Page 199 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 199

‫ול קרפ | המשגהה תרמוח | ‪141‬‬                                ‫השלישי אינו נוטה מן האמת ד)כמי שמאמין שהמלאכים‬
                                                           ‫אוכלים ושותים וכיוצא בזה‪ .‬וזה הרביעי אינו נוטה מן‬
‫ד)כמי שמאמין שהמלאכים אוכלים‬                               ‫האמת ה)כמי שמאמין שחובה לעבוד דבר זולת ה'‪.‬‬
‫ושותים וכיוצא בזה – בגלל שנאמר‬                             ‫משום שככל שהאי ידיעה והכפירה קשורות לדבר רם‬
‫"ַוּיֹא ֵכלּו"‪ ,‬והכול במשל‪ ,‬מפני‬                           ‫מעלה‪ ,‬כלומר למה שיש לו מדרגה איתנה במציאות‪ ,‬הן‬
‫שהמלאכים אינם גופות‪ ,‬ולעולם אין‬                            ‫גדולות יותר מאלה הקשורות לדבר בעל מדרגה נמוכה‬
‫האדם יכול לראות מלאכים (בראשית‬                             ‫יותר‪ .‬ב"כפירה" כוונתי ל ַה ֲאמנה במשהו בניגוד למה‬
‫יח‪,‬ח; מו"נ ב‪,‬ו; ב‪,‬מב‪ .)4‬וכמו שהוא אומר‬                     ‫שהוא; וב"אי ידיעה" כוונתי היא לאי ידיעה של מה‬
‫בהמשך דבריו‪ ,‬שגם תפיסה זו אינה‬                             ‫שניתן לדעת‪ .‬האי ידיעה של מי שאינו יודע את מידת‬
‫חמורה כל כך‪ ,‬ואין להקפיד על מי‬                             ‫החרוט של גליל‪ ,‬או שאינו יודע שהשמש כדורית‪ ,‬אינה‬
‫שמאמין שהמלאכים הם גופות‪ ,‬ובלבד‬                            ‫כאי ידיעה של מי שאינו יודע אם האלוה קיים או שמא‬
‫שלא יאמין שה' הוא גוף (איגרות‪ ,‬שילת‪,‬‬                       ‫אין לעולם אלוה‪ .‬וכפירתו של מי שחושב שמידת חרוט‬
‫עמ' שמו)‪ .‬מי שחושב שמידת חרוט‬                              ‫הגליל היא חציו‪ ,‬או שהשמש היא עיגול‪ ,‬אינה ככפירתו‬
‫הגליל היא חציו – שנפח חרוט הוא‬
‫חצי מנפח גליל בעל בסיס וגובה זהים‪,‬‬                                     ‫של מי שחושב שהאלוה הוא יותר מאחד‪.‬‬

    ‫בעוד שלמעשה נפחו שליש ממנו‪.‬‬                                                                      ‫עובדי עבודה זרה אינם כופרים באל‬

