Page 18 - משנה תורה ספר המדע
P. 18

‫פתח דבר – בשערי החיים ‪ ‬פרק א‪" :‬משנה תורה"‬             ‫טז‬

‫אני צוויתי או עלתה על לבי שאשרוף כל הספרים‬             ‫שכלו‪ ,‬מי מעכב על ידו מלעיין בספרי הגמרא‬
‫שנעשו לפניי מפני חיבורי?! והלוא בפירוש אמרתי‬           ‫והמחברים? נמצא ש ֶדּרך זה ש ָדּרך רבנו‪ ,‬תיקון לכל‬
‫בתחילת חיבורי שלא חיברתי אותו אלא מפני קוצר‬            ‫העולם‪ ,‬זולתי לחד בדרא ]=לאחד בדור[ באותו‬
‫הרוח‪ ,‬למי שאינו יכול לירד לעומק התלמוד ולא‬             ‫זמן‪ .‬וגם לו הוא תיקון‪ :‬אם יהיה נחפז לפסוק‪,‬‬
‫יבין ממנו דרך האסור והמותר‪ ,‬והארכתי בדבר זה‬            ‫יסמוך על דעת רבנו‪ .‬וגם כשלא יהיה נחפז‪ ,‬לאו‬
                                                       ‫מילתא זוטרתי היא ]=לא דבר קטן הוא[ לדעת‬
                                        ‫הרבה‪.‬‬
                                                                                       ‫סברת רבנו‪10.‬‬
‫וכן נראה גם מדקדוק דבריו בחיבור זה )תלמוד תורה א‪,‬יא(‪:‬‬
                                                       ‫ואולם לעתים קרובות‪ ,‬כדי להבין את דברי הרמב"ם‬
‫וחייב לשלש זמן למידתו‪ :‬שליש בתורה שבכתב‪,‬‬               ‫במקום מסוים‪ ,‬יש להכיר את ספר "משנה תורה"‬
‫שליש בתורה שבעל פה‪ ,‬ושליש יבין וישכיל אחרית‬            ‫כולו‪ ,‬וכדי לעמוד על טעמם‪ ,‬על עקרונותיהם והגותם‬
‫דבר מראשיתו‪ ,‬ויוציא דבר מדבר‪ ,‬וידמה דבר לדבר‪,‬‬          ‫של דברים‪ ,‬יש להשוות את דבריו בכל רחבי משנתו‪,‬‬
‫וידין במידות שהתורה נדרשת בהן‪ ,‬עד שידע היאך‬            ‫כמאמר חכמים‪" :‬דברי תורה עניים במקומן ועשירים‬
‫הוא עיקר המידות‪ ,‬והיאך יוציא האסור והמותר‪,‬‬
‫וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה‪ .‬ועניין‬                                     ‫במקום אחר" )ירושלמי ר"ה ג‪,‬ה(‪.‬‬

