Page 200 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 200
החובה הזו לזולתו ,ודבר זה מביא להיעדר מציאותו | 142מורה הנבוכים | חלק א
יתעלה מהאמנת ההמון ,כי ההמון אינו משיג אלא את
מעשי הפולחן ,לא את משמעויותיהם ולא את מהותו ֶאת ַהְּצ ָל ִמיםְ ,ו ִה ְת ִחיל ְלהֹו ִדי ַע ָל ָעם
האמיתית של הנעבד על ידיהן – הביא דבר זה לחייבם ֶׁש ֵאין ָראּוי ַל ֲעבֹד ֶאָּלא ֶל ֱאלֹוַּה ָהעֹו ָלם,
בדין מוות ,כמו שאמר הכתובַ[" :רק ֵמ ָעֵרי ָה ַעִּמים ָה ֵאֶּלה ְולֹו ָראּוי ְל ִהְׁש ַּת ֲחוֹות ּו ְל ַה ְקִריב ּו ְל ַנ ֵּסְך,
ֲאֶׁשר ה' ֱאֹל ֶהיָך נֹ ֵתן ְלָך ַנ ֲח ָלה] ֹלא ְת ַח ֶּיה ָּכל ְנָׁש ָמה" (דברים ְּכ ֵדי ֶׁש ַּיִּכירּוהּו ָּכל ַהְּברּו ִאים ַהָּב ִאים.
כ,טז) .הסיבה לכך ,שהיא סילוק אותה דעה כוזבת כדי ְו ָראּוי ְל ַאֵּבד ּו ְלַׁשֵּבר ָּכל ַהּצּורֹותְּ ,כ ֵדי
שלא יתקלקלו על ידה אחרים ,התבארה בפסוקְ " :ל ַמ ַען ֶׁשֹּלא ִי ְטעּו ָּב ֶהן ָּכל ָה ָעםְּ ,כמֹו ֵאּלּו ֶׁש ֵהם
ֲאֶׁשר ֹלא ְי ַלְּמדּו ֶא ְת ֶכם ַל ֲעׂשֹות [ְּככֹל ּתֹו ֲעבֹ ָתם ֲאֶׁשר ָעׂשּו ְמ ַדִּמים ֶׁש ֵאין ָׁשם ֱאלֹוַּה ֶאָּלא ֵאּלּו"
ֵלאֹל ֵהי ֶהםַ ,ו ֲח ָטא ֶתם ַלה' ֱאֹל ֵהי ֶכם" (שם ,שם,יז-יח) ,והם כונו (עבודה זרה א,ג .)3עשייה המנכיחה את ה'
"אויבים" ו"שונאים" ו"צרים" ,ונאמר שהעושה זאת בעולמו של האדם נחוצה לאדם תמיד,
" ֵמ ָא ָדם ְו ַעד סֹוף ָהעֹו ָלם" (עבודה זרה
מקנא ומכעיס ומעלה חמה. ב,ד) ,אף על פי שעבודת ה' האמיתית
היא רק במחשבה (ג,נא ;11וגם שם מובא
המאמין בגשמות גרוע יותר מעובד עבודה זרה
הפסוק משמות כג).
6קל וחומר למי שכפירתו קשורה לעצמותו יתעלה
והאמנתו בניגוד למה שהוא ,כלומר שאינו מאמין 6קל וחומר וכו' – בעיני הרמב"ם,
במציאותו ,או שהוא מאמין שהוא שניים ,או שהוא
מאמין שהוא גוף ,או שהוא מאמין שיש לו היפעלויות, מי שמתפלל ומדמה במחשבתו את
או שהוא מייחס לו חסרון כלשהו – הוא בלי ספק חמור ה' כסב זקן ,גרוע ממי שעובד פסל,
יותר ממי שעובד עבודה זרה בתור מתווכת או מטיבה היודע במחשבתו שהפסל רק מייצג
או מרעה לפי סברתו .דע לך אם כן ,שכשאתה מאמין
בגשמות או ב(כך שיש לאל) מצב ממצבי הגוף ,אתה כוח מופשט.
מקנא ומכעיס וקודח אש חמה ושונא ואויב וצר הרבה
7להתייחס בסלחנות למאמין בגשמות
יותר מעובד עבודה זרה.
וכו' – בפסקה זו ,הרמב"ם דוחה שתי
אין תירוץ למאמין בגשמות התנצלויות שווא ,אחת החינוך וההרגל
ואחת הבנה מוטעית של פשט הכתובים.
7ואם יעלה בדעתך שאפשר להתייחס בסלחנות למאמין ב"משנה תורה" פסק הרמב"ם שמי
בגשמות משום שהוא התחנך על כך ,או בשל בורותו שמאמין שיש אלוהֶ " ,אָּלא ֶׁשהּוא ּגּוף
וקוצר השגתו ,הרי כך ראוי לך להאמין לגבי עובד ּו ַב ַעל ְּתמּו ָנה" (תשובה ג,ז) ,הוא "מין"
עבודה זרה ,כי הוא לא עובד אלא או מבורות או (כופר) ,ואין לו חלק לעולם הבא.
מחינוך" ,מנהג אבותיהם בידיהם" (בבלי חולין יג,ב) .ואם כנגד פסיקה זו הוטחה ביקורת חריפה
תאמר שפשטי המקראות גורמים להם לבלבול הזה, ונוקבת" :ולמה קרא לזה [=האומר
באותה מידה עליך לדעת שרק דמיונות ותפיסות שהוא גוף ובעל תמונה] 'מין'?! וכמה
פגומות הביאו את עובד עבודה זרה לפולחנה .אם כן גדולים וטובים ממנו [=מן הרמב"ם]
אין מקום להצטדקות למי שאינו מקבל כנתון (את הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו
שלילת הגשמות) מאנשי האמת בעלי העיון ,אם קצרה במקראות ,ויותר ממה שראו בדברי
דעתו מלעיין .כי איני מחשיב ככופר את מי ששלילת האגדות המשבשות את הדעות" (ראב"ד,
שם) .והדברים הבאים כאן הם מענה
לביקורת זו (ק"י) .מקבל כנתון – בערבית
"תקליד" ,ראו ביאור א,לה.1