‫‪ 4‬כפי שביאר ואמר‪ִ " :‬מי ֹלא ִיָר ֲאָך"‬                     ‫‪ 	4‬אתה יודע שכל מי שעובד עבודה זרה אינו עובד אותה‬
                                                           ‫כאילו אין אלוה זולתה‪ .‬אף אדם‪ ,‬לא מאלה שהיו ולא‬
‫וכו' – "ְּכלֹו ַמר‪ַ :‬הּכֹל יֹו ְד ִעים ֶׁש ַא ָּתה הּוא‬    ‫מאלה שיהיו‪ ,‬לא דימה ולא ידמה שהצורה שהוא עושה‬
‫ָה ֵאל ְל ַב ְּדָך‪ֲ ,‬א ָבל ָטעּו ָתם ּו ְכ ִסילּו ָתם –‬    ‫מן המתכות או מן האבנים והעצים – שצורה זו בראה‬
‫ֶׁשְּמ ַדִּמים ֶׁש ֶּזה ַה ֶה ֶבל ְרצֹו ְנָך הּוא" (עבודה‬  ‫את השמים ואת הארץ והיא מנהיגה אותם‪ .‬אלא היא‬
‫זרה א‪,‬א‪ .)3‬ואף בשלבים המתפתחים של‬                          ‫נעבדת רק כייצוג לדבר שהוא מתווך בינינו לבין האל‪,‬‬
‫עבודה זרה‪ ,‬כמו שמתואר שם ב"משנה‬                            ‫כמו שביאר ואמר‪ִ " :‬מי ֹלא ִיָר ֲאָך ֶמ ֶלְך ַהּגֹו ִים [ִּכי ְלָך‬
‫תורה"‪ ,‬כל עובד אליל הוא עובד של‬                            ‫ָי ָא ָתה‪ִּ ,‬כי ְב ָכל ַח ְכ ֵמי ַהּגֹו ִים ּו ְב ָכל ַמ ְלכּו ָתם ֵמ ֵאין ָּכמֹוָך]"‬
‫דבר המייצג את האל‪ ,‬בין שיש לו מושג‬                         ‫(ירמיהו י‪,‬ז)‪ ,‬ואמר‪ּ" :‬ו ְב ָכל ָמקֹום ֻמ ְק ָטר ֻמָּגׁש ִלְׁש ִמי [ּו ִמ ְנ ָחה‬
‫מעורפל ("צורה של עץ ואבן") בין שיש‬                         ‫ְטהֹו ָרה‪ִּ ,‬כי ָגדֹול ְׁש ִמי ַּבּגֹו ִים ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות]" (מלאכי א‪,‬יא)‪,‬‬
‫לו רעיון שגוי מצומצם ("הכוכבים‬                             ‫ברמז אל הסיבה הראשונה לדעתם‪ .‬וכבר ביארנו זאת‬
‫והגלגלים")‪ ,‬ואינו מכיר או יודע את ה'‬                       ‫בחיבורנו הגדול (משנה תורה‪ ,‬עבודה זרה א‪,‬ב)‪ ,‬וזהו דבר שאיש‬
‫במובנו העמוק והאמיתי (ראו שם ב‪.)5-4‬‬
                                                                                  ‫מאנשי דתנו אינו חולק לגביו‪.‬‬
‫‪ 5‬בפסקה זו‪ ,‬הרמב"ם עונה על השאלה‪:‬‬
                                                                                     ‫עובדי עבודה זרה נענשים אף על פי שלא כפרו באל‬
‫מדוע מצד אחד‪ ,‬אם ה' מופשט‪ ,‬יש‬
‫לעשות מעשים למענו‪ ,‬ומצד שני יש‬                             ‫‪ 	5‬אבל אף על פי שהכופרים הללו מאמינים במציאות‬
‫להעניש את מי שיוצר פולחן אחר‪ ,‬אם‬                           ‫האלוה‪ ,‬מכל מקום כיוון שכפירתם עוסקת בחובה‬
‫ממילא הכול נועד בסופו של דבר לאותו‬                         ‫שהיא כלפיו יתעלה בלבד‪ ,‬כלומר בעבודה ובהערצה‪,‬‬
‫האל? תשובת הרמב"ם היא‪ :‬הדבר נוגע‬                           ‫כמו שנאמר "[ֹלא ִתְׁש ַּת ֲחֶוה ֵלאֹל ֵהי ֶהם ְוֹלא ָת ָע ְב ֵדם‪]...‬‬
‫להנהגה ציבורית־מדינית של ההמון‪,‬‬                            ‫ַו ֲע ַב ְד ֶּתם ֵאת ה' [ ֱאֹל ֵהי ֶכם‪( "]...‬שמות כג‪,‬כד‪-‬כה)‪ ,‬כדי‬
‫כמו שעשה גם אברהם אבינו‪ְ" :‬וִׁשֵּבר‬                        ‫שתתבסס מציאותו בהאמנת ההמון; והם ייחסו את‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204