Page 353 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 353
גע קרפ | "םירבדמ"ה לש דוסיה תוחנה | 295
א) ההנחה הראשונה :הקביעה שקיים האטום ("העצם א) אטום – יחידת החומר הקטנה ביותר,
בדידה ,אינה מתחלקת ,חסרת כל תכונה
הבדיד") .
(איכות). ב) ההנחה השנייה :קיום הִריק .
ב)ִ ריק – חלל ריק מחומר (ואקום). ג) ההנחה השלישית :הזמן מחובר מ" ִעתות" (=פרקי
ג)ִ עתות – עת היא יחידת זמן מזערית
שאינה ניתנת לחלוקה (אטום של זמן). זמן בדידים) .
ד) אין עצם בלי כמה מקרים – על ד) ההנחה הרביעית :אין עצם בלי כמה מקרים (=תכונות
כל עצם חלים מקרים ,כלומר תכונות מאפיינות) .
הנוספות לו ומאפיינות אותו ,כגון
ה) ההנחה החמישית :המקרים שאתאר קיימים באטום צבע .הערה :הרמב"ם משתמש במונח
"ַּג'ְו ַהר" ("עצם") בפרקים האלה באופן ואין הוא בלעדיהם .
דו־משמעי ,הן כקיצור של "העצם ו) ההנחה השישית :המקרה אינו מתמיד שתי יחידות
הבדיד" ,דהיינו האטום ,הן במשמעות
הפילוסופית של "עצם" בשונה זמן .
מ"מקרה" ,דהיינו המצע שהמקרים ז) ההנחה השביעית :דין התכונות כדין העדרן ,והן כולן
חלים עליו (ש"מ) .על הקורא לזכור כי מקרים קיימים הנצרכים לפו ֵעל .
בתרגום זה "עצם" יכול לציין גם אטום,
ח) ההנחה השמינית :אין בכל המציאות ,כלומר בכל
ו"אטום" יכול לציין גם "עצם".
הנבראים ,דבר מלבד עצם ומקרה .וגם הצורה הטבעית ה) קיימים באטום – המקרים הנבדלים
הנמצאים בגוף מסוים חלים על כל היא מקרה .
ט) ההנחה התשיעית :המקרים אינם נושאים זה את
אטום ואטום באותו הגוף.
ו) המקרה אינו מתמיד וכו' – כל מקרה זה .
חל על עצם לרגע ומיד נעלם ,ובלא קשר
י) ההנחה העשירית :אין לבחון את האפשרי לפי אליו מחליף אותו מקרה אחר .מדובר
בניסוח שונה של ביטול הסיבתיות
ההתאמה של המציאות הנוכחית לציור (מושגי,
בעולם. תפיסתי) מסוים .
ז) דין התכונות כדין העדרן וכו' – גם
יא) ההנחה האחת עשרה :האינסוף בלתי אפשרי ,בלי לקיומה של תכונה ("מקרה") החלה
על העצם וגם להעדרה דרושה פעולה הבדל בין אם הוא בפועל או בכוח או במקרה – כלומר
שאין הבדל בין אם הדברים האינסופיים נמצאים יחד
אקטיבית .העדר תכונה אינו נובע (=בפועל) ,או משוערים מן המצוי וממה שכבר נעדר,
בהכרח משלילת התכונה החיובית.
ח) אין בכל המציאות ...דבר מלבד
והוא (האינסוף) שבמקרה .על כל זה הם אמרו שהוא עצם ומקרה – כל היש מורכב מחומר
אחיד שחלים עליו מקרים .וגם הצורה
הטבעית היא מקרה – אין מהויות ,וגם בלתי אפשרי .
המאפיינים המגדירים את מהות הדבר ,כגון החייתיות בבעלי החיים או הכוח ההוגה באדם ,נחשבים בעיניהם מקרים.
ט) המקרים אינם נושאים זה את זה – כל מקרה חל על העצם בלבד ,ולא על מקרה החל על העצם .כך למשל בתיאור
"עץ ירוק כהה" ,המקרה "כהה" אינו חל על ה"ירוק" אלא על ה"עץ".
י) אין לבחון את האפשרי וכו' – אין להגביל את המציאות האפשרית לפי המציאות הנתונה .לשון אחר :אין במציאות
הכרח ,וכל פרט במציאות יכול היה להיות גם אחרת ,ולכן כל דבר דמיוני הוא בגדר האפשר.
יא) בפועל – במציאות הנוכחית .כך למשל הם סבורים כי מספר אינסופי של פרט מסוים ,כגון אינסוף אנשים חיים ,אינו
אפשרי ,ולזה גם הפילוסופים מסכימים .או בכוח – בפוטנציה ,כאפשרות תאורטית של תהליך אינסופי .כך למשל הם
סבורים שהזמן בדיד ואינו יכול להתחלק לאינסוף יחידות ,ובזה הפילוסופים חולקים עליהם .או במקרה – לדעתם ,לא
ייתכן רצף אינסופי של מקרים החלים זה אחר זה .אם לוקחים כתרגיל מחשבתי מקרה מצוי ואת כל שרשרת המקרים שקדמו
לו ("משוערים מן המצוי וממה שכבר נעדר") ,כגון כל הדור הנוכחי והדורות שקדמו לו ,מספרם אינו יכול להיות אינסופי.
