Page 959 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 959
ספר זמנים הלכות מגילה וחנוכה פרק ב 917
ז ַהקּוֹ ֵרא ֶאת ַה ְמּ ִג ָלּהְ ,ו ָט ָעה ִבּ ְק ִרי ָא ָתהּ ְו ָק ָרא ְק ִרי ָאה ז ֶשׁ ֵאין ְמ ַד ְק ְדּ ִקין ִבּ ְקִרי ָא ָתהּ – נחלקו
המפרשים אם מדובר גם בטעויות שיש
בהן שינוי משמעותְ .כּ ֶא ָחד – ביחד. ְמ ֻשׁ ֶבּ ֶשׁת – ָי ָצאְ ,ל ִפי ֶשׁ ֵאין ְמ ַד ְק ְדּ ִקין ִבּ ְקִרי ָא ָתהְּ .קָר ָאהּ עוֹ ֵמד
אוֹ יוֹ ֵשׁב – ָי ָצאַ ,ו ֲא ִפלּוּ ַבּ ִצּבּוּר; ֲא ָבל א ִי ְקָרא ַבּ ִצּבּוּר יוֹ ֵשׁב
ח ִבּ ְמ ִג ָלּה ַה ְכּתוּ ָבה ֵבּין ַה ְכּתוּ ִבים – ְל ַכ ְתּ ִח ָלּהִ ,מ ְפּ ֵני ְכּבוֹד ִצבּוּרְ .קָראוּ ָה ְשׁ ַנ ִיםֲ ,א ִפלּוּ ֲע ָשָׂרה
כגון שכתובים עמה מגילת רות וקוהלת
ְכּ ֶא ָחד – ָי ְצאוּ ַהקּוֹ ְר ִאים ְו ַהשּׁוֹ ְמ ִעים ִמן ַהקּוֹ ְר ִאיםְ .וקוֹ ֵרא ושאר ספרי הכתוביםָ .ה ְי ָתה ְי ֵתָרה –
המגילה שבין הכתובים גדולה יותר.
ֲח ֵס ָרה – יריעותיה קצרות יותרֶ .ה ֵכּר אוֹ ָתהּ ָגּדוֹל ִעם ַה ָקּ ָטןַ ,ו ֲא ִפלּוּ ַבּ ִצּבּוּר.
– שיהא ניכר עתה שמדובר בקריאה ח ֵאין קוְֹר ִאין ַבּ ִצּבּוּר ִבּ ְמ ִג ָלּה ַה ְכּתוּ ָבה ֵבּין ַה ְכּתוּ ִביםְ ,ו ִאם
מיוחדת לצורך פרסום הנס. ָקָרא – א ָי ָצאֶ ,א ָלּא ִאם ֵכּן ָה ְי ָתה ְי ֵתָרה ַעל ְשׁ ָאר ַה ְיִּריעוֹת
ט ַה ְגִּויל – שלושה עורות הן :גוויל, אוֹ ֲח ֵסָרהְ ,כּ ֵדי ֶשׁ ִיּ ְה ֶיה ָלהּ ֶה ֵכּרֲ .א ָבל ָי ִחיד קוֵֹרא ָבּהַּ ,ו ֲא ִפלּוּ
קלף ודוכסוסטוס .עור מעובד נקרא
'גויל' ,אך אפשר להפריד את הגוויל ֵאי ָנהּ ֲח ֵסָרה ְוא ְי ֵתָרהְ ,ויוֹ ֵצא ָבּהּ ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ.
לשני עורות :החלק שמול השיער נקרא
ט ֵאין כּוֹ ְת ִבין ֶאת ַה ְמּ ִג ָלּה ֶא ָלּא ַבּ ְדּיוֹ ַעל ַה ְגִּויל אוֹ ַעל ַה ְקּ ָלף,
'דוכסוסטוס' ,והחלק שמול הבשר נקרא
'קלף' )תפילין א,ו-ז(ֵ .מי ַע ְפ ָצא – העפץ הוא ְכּ ֵס ֶפר תּוָֹרהְ .ו ִאם ְכּ ָת ָבהּ ְבּ ֵמי ַע ְפ ָצא ְו ַק ְל ַק ְנתּוֹס – ְכּ ֵשָׁרה.
גידול הנוצר על צמחים אחדים כתגובה
ְכּ ָת ָבהּ ִבּ ְשׁ ָאר ִמי ֵני ִצ ְבעוֹ ִנין – ְפּסוּ ָלה .וּ ְצִרי ָכה ִשְׂרטוּטַ ,כּתּוָֹרה
לעקיצות של חרקים .העפצים ,ביחוד
ַע ְצ ָמהְּ .ו ֵאין ָהעוֹר ֶשׁ ָלּהּ ָצ ִריֲ ע ָב ָדה ִל ְשׁ ָמהָּ .ה ְי ָתה ְכּתוּ ָבה ַעל של אלון ,משמשים בתעשיית ייצור
הדיו ועיבוד העורות ,לאחר כתישתם
לאבקה ושרייתם במים )"מי עפצא"(. ַה ְנּ ָיר אוֹ ַעל עוֹר ֶשׁ ֵאינוֹ ְמ ֻע ָבּד ,אוֹ ֶשׁ ְכּ ָת ָבהּ גּוֹי אוֹ ִמין – ְפּסוּ ָלה.