                        ‫זה הוא הנקרא 'תלמוד'‪.‬‬          ‫מכל מקום‪ ,‬כדאי הוא חיבורו זה של הרמב"ם לשמש‬
                                                       ‫כיסוד לכל לימוד‪ ,‬שסביבו יוכל הלומד להעמיד שיטות‬
‫ודברי קבלה ]נביאים[ בכלל תורה שבכתב הן‪,‬‬                ‫אחרות ולהשוות ביניהן‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬ילך לאיבוד בסבך‬
‫ופירושן בכלל תורה שבעל פה‪ ,‬והעניינות הנקראין‬           ‫השיטות‪ 11.‬מהדורה זו נועדה להשיב את כוונת מחברו‬
                                                       ‫למקורה‪ ,‬לשמש ספר לכל‪ ,‬ממנו ידעו מהו החזון של‬
                         ‫'פרדס' בכלל התלמוד‪.‬‬           ‫התורה השלמה וישאפו כולם כאחד למימושה‪ .‬ואנו‬
                                                       ‫מתפללים לקדוש ברוך הוא שיזכנו לראות בקרוב‬
‫נמצא ששלושה דברים יש לפנינו‪ :‬א‪ .‬לימוד התורה‬            ‫בהוצאת מהדורה מורחבת הכוללת את כלל השיטות‬
‫שבכתב‪ ,‬דהיינו המקרא; ב‪ .‬לימוד התורה שבעל פה‪,‬‬           ‫בתחום זה בתמצית הלכה למעשה‪ ,‬ובכללן שיטות‬
‫ובזה כלולים גם הפירושים למקרא; ג‪ .‬לימוד התלמוד‪,‬‬        ‫הגאונים והראשונים שנפסקו בשולחן ערוך וברמ"א‪,‬‬
‫ואין הכוונה למובן המצומצם של לימוד התלמוד הבבלי‬
‫והירושלמי‪ ,‬אלא לשיטה של הסקת מסקנות‪ ,‬המצויה‬             ‫וכן עיקר פסקי האחרונים בעניינים שנתחדשו בימינו‪.‬‬
‫במכלול המקורות‪ ,‬כגון מדרשי ההלכה וכדומה‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬בביטוי 'תורה שבעל פה' מתכוון הרמב"ם‪ ,‬כפי‬                                           ‫ספר מופת‬
‫שאפשר לראות ממקומות אחרים )ראה פירוש יד פשוטה(‪,‬‬
                                                       ‫"משנה תורה" כספר מסכם בולט באי ציון מקור ההלכות‬
            ‫להלכות פסוקות‪ ,‬ובעיקר ל"משנה תורה"‪.‬‬        ‫הפסוקות בו‪ ,‬אך ברור כי שורש כל דבר מדבריו בדברי‬
                                                       ‫חז"ל ובתורת הגאונים‪ .‬המתחקה אחר דבריו ימצא‬
‫וכפי שהבאנו לעיל‪ ,‬מי שמתחיל ללמוד‪ ,‬קורא בתורה‬          ‫כי כמעט שאינו אומר דבר שאינו מיוסד על דבריהם‪,‬‬
‫שבכתב ועובר לתורה שבעל פה‪ ,‬לימוד המתחיל בספר‬           ‫וכשהוא נצרך להסיק דבר מדעתו‪ ,‬הוא מקפיד לציין את‬
‫"משנה תורה"‪ ,‬ורק לאחר מכן‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬אחרי‬           ‫הדבר בלשון "ייראה לי" וכיוצא בזה‪ .‬מאמציהם של‬
‫שיש לאדם יסודות מבוססים‪ ,‬והוא מוכשר לכך‪ ,‬הוא‬           ‫דורות רבים מחכמי ישראל למצוא את מקורותיו של‬
‫עובר ללמוד תלמוד‪ 12.‬ומהלכות תלמוד תורה‪ 13‬עולה גם‬       ‫הרמב"ם נשאו פרי‪ ,‬ודבריו הולכים ונמצאים תואמים‬
‫שספר "משנה תורה" הוא גוף הידע הבסיסי שהאדם צריך‬        ‫להם להפליא‪ ,‬והיום הם נהירים לנו יותר מתמיד‪ ,‬כיוון‬
‫ללמד את בנו כחובת האב לבנו‪ ,‬ולא רק כספר מופת‬           ‫שנחשפים לפנינו גנזי קדם‪ ,‬ואוצרות כתבי הקדמונים‬

                              ‫בלימודיו של כל אדם‪.‬‬                               ‫והגאונים הולכים ומתגלים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬נדמה שהשאלה הגדולה אם התכוון הרמב"ם‬              ‫היו שחשבו לשווא שהרמב"ם מתכוון לבטל את לימוד‬
‫להחליף את לימוד התלמוד בלימוד ספר זה מתבהרת‬            ‫התלמוד‪ ,‬אולם הוא עצמו כבר ביטל זאת במענה לשואלו‬
‫יותר‪ .‬לא את התלמוד התכוון להחליף‪ ,‬אלא את‬
‫המשנה‪ .‬דבר זה עולה בבירור גם מן התלמוד )בבלי‪,‬‬                           ‫)איגרות הרמב"ם‪ ,‬מהדורת שילת‪ ,‬עמ' תלט(‪:‬‬

                                        ‫קידושין ל‪,‬א(‪:‬‬  ‫דע תחילה שאני חס ושלום לא אמרתי לא תתעסקו‬
                                                       ‫לא בגמרא ולא ‪ ...‬היודע עד שיש לי כמו שנה וחצי‬
‫אמר רב ספרא‪ ...‬לעולם ישלש אדם שנותיו‪ :‬שליש‬             ‫שלא למדו אצלי חיבורי‪ ...‬וגם שניים שאלו ללמוד‬
         ‫במקרא‪ ,‬שליש במשנה‪ ,‬שליש בתלמוד‪.‬‬               ‫הגמרא ולימדתי אותם מסכתות אשר שאלו‪ .‬וכי‬

‫ספר "משנה תורה" עדיף מן המשנה‪ ,‬מפני שאי אפשר‬
‫לפסוק מן המשנה‪ 14,‬ואילו הוא מקיף‪ ,‬ברור‪ ,‬מעניק כיוון‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23