Page 27 - משנה תורה ספר המדע
P. 27

‫פתח דבר – בשערי החיים ‪ ‬פרק ב‪ :‬נוסח משנה תורה כה‬

‫המשנה של רבנו )כלאיים ב‪,‬ה ועוד( מנוקד ' ֶא ְס ֵטּס'(‪ ,‬אך אנו‬  ‫מטפחת על פניו המחשבה 'כי אינך יודע אי זה יכשר הזה‬
‫ניקדנו ' ִא ָס ִטס'‪ .‬דוגמה לשיטה זו ניתן לראות גם בניקוד‬                         ‫או זה‪ ,‬ואם שניהם כאחד טובים'‪.‬‬
‫המילה 'נוֹאי' )הקדמה‪ ,‬מצוות לא תעשה ד ועוד(‪ .‬מילה זו‬
‫באה בכתב היד של פירוש המשנה‪ ,‬הן בנוסח המשנה‬                  ‫אין בידנו ספר "משנה תורה" מנוקד שיצא מתחת ידי‬
‫הן בפירוש‪ ,‬בכתיב באל"ף ובחיריק תחתיה‪' :‬נוֹ ִאי' )תעניות‬       ‫הרמב"ם בכתב ידו‪ .‬ואולם כאמור לעיל‪ ,‬בחסדי ה' עלינו‬
‫ד‪,‬ז ועוד(‪ .‬ומאחר שהרמב"ם כותב אותה בכתיב זה בדרך‬             ‫נתגלה בדורות האחרונים טופס מקורי של פירוש המשנה‬
‫הקבע‪ ,‬החלטנו לקיים את הכתיב‪ ,‬אך לנקדה 'נוֹאי'‪,‬‬                ‫)כולל נוסח המשנה( בכתב ידו של הרמב"ם לרוב סדרי‬
‫כמקובל בפי רובם המכריע של הקוראים בימינו‪ .‬כך גם‬              ‫המשנה‪ ,‬שניצול מפגעי הזמן והזדים באורח נס‪ .‬ואף‬
‫המילה 'טמאות' שכנראה הרמב"ם קראהּ ְט ָמאוֹת‪ ,‬ואנו‬              ‫שכתב היד אינו מנוקד במלואו‪ ,‬אלא זעיר שם זעיר שם‬
                                                             ‫)בעיקר מילים שהגייתן מיוחדת(‪ ,‬יש בו תרומה לא מעטה‬
                          ‫ניקדנו‪ ,‬לפי דרכנו‪ֻ ,‬ט ְמאוֹת‪.‬‬
                                                                    ‫להכרת מסורת הלשון שהילכה בימי הרמב"ם‪40.‬‬
‫בדרך דומה נהגנו בצורות הריבוי של השמות המסתיימים‬
‫בסופית "‪-‬וּת"‪ ,‬כשניקדנו את הסופית " ֻ‪-‬יּוֹת"‪ ,‬כגון‬              ‫מתחילה חשבנו לנקד את מהדורתנו ברוח הניקוד שבכתב‬
‫' ָגּ ֻליּוֹת' )תלמוד תורה ה‪,‬יד(‪ ,‬אף שבפירוש המשנה הסופית‬       ‫היד של פירוש המשנה‪ ,‬אלא שנמנענו לבסוף מלעשות‬
‫מנוקדת בדרך הקבע "‪ִ-‬יּוֹת"‪ ,‬כגון 'א ָמ ִניּוֹת' )ביכורים ג‪,‬ג(‬    ‫כן‪ ,‬מפני שאין בניקודן של המילים המועטות אשר נוקדו‬
‫או ' ָט ִעיּוֹת' )נזירות ה‪,‬א(‪ ,‬ואף על פי שמסורת זו מקוימת‬      ‫בכתב יד זה כדי ללמדנו על מסורת הלשון שהיתה בפי‬
                                                             ‫הרמב"ם במלואה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מילים מסוימות נוקדו בכתב‬
                            ‫בפי רבים עד ימינו אלה‪.‬‬           ‫היד פעם כך ופעם כך‪ .‬מעבר לכל זאת‪ ,‬כיוון שמטרתנו‬
                                                             ‫הראשית להקל על הלומד‪ ,‬חששנו שהליכה במסורת‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ברי שקיימנו צורות אופייניות למסורות‬              ‫קריאתו של הרמב"ם תיצור לעתים זרות העלולה להכביד‬
‫קדומות המשתקפות בכתב היד‪ ,‬כגון ' ְקִר ַיּת ְשׁ ַמע'‬            ‫על הלימוד הקל בספר‪ .‬לכן‪ ,‬החלטנו שניקוד החיבור יהיה‬

 ‫]=קריאת שמע[ או 'דרך ַר ָמּיוּת ]=רמאות[' )דעות ז‪,‬ד(‪.‬‬           ‫בעיקרו כדרך המקובלת בימינו למען ירוץ הקורא בו‪.‬‬

