Page 26 - משנה תורה ספר המדע
P. 26
פתח דבר – בשערי החיים פרק ב :נוסח משנה תורה כד
באקדמיה ללשון העברית ,גברא רבא הבקי באוצרות כשיש שינוי בולט יותר ,ויתרנו על הערת חילוף נוסח
הלשון ובגרסאותיה העתיקות. אם אין בחילוף הנוסח משמעות ללומד הפשוט 33.נקטנו
מדיניות זו מתוך ניסיוננו להיות מכוונים אל מטרתה של
אף שהרמב"ם לא פיסק את חיבורו ,פיסקנו את הטקסט מהדורה זו .בידענו שכל חילוף נוסח מסיט את תשומת
למען ירוץ הקורא בו .במקומות שמשמעות ההלכה אינה הלב ,שאלנו את עצמנו אם הערת הנוסח מוצדקת 34.אנו
מוכרעת והפיסוק עשוי להביא למחלוקת בהבנת ההלכה, מקווים שעלה הדבר בידנו ,מפני שבסופו של דבר ,לשון
נמנענו מלפסק 37.כמו כן ,כדי להקל על הלומד ,פתחנו הרמב"ם המדויקת תופסת במהדורתנו את עיקר הדף,
את ראשי התיבות שבכתבי היד. וחילופי הנוסח טפלים לה35.
ואלה כללי הפיסוק העיקריים :קו מפריד בא בדרך כלל חלוקת ההלכות
לפני פסק ההלכה ,כגון" :כל השומע ברכת השם – חייב
לקרוע" )הלכות עבודה זרה ב,י( .ואם המקרה מתחלק לשני הרמב"ם חילק את ההלכות ליחידות קצרות" ,כדי
חלקים או יותר ,באות נקודתיים בפתיחת ההלכה ,נקודה־ שיהיו סדורים על פה" )הקדמה ,מ( .סימן של סגול הפוך
פסיק בין החלקים וקו מפריד לפני כל פסק ,כגון" :היה ולאחריו רווח הבדיל בין הלכה לחברתה .ואולם החלוקה
לפניו עשיית מצווה ותלמוד תורה :אם אפשר למצווה שבכתבי היד של החיבור נשתבשה בידי מדפיסי החיבור,
להיעשות על ידי אחרים – לא יפסיק תלמודו; ואם לאו ובמהדורת הדפוס הנפוצה ביותר ,דפוס ורשא־וילנא,
– יעשה המצווה ויחזור לתורתו" )הלכות תלמוד תורה ג,ד(. מצינו מאות רבות של הלכות שאינן מתאימות לחלוקה
במובאות מדויקות מן המקרא ומן התפילה ,באים גרשיים שבכתבי היד ,אם משום שכמה הלכות בכתבי היד אוחדו
לפניהן ולאחריהן ,כמקובל .בשאר ציטוטים בא גרש אחד בדפוסים להלכה אחת אם להפך .לכן החלטנו להחזיר
לפניהם ולאחריהם 38,כגון" :ושואלין את הגדול שבעדים עטרה ליושנה באופן בולט וברור ,ולהביא את תחילתן
ואומרין לו 'אמור מה ששמעת בפירוש' ,והוא אומר"... של ההלכות שבכתבי היד בשורה חדשה ולהניח רווח
)הלכות עבודה זרה ב,ח( .כך סומנו גם שמות וכינויים בדרך בין הפסקאות .הדבר נעשה על פי מהדורת קאפח ושאר
זו ,כגון" :הגדול בחכמה שבכולן – מושיבין אותו ראש המהדורות ,כולל מהדורת פרנקל ,שחלוקת ההלכות
עליהן ,והוא 'ראש הישיבה' ,והוא שקורין אותו חכמים שבה מבוססת ,כעדות עורכיה ,על "כתבי יד של ספרי
הרמב"ם שבאו מתימן ,הידועים כמדויקים ומוסמכים
'נשיא' בכל מקום) "...הלכות סנהדרין א,ה(. ביותר ,ומסתבר שלא שינו כלום מחלוקת ההלכות
תיבת "של" נדפסה במהדורתנו חבורה לתיבה שלאחריה, שעשה רבנו".
כמנהג בכתבי היד ובמסורות המדויקות של לשון חז"ל;
כגון "תלמידו ש ְלמשה רבנו" = תלמידו של משה רבנו; הרמב"ם לא ִמס ֵפּר את הלכותיו .מספור ההלכות הנרחב
"חבית ש ְליין" = חבית של יין )בצורה זו יש משמעות בא לראשונה בדפוסים .בדרך כלל ,חלוקת ההלכות
גדולה לניקוד הלמ"ד ,להבחין אם כלולה בה ה"א המקורית נוחה וקלה יותר מן החלוקה שבדפוסים .ראה
היידוע; כגון" :ש ְלשבת" = של שבת" ,ש ַלשבת" = "של מקרה קיצוני בהלכות תשובה ,פרק ט ,שבו מחולק הפרק
השבת"( .נוכחנו לדעת כי ההרגל בקריאת "של" חבורה בדפוסים רק לשתי הלכות ,וכן בפרק א בהלכות עבודה
למילה שלאחריה נקנה בזמן קצר ,ויש בכך כדי להביא זרה ,המחולק בדפוסים לשלוש הלכות ,ואילו בכתבי היד
את הלומד לשימת לב ללשון חכמים ,לסגנונה המיוחד יש בו עשרים ואחת הלכות ,ומצאנו שחלוקה לא מדויקת
ולמשמעותה השונה לעתים מלשון ימינו. גרמה לעתים לטעויות מהותיות.36
הניקוד מספור ההלכות במהדורה זו נעשה על פי דפוס ורשא־
וילנא הנפוץ ,שלעתים הוא בא באמצע ההלכה ,והוספנו
אלפי שעות שוקעו בניקוד הספר ,להאירו ולהחיותו, להם מספור נוסף תחתי א ,1א ,2א 3וכדומה .רק את
בידענו ,כעדותם של חכמים ,כי אלו "שהקפידו על לשונם ההלכות שבהקדמה ,בנוסח ההגדה ובסדר התפילות ,שלא
– נתקיימה תורתם בידם" .מסורות ישראל והגיית עדות
ישראל עמדו לפנינו ,כמו גם הגייתם בלשון המקובלת מוספרו בדפוסיםִ ,מס ַפּרנו על פי החלוקה בכתבי היד.
כיום .פעמים רבות קשה לציין צורות הגייה שונות
כשגיאות ,כעילגות לשון או כמסורות מפוקפקות ,משום הפיסוק
שהן עשויות לשקף פנים רבות וגוני לשון 39.עד שהאדם
בא להכריע ביניהן ,הוא כורע תחתיהן ,מהלך על חבל דק מטרת המהדורה לשמש בכל בית בישראל כספר השווה
ואינו נקי מן הספקות לעולם .לעתים אף לאחר הכרעה לכל נפש .משום כך נעשה מאמץ אדירים בניקוד הספר
ובפיסוקו ,בניצוחו של ד"ר יחיאל קארה הי"ו ,חוקר בכיר
