Page 20 - משנה תורה ספר המדע

‫פתח דבר – בשערי החיים ‪ ‬פרק א‪" :‬משנה תורה"‬ ‫יח‬

‫העולה מסיום ספר "מורה הנבוכים"‪ ,‬המבוסס על רעיון‬ ‫כיצד יחשוב ישראל‪ .‬משמעותה של ההכרעה בין דעות‬
‫נשגב במקרא )ירמיה ט‪,‬כב‪-‬כג(‪:‬‬ ‫החלוקות בדין ובמעשה ומבטאות גישות השקפתיות‬
‫מנוגדות זו לזו היא קביעת עדיפות להשקפה מסוימת‬
‫כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל‬ ‫בחיים‪ .‬המשפט התלמודי המפורסם‪" ,‬אלו ואלו‬
‫הגבור בגבורתו‪ ,‬אל יתהלל עשיר בעשרו‪ .‬כי אם‬ ‫דברי אלהים חיים"‪ ,‬אינו מסתיים באמירה זו בלבד‬
‫בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה'‬ ‫אלא בהכרעה הברורה‪" :‬והלכה כבית הלל" )בבלי‬
‫ֹעשה חסד משפט וצדקה בארץ‪ ,‬כי באלה חפצתי‬ ‫עירובין יג‪,‬ב(‪ .‬כלומר‪ ,‬אלו ואלו מציגים נקודות מבט‬
‫נכונות של החיים‪ ,‬אך יש להכריע לטובת החשובה‬
‫נאם ה'‪.‬‬ ‫שבהן‪ .‬הבנה זו היא המעניקה להלכה משמעות של‬
‫השקפה‪ .‬אם נדע את ההלכה כולה על כל היבטיה‪,‬‬
‫והרמב"ם מפרש אותם על אתר‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫נוכל להבין את המארג ההשקפתי שהתורה ומוסריה‬