‫דרך האמצע שנקטנו בניקוד המהדורה – מצד אחד‬                    ‫בהתאם להחלטה זו‪ ,‬נמנענו מלנקד מילים על פי מסורת‬
‫שמירה במידת האפשר על הכתיב המיוחד שיצא מתחת‬                  ‫ספרד‪ ,‬אם אין מסורת זו רווחת בימינו‪ ,‬אף שפעמים היא‬
‫ידי הרמב"ם‪ ,‬ומצד שני אימוץ שיטת ניקוד שלא תהא‬                ‫מתועדת במשנה או בפירוש המשנה של רבנו‪ .‬דרך משל‪:‬‬
‫מוזרה בעיני הקורא בן ימינו – נגזרת מייעודו של החיבור‬         ‫ניקדנו ' ֶשׁ ָמּא' ולא ' ֶשׁ ֶמּא'‪ַ' ,‬ר ִבּי' ולא 'ִר ִבּי' ועוד‪ .‬יחד עם‬
‫ומאיכות דיוקו‪ ,‬ויש בה‪ ,‬כך אנו סבורים ומקווים‪ ,‬לעודד‬          ‫זאת‪ ,‬נקטנו במסורת ספרד אם היא מקובלת בימינו בקרב‬
‫את הלימוד בחיבור זה בפרט ובחיבורי הרמב"ם בכלל‬                ‫לומדי ספרות חז"ל‪ .‬ולכן ניקדנו ' ַט ֲהָרה' )ולא ' ָט ֳהָרה'‬
                                                             ‫שברוב המילונים(‪ ,‬משום שצורת קריאה מסורתית זו היא‬
                      ‫מבלי לפגום במסורת העתיקה‪.‬‬              ‫הרווחת גם בימינו‪ .‬אמנם נסתייענו בניקוד שבכתב היד‬
                                                             ‫כדי לנקד מילים נדירות שאינן משמשות בימינו או שאין‬
                                   ‫הפסוקים‬                   ‫להן מסורת ניקוד אחידה במקורותינו‪ ,‬והעדפנו לנקדן‬
                                                             ‫כבנוסח המשנה‪ ,‬כגון המילה ' ַכּ ְד ֵכּד' )עבודה זרה ז‪,‬יד(‪ ,‬אחד‬
‫הפסוקים נוקדו על פי מסורת תימן ומסורת כתר ארם־‬
                                             ‫צובה‪.‬‬                                           ‫מחלקי נול האורגים‪.‬‬

‫קרי וכתיב‪ :‬מילים מן המקרא שיש להן מסורת קרי שונה‬             ‫הכתיב והניקוד פעמים היו ֵרעים זה לזה ופעמים ָרעים‪.‬‬
‫מן הכתיב‪ ,‬באות כפי שנהג רבנו‪ ,‬כקריאתן במקרא ולא‬              ‫אם יש בכתיב שבכתבי היד של החיבור כדי להעיד על‬
                                                             ‫מסורת הקריאה של התיבה‪ ,‬ניקדנו על פיו‪ ,‬בהשמטת‬
                                          ‫ככתיבתן‪.‬‬           ‫אימות הקריאה המיותרות‪ .‬כך ניקדנו 'שֹׂ ַבע' )יסודי התורה‬
                                                             ‫י‪,‬ג(‪ ,‬בגלל הכתיב המלא 'שובע'‪ ,‬וכן ' ִי ְכ ֹעס' )דעות א‪,‬א(‪,‬‬
‫דילוג במובאות מן המקרא‪ :‬כל מקום שכתוב בכתבי‬
‫היד "וגו'" או "וכו'"‪ ,‬המרנו את הקיצור בשלוש נקודות‪.‬‬                                          ‫עקב הכתיב 'יכעוס'‪.‬‬
‫ואם הדילוג אינו מצוין בכתבי היד‪ ,‬רשמנו במקומו שלוש‬
                                                             ‫לעומת זאת‪ ,‬אם הכתיב שבכתבי היד יכול לסבול ניקוד‬
                ‫נקודות בתוך סוגריים מרובעים‪.[...] :‬‬          ‫שונה מזה שהוא מרמז אליו‪ ,‬השארנו את הכתיב המקורי‪,‬‬
                                                             ‫אך ניקדנו על פי עקרונות המהדורה שתיארנו לעיל‪ .‬דרך‬
‫כתיב שם הוי"ה‪ :‬בכתבי יד בא שם ה' בשלוש יו"דין‪,‬‬               ‫משל‪ ,‬שימרנו את הכתיב 'אנדרגינס' כבכתבי היד )בנוסח‬
‫"ייי"‪ 41,‬כשפעמים היו"ד האמצעית או השלישית מוגבהת‬             ‫המשנה של רבנו )ביכורים א‪,‬ה ועוד( מנוקד 'אנד ָרגי ָנס'(‪ ,‬אך‬
‫מחברותיה‪ .‬על מנת לשמר כתיב זה‪ ,‬אך יחד עם זאת לא‬              ‫ניקדנו ' ַא ְנ ְדּרֹ ִגינֹס'‪ .‬כך גם לגבי המילה 'אסטס' )בנוסח‬

         ‫לסרבל את עין הלומד‪ ,‬הסתפקנו בשני יו"דין‪.‬‬

‫ציוני המקורות‪ :‬כל מופעי הפסוקים במקרא סומנו‬
‫מחדש )כפי שכבר קדמונו בשאר המהדורות(‪ .‬הרמב"ם‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32