Page 354 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 354

‫‪ | 296‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫יב)‪ ‬ההנחה השתים עשרה‪ :‬אמירתם שהחושים טועים‪,‬‬              ‫יב)‪ ‬שהחושים טועים ורבים ממושאי‬
‫ורבים ממושאי השגתם חומקים מהם‪ ,‬ולפיכך אין‬                ‫השגתם חומקים מהם – העולם אינו‬
                                                         ‫בהכרח כפי שהוא נתפס על ידי החושים‪.‬‬

‫להסתמך על קביעתם ואין לקבל אותם כפי שהם‬                  ‫‪ 3‬מחלקיקים קטנים מאוד – אטומים‬

‫כעקרונות של הוכחה‪.‬‬                                       ‫(ראו הרחבות)‪ .‬לחלקיק הבדיד מהם אין‬

‫‪ 	2‬אחרי שמניתי אותן אחל לבאר את משמעויותיהן‬              ‫כמות כלל – לאטום יחיד אין נפח ואין‬
                                                         ‫מסה‪ .‬אך כאשר הם מתקבצים וכו' –‬
‫ולבאר מה נובע מהן‪ ,‬אחת אחת‪:‬‬
                                                         ‫תפיסה משונה‪ ,‬ולפיה גוף בעל ממדים‬

‫א‪ .‬אטומיזציה של החומר‬                                    ‫נוצר מהתחברות אטומים חסרי ממד‪.‬‬
                                                         ‫יש מהם מי שאומר וכו' – תפיסה‬
‫ההנחה הראשונה‬                                        ‫‪	3‬‬  ‫פרדוקסלית‪ ,‬ולפיה לאחר ההתחברות‪,‬‬

‫אפילו של שני אטומים בלבד‪ ,‬כל אטום 	 עניינה הוא‪ :‬הם טענו שהעולם בכללותו‪ ,‬כלומר כל‬
                                                                  ‫משתנה ונעשה בעל ממדים‪.‬‬
‫גוף בו‪ ,‬מחובר מחלקיקים קטנים מאוד‪ ,‬שמרוב קוטנם‬
‫אינם ניתנים לחלוקה‪ .‬לחלקיק הבדיד מהם אין כמות‬            ‫‪ 4‬דומים ושווים זה לזה וכו' – כל‬

‫(=גודל פיזי) כלל‪ ,‬אך כאשר הם מתקבצים זה עם זה‬            ‫האטומים זהים לחלוטין וחסרי ייחוד‪.‬‬

                                                         ‫ואין הם מכנים אותו "כיליון" – הגוף‬

‫הופך המתקבץ לבעל כמות‪ ,‬ואז הוא גוף‪ .‬יש מהם מי‬            ‫המורכב מאטומים אינו כלה‪ ,‬ורק‬

‫שאומר שאילו היו מתקבצים שני חלקיקים מהם כי אז‬            ‫האטומים שלו נפרדים וחוזרים למצבם‬
       ‫היה כל חלקיק גוף‪ ,‬והיו נוצרים כך שני גופים‪.‬‬       ‫היסודי‪ ,‬כל אחד חלקיק לעצמו‪ .‬ההוויות‬
                                                         ‫הן התקבצות והתפרדות ותנועה‬

‫‪ 	4‬כל אותם חלקיקים דומים ושווים זה לזה ואין שוני‬         ‫ומנוחה – קיימים רק ארבעה מצבים‬
‫ביניהם בשום אופן שהוא‪ .‬לא ייתכן כלל‪ ,‬הם אמרו‪,‬‬            ‫של האטומים במרחב‪ ,‬ומהם נובעים‬
‫שיימצא גוף אלא כשהוא מורכב הרכבה של שכנות‬                ‫כל השינויים בעולם החומר‪ .‬אין מספר‬
                                                         ‫קבוע במציאות וכו' – מספר האטומים‬

‫מאותם חלקיקים שווים‪ .‬כך שלדעתם ההתהוות היא‬               ‫אינו קבוע‪ ,‬מפני שאינם נצחיים‪,‬‬
‫התקבצות והכיליון הוא התפרדות‪ .‬ואין הם מכנים‬              ‫אלא נבראים ומתכלים ברצון האל‪.‬‬
‫אותו "כיליון"‪ ,‬אלא הם אומרים‪( :‬מצבי) ההוויות הן‪:‬‬         ‫ֶאִּפיקּורֹוס – פילוסוף יווני (‪270-340‬‬
                                                         ‫לפני הספירה)‪ ,‬מייסד האסכולה‬

‫התקבצות‪ ,‬והתפרדות‪ ,‬ותנועה‪ ,‬ומנוחה‪ .‬הם אומרים‬             ‫האפיקוראית הדוגלת בחתירה להנאה‬

‫שלחלקיקים האלה אין מספר קבוע במציאות כמו‬                 ‫ולחיים מאושרים‪ ,‬הבאה לידי ביטוי‬
‫שסבורים ֶאִּפיקּורֹוס ואחרים שטענו שיש חלקיקים;‬          ‫בעיקר במצב נפשי של הרמוניה פנימית‪.‬‬
                                                         ‫במשנה המושג אפיקורס מציין את מי‬

‫שכופר בתורה (אבות ב‪,‬יד)‪ .‬והרמב"ם מגדיר אותו ב"מורה הנבוכים" כפילוסוף שאינו מאמין במציאות האל ובנבואה‬

               ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 3‬אטום – מיוונית‪ :‬אטומוס‪ ,‬שאינו ניתן לחיתוך‪ .‬תורת כבמשנת חכמי הכלאם‪ ,‬וזאת משני טעמים‪ .‬האטום‬
‫האטומים (יחד עם ההנחה בדבר קיומו של ִריק) נהגתה בתפיסה היוונית הוא חלקיק יסודי אחד בכל היסודות‬

‫בטבע‪ ,‬ואילו לפי המדע היום יש לכל יסוד בטבע אטום‬      ‫בעיקר על ידי הפילוסופים היוונים הקדם־סוקרטיים‬
‫משלו‪ .‬נוסף על זה‪ ,‬חכמי המדע הראו כי גם האטומים‬       ‫ליוקיפוס (המאה החמישית לפני הספירה) ודמוקריטּוס‬
‫שהוגדרו במאות השנים האחרונות ניתנים לחלוקה‬           ‫(‪ 370-460‬לפני הספירה)‪ ,‬ובהמשך גם על ידי הפילוסוף‬
‫למרכיבים קטנים יותר‪ ,‬ולכן אינם ראויים לשם "אטום"‬     ‫ֶאִּפיקּורֹוס‪ ,‬ואומצה על ידי חכמי הַּכ ַלאם בשינויים לא‬

‫מעטים‪ .‬יש הבדל בין האטום לפי התפיסה היוונית‪ ,‬במשמעותו המקורית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬השם "אטום" משמש‬

‫עד היום ככינוי למערך החלקיקי הקטן ביותר של כל יסוד‪,‬‬  ‫שהוא למשל בעל ממדים‪ ,‬לבין האטום לפי תפיסת חכמי‬
‫אף על פי שגם הם מורכבים מחלקיקי יסוד קטנים יותר‬                                ‫הַּכ ַלאם‪ ,‬שהוא חסר ממדים‪.‬‬

               ‫(כמו אלקטרונים‪ ,‬פרוטונים וניטרונים)‪.‬‬  ‫ואף על פי שאנחנו משתמשים היום במונח "אטום"‪,‬‬

                                                     ‫אין משמעו כבהנחה היוונית במשנת דמוקריטוס וגם לא‬
   349   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359