Page 378 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪ | 320‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫ד‪ .‬המקרים מחודשים ולכן האטומים ולכן העולם‬

‫דרך רביעית‬ ‫ ‪6‬‬ ‫‪ 6‬העולם כולו מורכב מעצמים‬

‫הם אמרו‪ :‬העולם כולו מורכב מעצמים וממקרים‪ ,‬ואין‬ ‫ ‬ ‫וממקרים – הנחה ‪ .8‬ואין עצם בלי‬
‫עצם בלי מקרה או מקרים‪ .‬והמקרים כולם מחודשים‪,‬‬ ‫מקרה או מקרים – הנחה ‪ 4‬והנחה ‪.5‬‬
‫ומכאן מתחייב שהעצם הנושא אותם מחודש‪ ,‬כי כל מה‬ ‫והמקרים כולם מחודשים – הנחה ‪.6‬‬
‫שבא בד בבד עם הדברים המחודשים ואינו משוחרר‬ ‫מכאן מתחייב שהעצם הנושא אותם‬
‫מהם הרי הוא מחודש‪ .‬אם כן העולם בכללותו מחודש‪.‬‬ ‫מחודש – משום שאם אין עצם בלא‬

‫מקרה‪ ,‬וכל מקרה הוא מחודש‪ ,‬גם העצם‬

‫מתחדש בהתחדש המקרה‪.‬‬

‫ניתוח הנחות היסוד‬ ‫‪ 7‬שמא העצם אינו מחודש וכו' –‬

‫‪ 7‬ואם יאמר האומר‪ :‬שמא העצם אינו מחודש‪ ,‬והמקרים‬ ‫אפשר לטעון שהאטום (החומר) הוא‬
‫הם שמתחדשים עליו בזה אחר זה‪ ,‬אחד אחרי השני‪,‬‬ ‫קדום‪ ,‬והמקרים חלים עליו זה אחר זה‬
‫עד אינסוף? – הם אמרו‪ :‬מכאן נובע קיומם של אינסוף‬ ‫בטור אינסופי‪ .‬מכאן נובע קיומם של‬
‫דברים מחודשים‪ ,‬והם כבר הניחו שזה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫אינסוף דברים מחודשים וכו' – כלומר‬
‫הדרך הזו היא הדרך הפקחית ביותר והטובה ביותר‬ ‫"אינסוף שבמקרה"‪ ,‬שהסיקו חכמי‬
‫לדעתם‪ ,‬עד שרבים חשבו אותה להוכחה‪ .‬הם קיבלו‬ ‫הכלאם בהנחה ‪ 11‬שאינו אפשרי‪ .‬הם‬
‫בדרך הזו שלוש הנחות הדרושות למה שאינו נעלם‬ ‫קיבלו בדרך הזו שלוש הנחות – כדי‬
‫ללכת בדרך הזאת‪ ,‬היו צריכים להניח‬
‫מאנשי העיון‪:‬‬
‫שלוש הנחות‪.‬‬

‫ ‪ 8‬א) אחת מהן היא שהאינסוף הבא בזה אחר זה אינו‬ ‫‪ 8‬ב) יריבנו הטוען לקדמות העולם –‬
‫אפשרי‪ .‬‬
‫מדברי הרמב"ם משתמע שמי שמכחיש‬
‫ב) השנייה היא שכל מקרה מחודש‪ .‬יריבנו‪ ,‬הטוען‬ ‫את חידוש העולם‪ ,‬כגון אריסטו‪ ,‬הוא‬
‫לקדמות העולם‪ ,‬חולק עלינו לגבי אחד מן המקרים‪,‬‬ ‫יריב הן של חכמי הכלאם הן של‬
‫והוא התנועה הסיבובית‪ .‬כי אריסטו טוען שהתנועה‬ ‫הרמב"ם‪ .‬חולק עלינו לגבי אחד מן‬
‫הסיבובית אינה מתהווה ואינה כלה‪ ,‬ולכן לשיטתו‬ ‫המקרים והוא התנועה הסיבובית וכו' –‬
‫הנע הזה שהתנועה הזו שייכת לו אינו מתהווה ואינו‬ ‫מי שמצדד בקדמות העולם‪ ,‬יכול לטעון‬
‫שלפחות מקרה אחד אינו מחודש‪ ,‬והוא‬
‫התנועה הסיבובית‪ .‬לדעת אריסטו‪ ,‬כל‬

‫כלה‪ .‬אם כן לא נפיק תועלת מכך שנקבע את חידושם‬ ‫תנועה בכיוון אחד אינה יכולה להיות‬
‫של שאר המקרים‪ ,‬שיריבנו אינו חולק עלינו באשר‬ ‫אינסופית‪ ,‬משום שאין מרחב אינסופי‪,‬‬
‫לחידושם‪ ,‬ויטען שהם באים בזה אחר זה ברציפות‬ ‫ומכאן שאין תנועה רציפה בלא הפסקה‪,‬‬
‫על דבר שאינו מחודש (=הגלגל)‪ .‬כך הוא טוען לגבי‬ ‫מלבד תנועה סיבובית במעגל מושלם‪,‬‬
‫ולכן היא נצחית (פיזיקה‪ ,‬ספר ה‪ ;4,‬ספר‬

‫המקרה הזה בלבד‪ ,‬שהוא התנועה הסיבובית‪ ,‬כלומר‬ ‫ח‪ ;8,‬וראו א‪,‬עב‪ ;6-5‬וראו להלן ב‪,‬הנחות הנחה‬
‫תנועת הגלגל‪ ,‬שאין הוא מחודש ואינו שייך לאף מין‬
‫מן המינים המחודשים‪ .‬אם כן רק על המקרה הזה יש‬ ‫‪ .)13‬לשיטתו הנע הזה שהתנועה הזו‬
‫שייכת לו אינו מתהווה ואינו כלה –‬
‫לדעת אריסטו‪ ,‬הגלגל השמימי מתנועע‬

‫לחקור ולברר את חידושו‪.‬‬ ‫סיבובית‪ ,‬ומכאן שהוא נצחי ולא נברא‬
‫(מטפיזיקה‪ ,‬ספר יב‪ ,)9,‬כמו שאומר הרמב"ם‬

‫להלן‪" :‬מתחייב לשיטתו‪ ...‬שיש גוף הנע בתנועה נצחית הנמצאת בפועל והוא הגוף החמישי (=מערכת הגלגלים)‪ ,‬לפיכך‬

‫הוא אומר שאין השמים מתהווים ולא ָּכלים" (ב‪,‬הנחות‪ ,‬הנחה ‪ .)26‬אם כן לא נפיק תועלת מכך שנקבע את חידושם של‬
‫שאר המקרים וכו' – לא נרוויח דבר אם נוכיח שמלבד סיבוב הגלגל יש מקרים מחודשים‪ ,‬שהרי אריסטו מסכים שיש‬

‫מקרים מתחדשים אינסופית‪ ,‬כמו המחזוריות של היסודות‪ ,‬שהוא סבור שאינסוף שבמקרה אפשרי (לעיל א‪,‬עג‪ ,‬הנחה ‪,)12 ‬‬