Page 379 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫דע קרפ | לאה תואיצמלו םלועה תאירבל םאלכה תראיו | ‪321‬‬

‫אלא שהם חלים על בסיס סיבוב‬ ‫‪ 9‬ג) ההנחה השלישית שבעל הדרך הזו קיבל היא שלא‬
‫הגלגל הנצחי (א"ש)‪ .‬וחכמי הכלאם לא‬ ‫קיים דבר מוחש מלבד עצם ומקרה‪ ,‬כלומר האטום‬
‫התייחסו לטענתו בדבר מקרה זה‪ ,‬והרי‬ ‫והמקרים החלים עליו כפי שהוא מאמין‪ .‬אך אם הגוף‬
‫די בתופעה נצחית אחת כדי להכחיש‬ ‫מורכב מחומר וצורה‪ ,‬כפי שהוכיח יריבנו – הרי ראוי‬
‫שיוכח שהחומר הראשון והצורה הראשונה מתהווים‬
‫את חידוש העולם‪.‬‬
‫וכלים‪ ,‬ואז תתאמת ההוכחה על חידוש העולם‪.‬‬
‫‪ 9‬ג) שלא קיים דבר מוחש מלבד עצם‬
‫ה‪ .‬קיום תכונות ייחודיות מוכיח קיום מייחד‬
‫ומקרה וכו' – כמו שעולה מן ההנחות‬
‫‪ ,8,6,5,1‬חכמי הכלאם כופרים בקיומה‬ ‫דרך חמישית‬ ‫‪1 0‬‬
‫של מהות‪ ,‬והם סבורים שכל מה שיש‬
‫בעולם בנוי רק מאטומים אחדים‬ ‫והיא דרך הייחוד‪ .‬את הדרך הזו הם מעדיפים מאוד‬ ‫ ‬
‫ומקרים המתחדשים בכל רגע וחלים זה‬ ‫מאוד‪ ,‬ותוכנה מתבסס על מה שביארתי לך בהנחתם‬
‫אחר זה ברצון האל‪ .‬אם הגוף מורכב‬ ‫העשירית‪ .‬כי הוא (ה"מדבר") מתמקד במחשבתו‬
‫מחומר וצורה וכו' – החומר בתפיסה‬ ‫בעולם בכללותו או באיזה חלק מחלקיו שיחפוץ‪,‬‬
‫האריסטוטלית‪ ,‬בניגוד לאטום‪ ,‬הוא‬ ‫ואומר‪ :‬דבר זה – אפשר שיהיה כפי שהוא ב ִמת ָאר‬
‫מצע לצורה‪ ,‬שהיא המהות (לחומר ולצורה‪,‬‬ ‫ובמידה ובמקרים המצויים בו ובזמן ובמקום שהוא‬
‫ראו לעיל א‪,‬יז‪ 2‬בהרחבות)‪ .‬לדעת אריסטו‬ ‫נמצא בהם‪ ,‬ואפשר שיהיה גדול יותר או קטן יותר או‬
‫("יריבנו")‪ ,‬החומר קבוע‪ ,‬והצורות‬ ‫במתאר אחר או במקרים כאלה וכאלה או שיימצא לפני‬
‫חלות זו אחר זו בהשתלשלות אינסופית‪.‬‬ ‫זמן הימצאו או אחריו או במקום אחר‪ .‬אם כן ייחודו‬
‫נמצא שכדי להוכיח שהעולם נברא‪ ,‬יש‬ ‫במתאר מסוים או במידה או במקום או במקרה מן‬
‫להוכיח ש"החומר הראשון והצורה‬ ‫המקרים ובזמן מיוחד‪ ,‬כשכל זה יכול להיות אחרת –‬
‫הוא ראיה לכך שיש מייחד ובוחר שרצה אחת משתי‬
‫הראשונה" מחודשים‪.‬‬ ‫האפשרויות הללו‪ .‬נמצא שהזדקקותו של העולם‬
‫בכללותו‪ ,‬או של חלק מחלקיו‪ ,‬למייחד – ראיה היא‬
‫‪ 10‬דבר זה אפשר שיהיה כפי שהוא‪...‬‬ ‫לכך שהוא מחודש‪ .‬כי אין הבדל בין אומרך "מייחד"‬
‫או "פועל" או "בורא" או "ממציא" או "מחדש" או‬
‫ואפשר שיהיה גדול יותר או קטן יותר‬
‫וכו' – לדעתם‪ ,‬המציאות הנתונה היא‬ ‫"מכוון" – כל אלה מכוונים לאותה משמעות‪.‬‬
‫רק אפשרות אחת הקיימת על פי המנהג‬
‫שקבע האל ברצונו‪ ,‬ואפשר שהמציאות‬ ‫פירוט הטיעון וצידוד בו‬
‫תהיה אחרת‪ .‬אם כן ייחודו במתאר‬
‫מסוים או במידה או במקום‪ ...‬ראיה‬ ‫‪ 11‬הם מחלקים את הדרך הזו לסעיפים רבים מאוד‪ ,‬כלליים‬
‫לכך שיש מייחד וכו' – כיוון שתיתכן‬ ‫ופרטיים‪ .‬כך הם אומרים‪ :‬היותה של הארץ מתחת‬
‫כל אפשרות‪ ,‬העובדה שיש דברים‬ ‫ל(גלגל ה)מים אינו ראוי יותר מהיותה מעל למים; מי‬
‫המתייחדים בסדר ומנהג קבוע מוכיחה‬ ‫אם כן ייחד לה את המקום הזה? והיותה של השמש‬
‫שיש מייחד חיצוני לעולם‪ ,‬המעדיף‬ ‫עגולה אינו ראוי יותר מהיותה מרובעת או משולשת‪ ,‬כי‬
‫חלופה אחת על פני החלופות האחרות‬ ‫היחס של כל התבניות לגופים בעלי התבנית הוא אותו‬
‫יחס; מי אם כן ייחד לשמש את התבנית הזו? וכך הם‬
‫בכל מציאות נתונה‪.‬‬ ‫בוחנים את פרטי העולם כולו‪ ,‬עד שכאשר הם רואים‬
‫פרחים בצבעים שונים הם מתפלאים והדבר מחזק‬