Page 28 - משנה תורה ספר המדע
P. 28
פתח דבר – בשערי החיים פרק ג :הביאור כו
מקומות להפניות אלה .במקומות שיש ספק לאן הפנה ציטט כ 4000-מופעי פסוקים בעל פה מזיכרונו המופלא,
הרמב"ם או שמפרשי הרמב"ם חלוקים בעניין זה – אנו ועל כן לפעמים נפלו בהם שינויים קלים מן המסורה42.
מפנים למקור שנראה לנו שהתכוון לו הרמב"ם ,ואנו במקרים אלו השארנו את נוסח רבנו המקורי ,והערנו על
מוסרים מודעה כי אין בציונינו כדי לפסוק הלכה ,והם נוסח הפסוק בסוגריים של ההפניה ,כגון"' :לא תסור
מכל הדבר" )דברים יז,יא; ושם :מן הדבר(' .וכשהשוני הוא
מראי מקומות בעלמא שנועדו להקל על הלומד. באות אחת בלבד ,השלמנו את האות בסוגריים מרובעים
)לציון אות שנמצאת בפסוק ולא בדברי רבנו( או עגולים
האיורים )לציון אות שרבנו כתבה אך אינה בפסוק( .וכשצירף רבנו
פסוקים ממקומות אחדים ,כתבנו את מקורות הפסוקים
האיורים במהדורה זו צוירו מחדש מעשה אומן על פי בהקדמת הלשון "בשילוב" ,כגון" :ונתן את הכסף וקם
מהדורת קאפח .כשהדבר אפשרי ,כגון בציור המנורה,
המזבח או ההיכל ,הקפדנו על היחס בין חלקי האיור לפי לו" )בשילוב :ויקרא כז,כג; כז,יח-יט(.
קנה מידה .קטעי כתיבת הסת"ם ב"ספר אהבה" נכתבו
מחדש על פי מסורת תימן ,כגון כתיבת הפ"א הלפופה וכאן יש לציין כי כשיש הבדלים בין כתבי היד של החיבור
בציטוט פסוקים ,העדפנו את הנוסח המתאים למסורה.
בשירת הים.
ציוני הרמב"ם היומי הפניות "כמו שביארנו"
ציון תחילת הלימוד של שלושה פרקים בכל יום . הרמב"ם מרבה בהפניות ממקום אחד למקום אחר
בחיבורו באמצעות הביטויים "כמו שביארנו" או 'כמו
בהקדמה למשנה תורה בא גם הציון ללימוד פרק שיתבאר' וכדומה .כדי להקל על הלומד ,הוספנו מראי
אחד בכל יום.
פרק ג :הביאור
מהדורות הביאור הקיימות
העם מן החיבור הנפלא הזה ,המיועד לכל .בדרך זו ,וכפי רבים הם החיבורים שנכתבו על ספר "משנה תורה" ,אך
שקורה לנגד עינינו ,אפשר שיאבד הלומד את החיבור באורח פלא כמעט אין פירוש פשוט ועקבי לספר כולו
עצמו ,פשט ההלכה ,וייצא לשחות במים שאין להם סוף,
מקורות התורה שבעל פה ,מבלי לחזור אל החוף .נמצא או אף לחלקים ממנו.
שדרך זו מסיטה את הלומד מלימוד הרמב"ם עצמו ,אף
על פי שלכאורה זהו עיסוקו .עיקרה של דרך זו הוא דיון במקורות הרמב"ם
עיסוק בסיבה שהביאה לכתיבת ספר "משנה תורה",
ולא בתכלית ובמשמעויות הנובעות ממנו ,מעין עיסוק רוב החיבורים העוסקים בהרמב"ם עניינם בעיקר מציאת
בעבר ולא בעתיד .משל למה הדבר דומה? למי שקיבל עט המקורות שהסתמך עליהם הרמב"ם והדרך שהסיק מהם
במתנה ,שבמקום לכתוב בו מכתביו ,רעיונותיו ולימודיו, את ההלכות .מאמצים אלו ,הנמשכים עד ימינו ,נושאים
הוא עסוק בפירוקו למרכיביו מתוך כוונה ללמוד כיצד פרי )ראה לעיל פרק א ,ספר מופת( ,והתוצאות מעידות על
נאמנותו המוחלטת לתלמוד ולפרשנותו המקורית יותר.
נוצר.
קהל היעד של חיבורים אלה הם תלמידי החכמים,
יתר על כן ,התמונה הקלסית ,צורת הדף ,הנפרשת לפני המבינים בדרך כלל את פשט דברי הרמב"ם בלא מאמץ
הלומד במהדורות המסורתיות ,בהם פרשנים רבים ,נושאי רב )ומסתבר שלעיתים גם תלמידי חכמים צריכים לפעמים
כלים ,חונים סביב החיבור ,מעוררת בקורא את החובה פירוש פשוט ,כפי שיבואר להלן בנושא 'הביאור'( ,ואילו
לקרוא את דבריהם ולהשקיע מאמץ בהבנת דבריהם רק מי שאינם תלמידי חכמים ,שגם להם מיועד החיבור ,אינם
מחמת הספק שמא אם יתאמץ יגלה בדבריהם דבר העשוי יכולים להשתמש בחיבורים אלו כדי לעמוד על פירושם
לשפוך אור על הפשט .סופו של דבר ,הוא מתקשה להשיג הפשוט של דברי הרמב"ם ,והרמב"ם עצמו אומר שידיעת
אפילו את הפשט ולסיים ללמוד ולו חטיבת הלכות אחת מקורות התורה שבעל פה מחייבת "דעת רחבה ונפש
כראוי .משום כך ,הוצאנו תחילה את החיבור בלא ביאור, חכמה וזמן ארוך ,ואחר כך יודע מהם הדרך הנכוחה"
ועתה עם ביאור קצר בארבעה כרכים בלבד .מי ישקע )הקדמה למשנה תורה,לז( .פרשנות זו הדירה את רגלי כלל
