Page 17 - משנה תורה ספר המדע
P. 17
פתח דבר – בשערי החיים פרק א" :משנה תורה" טו
תורה כולם בלשון ברורה ודרך קצרה ,עד שתהא דע שאני לא חיברתי ספר זה ]=משנה תורה[ כדי
תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל. להתגדל בו בישראל ולא כדי לקנות לי שם ...ואמנם
]=אלא[ חיברתיו ,וה' הוא היודע ,לעצמי תחילה7,
לפיכך קראתי שם חיבור זה "משנה תורה" ,לפי להקל הדרישה והחיפוש למה שאצטרך אליו ,ולעת
שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ,ואחר כך קורא הזקנה ,ולשם ה' יתעלה ,לפי שאני באמת ק ֹנא קנאתי
בזה ,ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ,ואינו צריך לה' אלהי ישראל בראותי אומה מבלי ספר מחוקק
כולל באמת ומבלי דעות אמתיות ומבוררות,
לקרות ספר אחר ביניהם.
ועשיתי מה שעשיתי לשם ה' בלבד8.
נמצא אם כן שספר "משנה תורה" נועד גם לכל מנהיג
תורני .המציאות שלנו כיום חסרה את הדרישה להכיר בהמשך דבריו עולה החזון המאפיין את כתיבתו:
את התורה כולה ,ואין ספק שמפני כך ,בין השאר ,באים
קלקולים בהוראת התורה .חסרונה של הסנהדרין ניבט וכל מה שתיארתי לך על מי שלא יקבלוהו כראוי
מכל עבר לנוכח התפרקות התורה לאלפי רסיסים וזרמים9. לו ,אין זה אלא בדורי .אבל בדורות הבאים ,כאשר
החזון הגדול שבחיבור זה הוא מסר ישן־חדש ,בהיר יותר תסתלק הקנאה ותאוות השררה ,יסתפקו כל בני
מן המשנה ,תמציתי יותר מן התלמוד ,בתיאור חי של מה
שיש ומה שעתיד להיות ,הדוחף את האדם קדימה אל ישראל בו לבדו.
מה שחסר לו .עניין זה דורש שינוי תודעתי ארוך טווח,
שבעזרתו נזכה להעמיד מנהיגים המכירים את השאיפה כמובן ,לא כל פסק הלכה של הרמב"ם התקבל על
היהודית ,את מכמני התורה שבעל פה ואת הודה הנכבד. כל הפוסקים בדורות שאחריו ,ויש שנטו אחריו יותר
רק אם אנשים יסתכלו רחוק ,הם לא יאבדו את הדרך ויש שנטו פחות ,אך עדיין אחד ויחיד הוא הרמב"ם,
שגרם לכך שספרו מעורר בלב הלומד את החזון הגדול
שמולם .מימוש החזון בוא יבוא. למימושה השלם של התורה ,לשאיפה למימוש המציאות
בשלמותה ,ולא רק לדיון ועיון שאין בהם מעשה.
"משנה תורה" – לכל העם כל הלכה היא מסר הגותי .היא באה מרעיון גדול והולכת
ליעד מאחד גדול )כפי שנפרט להלן ,הלכות והליכות( .לכן
הספר נכתב לכל ,ו"כתר תורה – הרי הוא מונח ועומד שלמותה של התורה העוסקת בכל היבטי החיים כה
ומוכן לכל ...כל מי שירצה – יבוא וייטול" )תלמוד תורה חשובה .אמירה זו איננה רק רעיון הגותי אלא הלכה
למעשה .בזמן שהמציאות מתוקנת ,אין תלמיד חכמים
ג,א( .ועל לימוד ההלכות אומר רבנו )יסודי התורה ד,יג(: מתמנה לרב לפסוק הלכה בעניין מסוים ,אלא אם הוא
ואפשר שידעם הכל :גדול וקטן ,איש ואשה ,בעל בקי בכל התורה כולה )סנהדרין ד,ח(:
לב רחב ]הבנה מעמיקה[ ובעל לב קצר ]הבנה שטחית[.
ואמנם משעה שכתב הרמב"ם את חיבורו זה ,משמשת ויש להם ]מותר להם ,לסנהדרין[ למנות לכל מה שירצו,
תורתו בסיס לכל דיון תורני ,ואין איש המבקש לפלס דרך לדברים יחידים ,והוא שיהיה ראוי לכל הדברים.
אמת בתורת משה רבנו שאינו עוסק בדברי רבנו משה,
הרמב"ם .אלפי חיבורים ופירושים נכתבו על חיבורו זה, כיצד? חכם מופלא שראוי להורות בכל התורה
אלו מקשים ואלו מתרצים ,אלו מצדדים בו ואלו מתנגדים כולה ,יש לבית דין לסמוך אותו וליתן לו רשות
לו ,והוא נעשה עד מהרה לנחלתם של תלמידי חכמים לדון ,לא להורות באיסור והיתר .או ייתנו לו רשות
ושל כלל העוסקים בתורה ,ואף חוקרים ומלומדים מצאו להורות באיסור והיתר ,לא לדון דיני ממונות .או ייתנו
לו רשות לזה ולזה ,אבל לא לדון דיני קנסות .או לדון
בו מקום להתגדר. דיני קנסות ,אבל לא להתיר בכורות במומן .או ייתנו
לו רשות להתיר נדרים בלבד או לראות כתמים .וכן
ואולם ברבות הימים נשתרשה הדעה שהספר קשה
ללימוד ,ושאין אדם יכול לקרוא בו ולפסוק הלכה על כל כיוצא בזה.
פיו מבלי לדעת תחילה את מקורותיו בתלמוד .כנגד דעה
זו כבר כתב מרן רבי יוסף קארו ,מחבר "שולחן ערוך", גם לפסיקות שאינן דורשות מיומנות גדולה מדי ,להתיר
בחיבורו "כסף משנה" ,על השגת הראב"ד הבאה בסוף נדרים או לראות כתמים ,צריך לדעת את "כל התורה
כולה" .והביטוי הוא אותו ביטוי מוכר לנו מן ההקדמה
הקדמת "משנה תורה":
לספר "משנה תורה":
ויכול כל חכם לב מהבאים אחריו לסמוך על ברירתו
של רבנו .ואם יימצא איזה חכם גדול שלא ירצה וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים
לעמוד על ברירתו ,עד שישקול גם הוא במאזני בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני
