Page 195 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 195

‫הל קרפ | הקיזיפטמב הרתסההו הפישחה | ‪137‬‬

‫‪ 2‬תספיק לקטנים ולהמון העם – ולכן‬        ‫‪ 	2‬מידה זו תספיק לקטנים ולהמון העם כדי לבסס בדעתם‬
                                        ‫שיש מצוי שלם שאינו גוף ולא כוח בגוף‪ ,‬הוא האלוה‪,‬‬
‫סידר הרמב"ם את חמשת היסודות‬             ‫ואף מין ממיני החסרונות אינו חל בו‪ ,‬ולכן אין חלה בו‬
‫הראשונים מי"ג היסודות שניסח‬
‫בהקדמה לפרק חלק בסדר הבא‪:‬‬                                                    ‫שום היפעלות‪.‬‬
‫‪ )1‬מציאות ה'‪ ,‬ושהכול ממנו;‬
‫‪ )2‬אחדותו; ‪ )3‬שלילת הגשמות ממנו;‬                                                                          ‫סתרי תורה‬
‫‪ )4‬קדמותו; ‪ )5‬שהוא היחיד שראוי‬
‫לעבוד אותו‪ .‬ועתיד הרמב"ם לדון בהם‬       ‫‪ 	3‬ואילו הדיון על התארים וכיצד יש לשלול אותם ממנו‪,‬‬
                                        ‫ומה משמעות התארים המיוחסים לו‪ ,‬וכן הדיון על‬
                    ‫בהמשך החיבור‪.‬‬       ‫בריאתו את מה שברא‪ ,‬ועל תיאור הנהגתו את העולם‪,‬‬
                                        ‫וכיצד היא השגחתו על זולתו‪ ,‬ומשמעות חפצו ורצונו‬
‫‪ 4‬ולבארו לכל אחד באופן המתאים‬           ‫וידיעתו את כל מה שהוא יודע‪ ,‬וכן משמעות הנבואה‬
                                        ‫וכיצד הן מדרגותיה‪ ,‬ומה משמעות שמותיו‪ ,‬המורים‬
‫לו – תחילה יש לאפשר לקטנים להבין‬        ‫על אחד אף על פי שהם שמות רבים – כל אלה דברים‬
‫את הפסוקים לפי פשוטם‪ ,‬כדי שיכירו‬        ‫עמוקים‪ ,‬והם סתרי תורה באמת‪ ,‬והם הסודות הנזכרים‬
‫את עצם מציאות ה'‪ ,‬ואחר כך לומר להם‬      ‫תמיד בספרי הנביאים ובדברי החכמים ז"ל‪ ,‬ואלה הם‬
‫שהשימוש במילים הללו הוא כלשון בני‬       ‫הדברים שלא ראוי לדבר בהם אלא בראשי הפרקים‪,‬‬
‫אדם (ש"ט; השוו לעיל א‪,‬כו)‪ .‬ולמסור אותו‬
‫כנתון – ראו ביאור בפסקה ‪ .1‬שהוא‬              ‫כפי שאמרנו (א‪,‬לד)‪ ,‬וגם זאת רק עם האדם שתואר‪.‬‬
‫אחד ושהוא קדום – שהוא מיוחד‪,‬‬
                                                             ‫תחילה יש ללמד את יסודות האמונה לכל אדם כפי כוחו‬
    ‫ואינו יותר מאחד‪ ,‬ואין לו ראשית‪.‬‬
                                        ‫‪ 	4‬אבל שלילת הגשמות והסרת הדומּות וההיפעלויות‬
‫‪ 5‬ויוכוונו לתת להם פירוש – ראוי‬         ‫ממנו – הרי זה דבר שראוי לאומרו במפורש ולבארו לכל‬
                                        ‫אחד באופן המתאים לו‪ ,‬ולמסור אותו כנתון לקטנים‬
‫להבין את המקרא לעומקו לאט לאט‪,‬‬          ‫ולנשים ולשוטים הלקויים מטבעם‪ ,‬כמו שמוסרים להם‬
‫וכך תלך ותתלטש הבנתם הגולמית‬            ‫שהוא אחד ושהוא קדום ושאין לעבוד עמו את זולתו‪.‬‬
‫והגסה בגיל הרך‪ .‬ומי שדעתו תירתע‬         ‫משום שאין ייחוד אלא בהסרת הגשמות‪ ,‬כי הגוף אינו‬
‫וכו' – עם זאת חשוב שמי שאינו מבין‬       ‫אחד אלא מורכב מחומר וצורה‪ ,‬שהם שניים בהגדרה‪,‬‬
‫את הדברים‪ ,‬יסתפק בזכירת העקרונות‪.‬‬
                                                              ‫והוא גם מתחלק וניתן חלוקה‪.‬‬

                                                                   ‫אחר כך הזמנה למוכשרים לתשומת לב ולהעמקה‬

                                        ‫‪ 	5‬כאשר יקבלו זאת‪ ,‬ויתרגלו לכך ויתחנכו על כך‪ ,‬ויגדלו‬
                                        ‫ויהיו נבוכים בלשונות ספרי הנבואה‪ ,‬תבואר להם‬
                                        ‫משמעותם‪ ,‬ויוכוונו לתת להם פירוש (שלא כפשוטו)‪,‬‬
                                        ‫ויעירו את תשומת לבם לרב־המשמעיות וההשאלות‬
                                        ‫של המונחים הנידונים בחיבור זה‪ ,‬כדי שאמיתת‬
                                        ‫האמונה באחדות האל ובאמיתות ספרי הנבואה תהיה‬
                                        ‫שלמה בידם‪ .‬ומי שדעתו תירתע מהבנת הפירוש (שלא‬
                                        ‫כפשוטם) של הפסוקים ומהבנת שוויון המונחים יחד‬
                                        ‫עם השוני במשמעות‪ ,‬ייאמר לו‪" :‬אנשי החכמה מבינים‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200