Page 27 - משנה תורה ספר המדע
P. 27
פתח דבר – בשערי החיים פרק ב :נוסח משנה תורה כה
המשנה של רבנו )כלאיים ב,ה ועוד( מנוקד ' ֶא ְס ֵטּס'( ,אך אנו מטפחת על פניו המחשבה 'כי אינך יודע אי זה יכשר הזה
ניקדנו ' ִא ָס ִטס' .דוגמה לשיטה זו ניתן לראות גם בניקוד או זה ,ואם שניהם כאחד טובים'.
המילה 'נוֹאי' )הקדמה ,מצוות לא תעשה ד ועוד( .מילה זו
באה בכתב היד של פירוש המשנה ,הן בנוסח המשנה אין בידנו ספר "משנה תורה" מנוקד שיצא מתחת ידי
הן בפירוש ,בכתיב באל"ף ובחיריק תחתיה' :נוֹ ִאי' )תעניות הרמב"ם בכתב ידו .ואולם כאמור לעיל ,בחסדי ה' עלינו
ד,ז ועוד( .ומאחר שהרמב"ם כותב אותה בכתיב זה בדרך נתגלה בדורות האחרונים טופס מקורי של פירוש המשנה
הקבע ,החלטנו לקיים את הכתיב ,אך לנקדה 'נוֹאי', )כולל נוסח המשנה( בכתב ידו של הרמב"ם לרוב סדרי
כמקובל בפי רובם המכריע של הקוראים בימינו .כך גם המשנה ,שניצול מפגעי הזמן והזדים באורח נס .ואף
המילה 'טמאות' שכנראה הרמב"ם קראהּ ְט ָמאוֹת ,ואנו שכתב היד אינו מנוקד במלואו ,אלא זעיר שם זעיר שם
)בעיקר מילים שהגייתן מיוחדת( ,יש בו תרומה לא מעטה
ניקדנו ,לפי דרכנוֻ ,ט ְמאוֹת.
להכרת מסורת הלשון שהילכה בימי הרמב"ם40.
בדרך דומה נהגנו בצורות הריבוי של השמות המסתיימים
בסופית "-וּת" ,כשניקדנו את הסופית " ֻ-יּוֹת" ,כגון מתחילה חשבנו לנקד את מהדורתנו ברוח הניקוד שבכתב
' ָגּ ֻליּוֹת' )תלמוד תורה ה,יד( ,אף שבפירוש המשנה הסופית היד של פירוש המשנה ,אלא שנמנענו לבסוף מלעשות
מנוקדת בדרך הקבע "ִ-יּוֹת" ,כגון 'א ָמ ִניּוֹת' )ביכורים ג,ג( כן ,מפני שאין בניקודן של המילים המועטות אשר נוקדו
או ' ָט ִעיּוֹת' )נזירות ה,א( ,ואף על פי שמסורת זו מקוימת בכתב יד זה כדי ללמדנו על מסורת הלשון שהיתה בפי
הרמב"ם במלואה .זאת ועוד ,מילים מסוימות נוקדו בכתב
בפי רבים עד ימינו אלה. היד פעם כך ופעם כך .מעבר לכל זאת ,כיוון שמטרתנו
הראשית להקל על הלומד ,חששנו שהליכה במסורת
יחד עם זאת ,ברי שקיימנו צורות אופייניות למסורות קריאתו של הרמב"ם תיצור לעתים זרות העלולה להכביד
קדומות המשתקפות בכתב היד ,כגון ' ְקִר ַיּת ְשׁ ַמע' על הלימוד הקל בספר .לכן ,החלטנו שניקוד החיבור יהיה
]=קריאת שמע[ או 'דרך ַר ָמּיוּת ]=רמאות[' )דעות ז,ד(. בעיקרו כדרך המקובלת בימינו למען ירוץ הקורא בו.