‫רוצה לומר‪ ,‬מטרתי שיהא מכם חסד וצדקה ומשפט‬ ‫מנסים לטעת בנו‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬שהמטרה להידמות בהן ושיהיו אלה‬
‫הליכותינו‪ .‬נמצא כי התכלית אשר הזכיר בפסוק זה‬ ‫במכלול השלם של ציוויי התורה‪ ,‬באים לידי הכרעה‬
‫היא‪ ,‬שהוא ביאר כי שלמות האדם אשר בה יתפאר‬ ‫כל היבטי החיים‪ .‬באמרנו "השלם"‪ ,‬כוונתנו ל"תורה‬
‫באמת‪ ,‬היא מי שהגיע להשגתו יתעלה כפי יכולתו‪,‬‬ ‫שבעל פה כולה"‪ .‬לכל דין יש פנים אחרות המשתקפות‬
‫וידע השגחתו על ברואיו בהמצאתם והנהגתם היאך‬ ‫בו‪ ,‬והאדם צריך לא רק לשנן את ההלכות‪ ,‬לא רק‬
‫היא‪ ,‬והיו הליכות אותו האדם אחר אותה ההשגה‪,‬‬ ‫לקיימן או לשאוף לקיימן‪ ,‬ולא רק להבינן‪ ,‬אלא‬
‫מתכוון בהן תמיד‪ ,‬חסד צדקה ומשפט – להתדמות‬ ‫להכיר בהן ולחיות אותן‪ .‬תביעה זו טומנת בחוּבה‬
‫מאמץ של לימוד‪ ,‬של תיאום הדינים ושל העמקה‬
‫במעשיו יתעלה‪.‬‬ ‫גדולה במסקנותיהם‪ .‬מבחינה זאת‪ ,‬ספר "משנה תורה"‬
‫אינו רק חיבור הלכתי‪" ,‬לידע ביאור האסור והמותר‬
‫זו מטרת כל התורה כולה‪ .‬מתחילים בספר המדע )"השכל‬ ‫וכיוצא בהם משאר המצוות" )הלכות יסודי התורה ד‪,‬יג(‪,‬‬
‫וידוע אותי"( ומסיימים בספר שופטים‪ ,‬בהנהגה )"עושה‬ ‫אלא חיבור הכולל גם עניינים של השקפה‪ ,‬לא רק‬
‫עקב שיבוץ דברי הגות ומוסר בו‪ ,‬אלא בעיקר משום‬
‫חסד משפט וצדקה בארץ"(‪.‬‬ ‫שההלכה היא היא ביטוין של ההשקפה והדעה‪ ,‬והקשר‬
‫האמיץ שבין ההלכה לבין ההגות יש בו כדי לסנן‬
‫יתרון המהדורה והנחיה ללומד‬
‫השקפות של הבל ורעות רוח‪.‬‬
‫כפי שנפרט להלן‪ ,‬יצאו לאור בדורנו כמה מהדורות‬
‫מדויקות חשובות ששמו להן למטרה להביא לפני הלומד‬ ‫נמצא שיש תשובה לשאלה המנקרת בלומד שיש בו‬
‫את דברי רבנו במדויק‪ ,‬ככתבם וכלשונם‪ ,‬בצירוף שינויי‬ ‫דעת לשאול 'למה כל איש ואישה צריכים ללמוד את‬
‫הנוסחאות ושאר הוספות מועילות סביב לדברי רבנו‪.‬‬ ‫עבודת הקרבנות‪ ,‬הרי לא כל אדם כהן‪ ,‬ובוודאי לא‬
‫אולם דווקא מתוך ריבוי שינויי הנוסחאות וחיבורי‬ ‫כל אדם כהן גדול'‪ .‬התשובה הפשוטה היא שאם לא‬
‫המפרשים שנדפסו במהדורות אלו‪ ,‬מתקשה הלומד‬ ‫נלמד‪ ,‬איך יתממש החלום? איך נבנה בית מקדש?‬
‫לרוץ בתורתו ולשננה בקריאה שוטפת‪ ,‬ואף נמנעת‬ ‫והתשובה המתחדדת כאן היא גדולה יותר‪ :‬כל אלו‬
‫ממנו ראיית דבריו בכללותם וסקירת נושאים שלמים מן‬ ‫מלמדים אותנו איך לחשוב כיהודים‪ .‬אם אין האדם‬
‫יודע מה עושים בבית המקדש ובבית דין‪ ,‬חסר לו דבר‬
‫החיבור במבט אחד‪.‬‬
‫מה גדול וחשוב‪.‬‬
‫יתרונו של החיבור במהדורה המדויקת שלפנינו‪ ,‬שאין‬
‫בה פירוט של כל חילופי הנוסח ושאר הוספות‪ ,‬הוא‬ ‫"משנה תורה" ו"מורה הנבוכים"‬
‫בעצם הנגישות בה גם לעיון ראשון‪ ,‬בידיעה שלמה‬
‫שאין צורך לבדוק אם אלו דברי הרמב"ם‪ ,‬בבחינת " ֵני ֵתי‬ ‫מבחינת קשר בל ינתק זה של הלכות והליכות‪ ,‬במקום‬
‫ספר ונחזי"‪ .‬עיון מעמיק יותר בנוסחאות כתבי היד‬ ‫שמסתיים "משנה תורה"‪ ,‬מתחיל "מורה הנבוכים"‪,‬‬
‫או בפירושים אחרים‪ ,‬הלוא הוא מצוי ואפשרי על ידי‬ ‫ספר ההגות שכתב הרמב"ם‪ ,‬ובמקום שמסתיים "מורה‬
‫המהדורות האחרות‪ .‬יתרון נוסף של מהדורה זו הוא במתן‬
‫אפשרות ללומד להתרכז בדברי הרמב"ם ולא בפירושיהם‬ ‫הנבוכים"‪ ,‬מתחיל "משנה תורה"‪.‬‬

‫של אחרים‪.‬‬ ‫שני הספרים הם שני מבטים לאותו דבר‪ .‬גם הספר הפותח‬
‫והספר המסיים את "משנה תורה" תואם את המסר הגדול‬
‫נוסף על כך‪ ,‬במהדורה זו יכול הלומד ל"רוץ" על פני‬
‫הפרק ואף לסקור פרקים שלמים במבט אחד‪ ,‬לעמוד‬
‫על מבנה ההלכות‪ ,‬היקפן וסדרן‪ ,‬ולחרוז הלכה להלכה‬