל ַקל ַו ֲח ָי ִלים ְי ַגֵּבר‪ְ ,‬ו ִי ְתרֹון‬
‫אותו מן היסוד‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬הלומד נותר‬ ‫ַה ְכֵׁשיר ָח ְכ ָמה" (קהלת י‪,‬י)‪ .‬ואמר‪ְׁ" :‬ש ַמע ֵע ָצה ְו ַקֵּבל מּו ָסר‬
‫בלא בניין אמוני‪ ,‬מפני שדאג לסתור ולא‬
‫לבנות‪ ,‬ושאלות אלו היו מקבלות מענה‬ ‫ְל ַמ ַען ֶּת ְחַּכם ְּב ַא ֲח ִרי ֶתָך" (משלי יט‪,‬כ)‪.‬‬
‫אילו התכונן ולמד את לימודי היסוד‪.‬‬
‫" ַּת ֲאַות ָע ֵצל ְּת ִמי ֶתּנּו ִּכי" וכו' – תשוקת‬ ‫חובת ההתקדמות בהדרגה‬
‫הטיפש מביאה לאבדנו (למונח מוות‪ ,‬ראו‬
‫א‪,‬מב)‪ ,‬מפני שלא הכין את עצמו ללימוד‬ ‫‪ 8‬מטרה ד)‪ ‬ויש הכרח אחר ללימוד הלימודים המכינים‪.‬‬
‫כראוי (" ֵמ ֲאנּו ָי ָדיו ַל ֲעׂשֹות")‪ ,‬אף על פי‬ ‫והוא שמתחדשים לאדם ספקות רבים בעת הלימוד‬
‫שיש בו תשוקה גדולה לדעת ("ָּכל ַהּיֹום‬ ‫במהירות‪ ,‬והוא מבין במהירות גם את הקושיות‪ ,‬כלומר‬
‫ִה ְת ַאָּוה ַת ֲאָוה")‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצדיק‬ ‫סתירת טיעון מסוים‪ ,‬כי זה דומה להריסת בניין‪ ,‬ואילו‬
‫משקיע מאמצים בהכנה ללימוד בלא‬ ‫אישוש הטיעונים והתרת הספקות אינם מתבררים‬
‫אלא על ידי הנחות יסוד רבות הנלקחות מן הלימודים‬
‫חסך (" ִי ֵּתן ְוֹלא ַי ְחׂ ֹשְך")‪.‬‬ ‫המכינים הללו‪ .‬וכך דומה המעיין מבלי הכנה למי שרץ‬
‫ברגליו כדי להגיע למקום מסוים ונופל בדרכו לבור‬
‫עמוק‪ ,‬שאין לו עצה לצאת ממנו עד שימות‪ .‬ומוטב היה‬
‫אילולא רץ‪ ,‬ונשאר במקומו‪ .‬וכבר הפליג שלמה במשלי‬
‫בתיאור מצבם של העצלים ונרפותם‪ ,‬כמשל לנרפות‬
‫מלימוד המדעים‪ ,‬ואמר לגבי תשוקתו של המשתוקק‬
‫להשיג את התכליות ואינו משתדל ללמוד את הלימודים‬
‫המכינים המביאים לתכליות ההן‪ ,‬אלא משתוקק בלבד‪:‬‬
‫" ַּת ֲאַות ָע ֵצל ְּת ִמי ֶתּנּו‪ִּ ,‬כי ֵמ ֲאנּו ָי ָדיו ַל ֲעׂשֹות‪ָּ .‬כל ַהּיֹום‬
‫ִה ְת ַא ָּוה ַת ֲא ָוה‪ְ ,‬ו ַצ ִּדיק ִי ֵּתן ְוֹלא ַי ְחׂ ֹשְך" (משלי כא‪,‬כה‪-‬כו)‪ .‬הוא‬
‫אומר שהסיבה לכך שתשוקתו הורגת אותו היא משום‬
‫שאינו מתאמץ ופועל למה שישקיט את התשוקה הזו‪,‬‬