Page 197 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 197
139
פרק לו
חומרת ההגשמה
הקדמה :בפרק הקודם הודגש המכנה המשותף של החינוך שיש להקנות לכל אדם ,שהוא
שלילת ההגשמה ושלילת ההיפעלות ,ובפרק הזה הרמב"ם מציין את המניע למהלך פרקי
המונחים :סכנת עבודה זרה .המאמין באל בעל תכונות גשמיות גרוע ממי שעובד עבודה זרה.
פתיחה
1עניין זה אינו מטרתו של פרק זה 1ב ִדיוני על התארים (א,נד )8-7אבאר לך באיזה מובן נאמר
שה' מרוצה מדבר־מה ,או שהוא מרגיז ומכעיס אותו,
– מטרת הפרק היא להדגיש שהתורה שבמשמעות הזו נאמר לגבי פרטים מבני האדם שה'
מתמקדת במאבק בעבודה זרה, היה מרוצה מהם או כעס עליהם או רגז .עניין זה אינו
ושהמחשבה שהאל מוגשם בגוף היא
תפיסה פגאנית של פולחן עבודה זרה.
הרמב"ם מציין שהקפדתה של התורה מטרתו של פרק זה ,אלא מטרתו היא מה שאומר:
על פולחן זה מנוסחת במקרא בלשון
כעס ה' או ריצויו ,ומדגיש שלא יעסוק כעס ה' – בעבודה זרה בלבד
במונחים אלו בשלב זה. 2דע שאם תתבונן בכל התורה ובכל ספרי הנביאים לא
תמצא לשון חרון אף ולא לשון כעס ולא לשון קנאה 2דע שאם תתבונן ...לא תמצא לשון
חרון אף ...אלא בעבודה זרה דווקא –
הקושיה :הרבה מן המפרשים הקשו על המשפט הזה במהלך הדורות ,שהרי פסוקים רבים בתורה נאמרו שלא בזיקה
לעבודה זרה (רמב"ן שמות כ,ה; ב"י ,מנופת צוף ,עמ' .)871יתר על כן ,הסתירה הזאת משתקפת גם ב"מורה הנבוכים" ,שהרי
הרמב"ם מתאר את כעס ה' גם כתגובה על שחיתות חברתית (ג,כח .)4הקושיה בהחלט חזקה (ק"י) .יחד עם זאת ,נראה
שנוכל לצאת נשכרים מעיון בנושא ,ודווקא דבריו של הרמב"ם שם ,שכעס ה' הוא " ַה ֲא ָמ ָנה הכרחית" ,כלומר גולמית
ולא מדויקת (ראו הרחבה כאן וביאורנו שם) ,אולי מאפשרים לתת הסבר סביר לפי מיני הסתירות ב"מורה הנבוכים" (ראו
הקדמות ,סתירות) ,המתאימה לשיטת הרמב"ם בזיקה לעבודה זרה.
פתרון :1סתירה מן הסוג החמישי .טענת הרמב"ם כאן היא כללית ויסודית בכל כתביו .המלחמה בעבודה זרה היא
מטרתה של כל התורה ,כמו שהוא אומר" :שהכוונה הראשונה של התורה כולה להסיר עבודה זרה ,למחות את עקבותיה
וכל הקשור בה" (ג,כט 7ובעוד מקומות) ,ומעין זה ב"משנה תורה"ָ " :הא ָל ַמ ְד ָּת ֶׁשָּכל ַהּמֹו ֶדה ַּב ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – ָּכ ַפר ְּב ָכל ַהּתֹוָרה
הרחבות ועיונים
1עניין זה אינו מטרתו של פרק זה – ואם כן ,מדוע הוא כמאפיין את הפרשנות לאסונות טבע או תבוסה במלחמה,
מזכיר עניין זה אם אינו מתכוון לדון בו? נראים הדברים "קנא ונוקם ונוטר ובעל חמה" ,ומצד שני חלק מן הדרך
שהחריגה ממטרת הפרק נעשתה במכוון (הקדמות ,הוראות )1הטבעית שעולם ההוויה וההפסד נוהג בה (א,עב ;18ג,יב;6
כרמז לתפיסתו העמוקה והכנה לבאות .כבר בפרק הקודם וראו א,נד ;)9מצד אחד כמאפיין דרישה למלחמות והריגת
הוסבר שכל לומד צריך להבין שה' אינו מתפעל ואינו עובדי עבודה זרה (א,לו ;5וראו א,נד ,)10-9כמצווה המוטלת
מתרגש ולכן אף השפה והמונחים המשמשים במקרא על בני ישראל" ,כדי שלא יתעו את דרכיהם של אחרים"
נגד עבודה זרה ("כעס ה'") הם עצמם מונחים מגשימים (ג,נא ,)4ומצד שני כעס כמאפיין ריחוק מקרבת ה' והשגתו
(!) ,והלומד צריך להיפטר גם מן המחשבה שה' כועס( .יח,6נד,2ס ;4ב,כט .)4נמצא שכעס ה' הוא רק ביטוי למצבו
בהמשך הפרקים (א,נד ,)2הרמב"ם מלמד שהצירוף "השנוא של האדם ביחס לה' ,שהיא " ַה ֲא ָמ ָנה הכרחית" (ג,כח,)4
והמרוחק" לפני ה' אינו מתאר את תגובת ה' אלא את מצבו כלומר האמנה גולמית ולא מדויקת ,ולא האמנה שקרית,
ההכרתי של האדם ,ואכן כבר לקראת סוף הפרק שלפנינו "ויש שאותה האמנה הכרחית להרחקת ה ֹע ֶשק ההדדי או
(פסקאות ;6-5וראו גם א,נד ,)12-8הרמב"ם מתאר את כעס ה' להקניית מידות טובות ,כגון האמונה שהאל יכעס מאוד
במשמעות של ציווי להשמיד את עובדי העבודה הזרה על מי שעשק ,כמו שאמרְ' :ו ָחָרה ַאִּפי ְו ָהַר ְג ִּתי [ ֶא ְת ֶכם
ֶּב ָחֶרבְ ,ו ָהיּו ְנֵׁשי ֶכם ַא ְל ָמנֹות ּו ְב ֵני ֶכם ְי ֹת ִמים]' (שמות כב,כג)". כחובת האדם ,הבא כאילו עקב כעס ה'.
2דע שאם תתבונן וכו' – הרמב"ם עוסק בכעס האל אכן ,העושק רע לעולם ,והוא עונש לחברה ולאדם ,ולכן
במקומות רבים ומתאר אותו באופנים רבים :מצד אחד ה' מתואר כמי שכועס עליו (ראו כ"ח ,מיתוס).
