Page 22 - משנה תורה ספר המדע

‫פתח דבר – בשערי החיים ‪ ‬פרק ב‪ :‬נוסח משנה תורה‬ ‫כ‬

‫פרק ב‪ :‬נוסח משנה תורה‬

‫מהדורות נוסח החיבור‬

‫תיאורו של הרמב"ם לבוש בכסות יוונית נוגע אף הוא‬ ‫הטופס המקורי‬
‫באיסור תורה כיוון ש"אין הולכין בחוקות הגויים ולא‬
‫מידמין להם‪ ,‬לא במלבוש ולא בשיער‪ ...‬הכל בעניין אחד‬ ‫לצערנו‪ ,‬אין בידנו ספר "משנה תורה" של הרמב"ם בכתב‬
‫הוא מזהיר‪ :‬שלא יידמה להם‪ ,‬אלא יהיה הישראלי מובדל‬ ‫ידו‪ ,‬כי אילו היה בידנו‪ ,‬יכולנו להתייחס אליו כאל "ספר‬
‫מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו‪ ,‬כמו שהוא מובדל‬ ‫העזרה"‪ 23,‬ובוודאי היה עלינו להדפיס את החיבור רק על‬
‫פיו‪ ,‬שהרי בו עשה הרמב"ם את תיקוניו האחרונים גם‬
‫מהן במדעו ובדעותיו" )שם יא‪,‬א(‪.‬‬ ‫לאחר שנתפרסם בימיו‪ .‬ספר זה‪ ,‬ששנים רבות היה בידי‬
‫צאצאיו‪ ,‬נעלם‪ ,‬ואנו מקווים שניצול מפגעי זדים ושבקרוב‬
‫הגדיל לעשות יותר מכולם האמן‪ ,‬כנראה יהודי משומד‬
‫או נוצרי‪ ,‬שנשתרבבה יצירתו לתוך שטר כסף במדינת‬ ‫יזמן אותו האל ברוך הוא לידנו‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬בתארו את הרמב"ם כדמות חכם‬
‫דת מוסלמי‪ ,‬גלוח פאות‪ ,‬שהוא איסור מן‬ ‫הדיוקן כמשל‬

‫התורה‪ ,‬ואין עיוות גדול מזה!‬ ‫מי אינו מכיר את דמות דיוקנו של רבנו‬
‫הרמב"ם? דיוקנו המפורסם‪ ,‬המבוסס על ציור‬
‫למעלה מעשרת אלפים שיבושים‬ ‫עתיק‪ ,‬זכה בשנת ה'תשמ"ג להתנוסס על שטר‬
‫של אלף שקלים ישנים‪ .‬דיוקן מפורסם פחות‬
‫מה שנעשה לרמב"ם בדמות דיוקנו מאפיין‬ ‫ממנו חקוק בתבליט בבית הנבחרים האמריקני‪,‬‬
‫בזעיר אנפין את שעשו במהלך הגלות לנוסח‬ ‫אות להיות הרמב"ם אחד האנשים שהטביעו‬
‫יצירתו היחידאית והעצומה‪" ,‬משנה תורה"‪.‬‬ ‫את חותמם על החוקה האמריקנית‪ ,‬ובו הוא‬
‫כאמור‪ ,‬מיום יציאתו לאור ועד היום‪ ,‬עבר‬ ‫נראה כפילוסוף יווני אף הוצב פסל שלו בעיר‬
‫החיבור במבוכי הגלות עריכה ושינויים‪,‬‬ ‫הולדתו‪ ,‬קורדובה‪ ,‬בשנה ה‪ 800-‬ללידתו לפי‬
‫מהם בזדון מהם בשגגה‪ ,‬והוא נמלא טעויות‬
‫רבות מספור‪ ,‬שינויים והשמטות של הצנזורה‬ ‫אחת המסורות‪.‬‬
‫הנוצרית ו'תיקוני עריכה' של מעתיקים‬
‫ומדפיסים עמי ארצות או חכמים בעיניהם‪.‬‬ ‫ואולם שלושת הדיוקנאות הללו הם פרי‬
‫הנוסח הנפוץ ביותר בארון הספרים היהודי‪,‬‬ ‫דמיונם של אמנים‪ ,‬משום שבדורו של הרמב"ם‬
‫הפרטי והציבורי‪ ,‬הוא נוסח דפוס ורשא־‬ ‫לא נהגו לצייר דיוקנאות של תלמידי חכמים‪,‬‬
‫וילנא‪ ,‬שיש בו למעלה מעשרת אלפים שינויים‬ ‫וממילא ודאי שכל הציורים נעשו מאות שנים‬
‫ושיבושים מן הנוסח המקורי‪ .‬נביא ארבע‬ ‫לאחר שהתפוגג זיכרון דמותו‪ .‬לדידנו‪ ,‬אין‬
‫הציור חשוב כל כך‪ ,‬שהרי אין אנו יודעים איך‬
‫דוגמאות אופייניות לשינויים הללו‪:‬‬ ‫נראו אבות האומה‪ ,‬ואין בדבר כדי להפחית‬
‫מחשיבותם בעינינו‪ .‬דברי הרמב"ם בעניין זה נוקבים דיים‬
‫א‪ .‬אות אחת של שגיאה ופולמוס גדול‪ .‬לפי נוסח הדפוס‪,‬‬
‫הרמב"ם כותב על חסידי אומות העולם )הלכות מלכים‬ ‫וראויים לשינון )אבל ד‪,‬ד(‪:‬‬
‫ומלחמותיהם ח‪,‬יא; ולפי כתבי היד "מלכים ומלחמות"(‪" :‬כל‬
‫המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי‬ ‫ומציינין ]=מסמנים[ את הקברות ]כדי שיידעו‬
‫אומות העולם‪ ,‬ויש לו חלק לעולם הבא‪ ,‬והוא שיקבל‬ ‫הכהנים להתרחק מהם[‪ ,‬ובונין נפש ]=ציון או‬
‫אותן ויעשה אותן מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה‪,‬‬ ‫מצבה[ על הקבר‪ .‬והצדיקים – אין בונים להם נפש‬
‫והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו‬ ‫על קברותיהם‪ .‬דבריהם הם זכרונם‪ .‬ולא יפנה אדם‬
‫בהן‪ .‬אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר‬
‫תושב‪ ,‬ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם"‪.‬‬ ‫לבקר הקברות‪.‬‬

‫נוסח זה גרם לפולמוס גדול בעולם היהודי‪ :‬מדוע‬ ‫אך הבעיה אינה בניסיון לצייר דיוקן דמיוני של הרמב"ם‪,‬‬
‫אינם נידונים אף כחכמים?! הדבר גרם להוציא‬ ‫אלא שבשלושת המקרים‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬מושא היצירה‪ ,‬ודאי‬
‫לעז חינם על דברי הרמב"ם‪ .‬האמת טמונה בנוסח‬ ‫היה מתקומם לתבנית דמותו‪ .‬עשיית פסל של אדם אסורה‬
‫מן התורה כחלק מאיסורי עבודה זרה‪" :‬ואין אסור לצור‬

‫לנואי אלא צורת האדם בלבד" )עבודה זרה ג‪,‬י(‪.‬‬