Page 352 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 352

‫‪294‬‬

                       ‫פרק עג‬

                            ‫הנחות היסוד של ה"מדברים"‬

‫הקדמה‪ :‬בפרק זה‪ ,‬הרמב"ם מבאר את עיקרי שיטתם הפילוסופית של חכמי הַּכ ַלאם‬
‫(ה"מדברים")‪ ,‬שהם התשתית הרעיונית לביסוס אמונתם בחידוש העולם וביסודות תפיסת‬
‫האלוהות‪ :‬מציאות ה'‪ ,‬אחדותו ושלילת הגשמתו‪ .‬ואף על פי שנראה ממבט ראשון שהתפיסות‬
‫שהרמב"ם נלחם בהן הן תפיסות שכבר אבד עליהן הכלח‪ ,‬במבט היסטורי מקיף‪ ,‬יש בהן‬
‫משום החייאת עקרונות קדם־סוקרטיים‪ ,‬ובמובן מסוים גם רעיונות המקובלים בפילוסופיה‬

          ‫המודרנית‪ ,‬ולהלן נדון גם בקיומן של ההנחות הללו במדע המודרני‪.‬‬

‫אף על פי שהרמב"ם מתנגד לדרכם הפילוסופית של חכמי הכלאם‪ ,‬הן למתודה שלהם והן‬
‫לעיקרי מסקנותיהם‪ ,‬ואינו חוסך מהם נימה הגונה של אירוניה‪ ,‬בהצעת שתים־עשרה ההנחות‬
‫אנו עדים לטביעת ידו הספרותית‪ ,‬הסדורה והבהירה‪ ,‬עד כי רבים מן המלומדים ביקשו ללמוד‬
‫מדבריו את הגות הַּכ ַלאם (ש"מ)‪ .‬את שנים־עשר עקרונות הכלאם ניתן למיין לארבע קבוצות‪:‬‬

‫א‪ .‬אטומיזציה של החומר (‪ ,)1‬של המרחב (‪ )2‬ושל הזמן (‪ .)3‬כנגד תפיסת השלמות האורגנית‬
‫של העולם‪ ,‬שהתבארה בפרק הקודם‪ ,‬מעמידים חכמי הַּכ ַלאם תפיסה המשקפת חלקיות‬

                                      ‫ופירוד‪.‬‬

‫ב‪ .‬שלילת החוקיות והסיבתיות‪ .‬התופעות‪ ,‬כלומר ה"מקרים"‪ ,‬מגדירות ומקיימות את העצם‬
‫האטומי (‪ )4‬ומייחדות כל אטום לעצמו (‪ )5‬ואף זאת רק לרגע אחד בלבד ברצון האל (‪ .)6‬גם‬
‫תופעת השלילה‪ ,‬המכונה "העדר"‪ ,‬כגון אי ידיעה‪ ,‬היא תופעה קיומית (‪ .)7‬כנגד האפשרות‬
‫להגדיר מערכת של חוקים בטבע‪ ,‬מעמידים חכמי הַּכ ַלאם עולם לא יציב‪ ,‬חסר מאפיינים‬

       ‫קבועים‪ ,‬המציב במרכזו את האל כפו ֵעל בלעדי של כל מה שנעשה בעולם‪.‬‬

‫ג‪ .‬שלילת המהות‪ .‬המהות‪ ,‬הצורה הטבעית‪ ,‬אינה קיימת‪ ,‬ויש בעולם רק מקרים חד־פעמיים‬
                           ‫(‪ )8‬חסרי ייחוד והיררכיה (‪.)9‬‬

‫ד‪ .‬אי יציבותה של המציאות‪ .‬מן ההנחות הקודמות‪ ,‬עולה שהמציאות כמות שהיא אינה‬
‫הכרחית‪ ,‬וכל דבר דמיוני אפשרי (‪ .)10‬זאת ועוד‪ ,‬המציאות אינה מאפשרת קיום של אינסוף‬
‫ממין כל שהוא (‪ ,)11‬ואין ודאות בשום דבר בעולם‪ ,‬לא במציאות ולא ביכולת של האדם‬

                                 ‫לקלוט אותה (‪.)12‬‬

‫תוך כדי הרצאת הדברים‪ ,‬הרמב"ם מתאר בהרחבה את פעולת השכל אל מול הדמיון‪ ,‬מיטיב‬
‫להגדירם ולהבחין ביניהם‪ .‬החוקרים ראו בדרך כלל את הצעת עקרונות חכמי הַּכ ַלאם על‬
‫ידי הרמב"ם כמדויקת הן בעיקרים והן בפרטים (פ"ש‪ ,‬מקורותיו‪ ,‬עמ' ‪ .)165‬ואף על פי שלדעת‬
‫כמה מן החוקרים יש אי התאמות בין התיאור של הרמב"ם את הגות חכמי הכלאם לבין‬
‫הידוע לנו‪ ,‬ייתכן שהדבר נובע מן העובדה שהרמב"ם מתאר את הַּכ ַלאם בן זמנו‪ ,‬ואילו‬
‫בידנו נמצאים ספרי ַּכ ַלאם מלפני זמנו של הרמב"ם (להתאמות בין הידוע לנו מספרות ה ֻמ ַת ַּכ ִּלמּון‬
‫שיש בידנו‪ ,‬ראו הערות ש"מ הפזורות בפרק זה; ש"מ‪ ,‬מתכלמון; להבדל בין הפרדיגמות‪ ,‬ראו ש"ד‪ ,‬פרדיגמות)‪.‬‬

                                                 ‫סקירת תריסר הנחות היסוד‬  ‫‪ 1‬ארבעה מושאי חקירה – חידוש‬

‫‪ 	1‬ההנחות הכלליות (=המשותפות) שהניחו ה"מדברים"‪,‬‬                           ‫העולם‪ ,‬מציאות ה'‪ ,‬אחדותו ושלילת‬
‫על דעותיהם השונות ודרכיהם הרבות‪ ,‬והן הכרחיות‬
‫לביסוס מה שרצו לבססו באשר לאותם ארבעה מושאי‬                                                         ‫ההגשמה‪.‬‬
‫חקירה – שתים עשרה הנחות הן‪ .‬אמנה לך כאן אותן‪,‬‬
‫ולאחר מכן אבאר לך את משמעותה של כל הנחה מהן‬

                                 ‫ומה שנובע ממנה	‪.‬‬
   347   348   349   350   351   352   353   354   355   356   357