דרך האמצע שנקטנו בניקוד המהדורה – מצד אחד בהתאם להחלטה זו ,נמנענו מלנקד מילים על פי מסורת
שמירה במידת האפשר על הכתיב המיוחד שיצא מתחת ספרד ,אם אין מסורת זו רווחת בימינו ,אף שפעמים היא
ידי הרמב"ם ,ומצד שני אימוץ שיטת ניקוד שלא תהא מתועדת במשנה או בפירוש המשנה של רבנו .דרך משל:
מוזרה בעיני הקורא בן ימינו – נגזרת מייעודו של החיבור ניקדנו ' ֶשׁ ָמּא' ולא ' ֶשׁ ֶמּא'ַ' ,ר ִבּי' ולא 'ִר ִבּי' ועוד .יחד עם
ומאיכות דיוקו ,ויש בה ,כך אנו סבורים ומקווים ,לעודד זאת ,נקטנו במסורת ספרד אם היא מקובלת בימינו בקרב
את הלימוד בחיבור זה בפרט ובחיבורי הרמב"ם בכלל לומדי ספרות חז"ל .ולכן ניקדנו ' ַט ֲהָרה' )ולא ' ָט ֳהָרה'
שברוב המילונים( ,משום שצורת קריאה מסורתית זו היא
מבלי לפגום במסורת העתיקה. הרווחת גם בימינו .אמנם נסתייענו בניקוד שבכתב היד
כדי לנקד מילים נדירות שאינן משמשות בימינו או שאין
הפסוקים להן מסורת ניקוד אחידה במקורותינו ,והעדפנו לנקדן
כבנוסח המשנה ,כגון המילה ' ַכּ ְד ֵכּד' )עבודה זרה ז,יד( ,אחד
הפסוקים נוקדו על פי מסורת תימן ומסורת כתר ארם־
צובה. מחלקי נול האורגים.
קרי וכתיב :מילים מן המקרא שיש להן מסורת קרי שונה הכתיב והניקוד פעמים היו ֵרעים זה לזה ופעמים ָרעים.
מן הכתיב ,באות כפי שנהג רבנו ,כקריאתן במקרא ולא אם יש בכתיב שבכתבי היד של החיבור כדי להעיד על
מסורת הקריאה של התיבה ,ניקדנו על פיו ,בהשמטת
ככתיבתן. אימות הקריאה המיותרות .כך ניקדנו 'שֹׂ ַבע' )יסודי התורה
י,ג( ,בגלל הכתיב המלא 'שובע' ,וכן ' ִי ְכ ֹעס' )דעות א,א(,
דילוג במובאות מן המקרא :כל מקום שכתוב בכתבי
היד "וגו'" או "וכו'" ,המרנו את הקיצור בשלוש נקודות. עקב הכתיב 'יכעוס'.
ואם הדילוג אינו מצוין בכתבי היד ,רשמנו במקומו שלוש
לעומת זאת ,אם הכתיב שבכתבי היד יכול לסבול ניקוד
נקודות בתוך סוגריים מרובעים.[...] : שונה מזה שהוא מרמז אליו ,השארנו את הכתיב המקורי,
אך ניקדנו על פי עקרונות המהדורה שתיארנו לעיל .דרך
כתיב שם הוי"ה :בכתבי יד בא שם ה' בשלוש יו"דין, משל ,שימרנו את הכתיב 'אנדרגינס' כבכתבי היד )בנוסח
"ייי" 41,כשפעמים היו"ד האמצעית או השלישית מוגבהת המשנה של רבנו )ביכורים א,ה ועוד( מנוקד 'אנד ָרגי ָנס'( ,אך
מחברותיה .על מנת לשמר כתיב זה ,אך יחד עם זאת לא ניקדנו ' ַא ְנ ְדּרֹ ִגינֹס' .כך גם לגבי המילה 'אסטס' )בנוסח
לסרבל את עין הלומד ,הסתפקנו בשני יו"דין.
ציוני המקורות :כל מופעי הפסוקים במקרא סומנו
מחדש )כפי שכבר קדמונו בשאר המהדורות( .הרמב"ם
