Page 19 - משנה תורה ספר המדע
P. 19
פתח דבר – בשערי החיים פרק א" :משנה תורה" יז
אף ה"הלכות" תהפוכנה ל"הליכות" רק בחיים מלאים עניין הלימוד "המשנתי" עולה מהקדמת הרמב"ם לספר
ותודעתיים של הפנמתן ומימושן .המשננים את ההלכות "משנה תורה" )הקדמה מ(:
וחיים אותן נמצאים במעלה הגבוהה של לומדי התורה,
שהרמב"ם מלמדנו לטרוח וללכת בעקבותיהם .וזה לשונו וראיתי לחלק חיבור זה הלכות הלכות בכל עניין
ועניין ,ואחלק ההלכות לפרקים שבאותו עניין ,וכל
)הלכות תלמוד תורה ז,יב(: פרק ופרק אחלק אותו להלכות קטנות ,כדי שיהיו
מי שנידוהו בחלום ,אפילו ידע מי נידהו ,צריך סדורים על פה.
עשרה בני אדם ששונין הלכות להתירו מנידויו.
ואם לא מצא – טורח אחריהם עד פרסה .לא מצא "סדורים על פה" ,כדי שיילמדו כמו המשנה .לכן ההלכות
– מתירין לו עשרה ששונין משנה .לא מצא – מתירין בו קצרות הן ,ובכתבי היד במקרים רבים הן קצרות יותר
לו מי שיודעין לקרות בתורה .לא מצא – מתירין לו
אפילו עשרה שאינן יודעין לקרות .לא מצא במקומו מבדפוסים15.
עשרה – מתירין לו אפילו שלושה. נמצא אפוא שאמירתו של הרמב"ם" ,אינו צריך לקרוא
ספר אחר ביניהם" ,אין משמעותה שאין צורך ללמוד
ואכן ,ה"הלכות" )המעשים( וה"הליכות" )ההשקפות( ספרים אחרים ,אלא שלהבנת "משנה תורה" וידיעת
משמשות כמארג אחד בהוראות התורה ,מארג בל פסקי הלכות אין חובה להכיר את התלמוד .זו כוונת
יינתק ,כדי "לתקן הדעות וליישר כל המעשים" ,כלשונו
המופלאה של הרמב"ם בסוף ספר הקרבנות 20.אחד רבנו .והשאלה עדיין מהדהדת.
הביטויים הנוקבים לדבר הוא ההלכה בדיני עיר מקלט
קצרה היריעה כאן מלפרט בעניין דרכם של רבים לפסוק
)הלכות רוצח ושמירת נפש ז,א(: כרבנו וכפשט דברו 16.אך הדברים נראים ברורים כי
רק מי שיודע את הספר הזה כולו ,יכול לפסוק על פיו
תלמיד שגלה לעיר מקלט – מגלין רבו עמו ,שנאמר: בדברים שאינם פשוטים ,כיוון שנדרש תיאום בין כל
"וחי" )דברים יט,ה( – עשה לו כדי שיחיה .וחיי בעלי ההלכות שבו כדי לפסוק הלכה למעשה .דוגמה לדבר
חכמה ומבקשיה בלא תלמוד – כמיתה חשובה. ניתן לראות בעניין שיעור כזית 17,מונח המשמש בכל
רחבי הספר ,אך עיקרון חשוב בהגדרתו בא רק בהלכות
תוקפה של הלכה זו בניסוחו הנפלא של הרמב"ם מעשה הקרבנות )יג,יד(" :אין קומץ פחות מכשני זיתים".
אינו רק בחיובה המעשי ,אלא יש בה כדי ללמד על ומאחר שהקומץ הוא הרווח שבין אצבעות היד כשהן
מהותם של החיים ועל מהותו של המוות .החיים הם כפופות לתוך פס היד ,ונפחו לכל הפחות שני זיתים,
הדעות הנכונות )מו"נ א,מב( ,לא רק במובן של אוסף נמצא ששיעור כזית לדעת הרמב"ם פחות בהרבה מן
ידיעות ,אפילו אם הן מובנות ,אלא ביכולת האדם
לחיות תובנות אלו בהכרתו ובתודעתו המלווה אותו המקובל בימינו18.
בכל עת .הלכה נפלאה זו נוקבת הבנה עמוקה בפער
בין ייעודה המלא של התורה לבין התפקיד שהתורה הלכות והליכות
ממלאת כיום .הלכה זו נמצאת בין דיני עיר מקלט,
שאינם נוהגים בימינו ,ומשום כך אינם כלולים בספר בכל יום בשחר אנו אומרים בתחילת התפילה" :תנא דבי
"שולחן ערוך" ,אך חשובה היא עד מאוד ,מפני שהיא אליהו :כל השונה הלכות ,מובטח לו שהוא בן העולם
נוגעת לחיי היומיום בכל זמן .השמטתה מתלמודה של הבא ,שנאמר' :הליכות עולם לו' )חבקוק ג,ו( – אל תקרי
תורה ,משום שאי אפשר לקיימה בזמן הזה ,יש בה 'הליכות' אלא הלכות" )סדר התפילות א( .משמעותה של
אמירה זו אינה משחק מילים דומות )הליכות־הלכות(
יותר מהחמצה עצומה של כוונת התורה. אלא עמידה על מהותה של ההלכה ועל ייעודה .שינון
ההלכות מלאות הפרטים רב כוחו ]="מובטח לו"[ להביא
הלכה זו אינה יחידה .יש כמוה הלכות רבות העוסקות לסלילת שבילי מחשבת האמת בהבנת המציאות ולידי
בטהרה ,במקדש ,בקרבנות ,בסנהדרין ,בנזירות ועוד. תפיסה נכונה של החיים ]="הליכות עולם"[ 19.המעבר מן
כדי להבין את מידת ההחמצה ,די אם נאמר שמתוך ה"הלכות" אל ה"הליכות" הוא המעבר מן המעשה
תרי"ג מצוות התורה ,ניתן לקיים בימינו רק כעשירית, החיצוני אל עיצוב ההכרה והתודעה בדרך ה' .שינון
ואילו כדי לקנות דעה שלמה ,יש להקיף את התורה הלכות פסוקות הוא המפתח להכרה זו ,בתנאי שהלומד
שבעל פה כולה ,ואין בידך ספר אחד העושה זאת נותן את דעתו לא רק למקורה של ההלכה )מאין היא
נובעת( אלא בעיקר למגמתה )לאיזו תפיסה היא
פרט לספר זה. מובילה( .משל למה הדבר דומה? למעבר מקריאת תווי
נגינה לנגינתם בפועל ,שרק אז הם פורטים על הנפש.
לסיכום :הפסיקה ,ההכרעה ההלכתית ,אין מטרתה רק
"לדעת מה יעשה ישראל" ,אלא בעיקר ,מתוך המעשה,