העפצים מכווצים את העור ומשמרים י ָהיוּ ָבּהּ אוֹ ִתיּוֹת ְמ ֻט ְשׁ ָטשׁוֹת אוֹ ְמ ֹקָרעוֹתִ :אם ִרשּׁוּ ָמן ִנ ָכּר
אותו ,מקשרים את הדיו לעור ומעניקים
לו ברק ויופי .צבעם של מי עפצא הוא – ֲא ִפלּוּ ָהיוּ ֻר ָבּהְּ ,כּ ֵשָׁרה; ְו ִאם ֵאין ִרשּׁוּ ָמן ִנ ָכּרִ :אם ָה ָיה
ֻר ָבּהּ ָשׁ ֵלם – ְכּ ֵשׁ ָרה; ְו ִאם ָלאו – ְפּסוּ ָלהִ .ה ְשׁ ִמיט ָבּהּ ַהסּוֹ ֵפר צהוב חום ועם התקשרותם לגופרת
הברזל הופכים לצבע שחורַ .ק ְל ַק ְנתּוֹס
– מין מלח שמופק ממנו גוון שחור, אוֹ ִתיּוֹת אוֹ ְפּסוּ ִקים ,וּ ְקָר ָאן ַהקּוֵֹרא ַעל ֶפּה – ָי ָצא.
שהכתיבה בו ניכרת ומתקיימת .ונראה יא ַה ְמּ ִג ָלּה ְצִרי ָכה ְתּ ִפיָרהַ ,עד ֶשׁ ִיּ ְהיוּ ָכּל עוֹרוֹ ֶתי ָה ְמ ִג ָלּה
שהרמב"ם מזהה את הקלקנתוס עם
גפרת הברזל ) FeSO4פה"מ שבת יב,ד; שו"ת ַא ַחתְ .ו ֵאי ָנהּ ִנ ְת ֶפֶּרת ֶא ָלּא ְבּ ִגי ִדיןְ ,כּ ֵס ֶפר תּוָֹרהְ .ו ִאם ְתּ ָפָרהּ
ֶשֹּׁלא ְבּ ִגי ִדין – ְפּסוּ ָלהְ .ו ֵאינוֹ ָצ ִריִ ל ְתפֹּר ֶאת ָכּל ַה ְיּ ִרי ָעה קלו( .מקלקנתוס מושרה במי עפצא ניתן
לייצר צבע שחור עמיד )שבת ט,יד(ִ .בּ ְשׁ ָאר
ִמי ֵני ִצ ְבעוֹ ִנין – בצבעים אחרים .וּ ְצִרי ָכה ְכּ ֵס ֶפרֶ ,א ָלּא ֲא ִפלּוּ ָתּ ַפר ְבּ ִגי ִדין ָשׁלשׁ ְתּ ִפירוֹת ִבּ ְק ֵצה ַה ְיִּרי ָעה
ִשְׂרטוּט ַכּתּוָֹרה ַע ְצ ָמהּ – חריטת שורות ְו ָשׁלשׁ ְבּ ֶא ְמ ָצ ָעהּ ְו ָשׁלשׁ ַבּ ָקּ ָצה ַה ֵשּׁ ִנית – ְכּ ֵשָׁרהִ ,מ ְפּ ֵני
על הקלף לפני הכתיבה ,כדי שתהא ֶשׁ ִנּ ְק ֵראת " ִא ֶגּ ֶרת" )אסתר ט,כו; ט,כט(.
הכתיבה מיושרת ויפה ,ו"הלכה למשה
מסיני שאין כותבין ספר תורה ולא מזוזה אלא בשרטוט" )תפילין א,יב(ְ .ו ֵאין ָהעוֹר ֶשׁ ָלּהּ ָצ ִריֲ ע ָב ָדה ִל ְשׁ ָמהּ – עיבוד העור
אינו חייב להיות לצורך מגילהִ .מין – יהודי שנמשך בדעתו מתוך סכלותו ותאוותו לכפור בעיקר מעיקרי התורה ,כגון
בייחוד הבורא או בנבואה או בתורה שבעל פה או בתורה שבכתב ,שסופו להיות משומד בפועל ואף עובד עבודה זרה
)ראה עבודה זרה ב,ה; תשובה ג,ז; רוצח ד,י; ממרים ג,א-ג; פה"מ חולין א,ב(.
י ִרשּׁוּ ָמן ִנ ָכּר – שאפשר לזהות את האותיות.
יא ְבּ ִגי ִדין – מיתרים של שרירי עקב בהמה או חיה טהורה" :והן לבנים קשים ,ומרככין אותן באבנים וכיוצא בהן עד
שייעשו כפשתן ,וטווין אותן ושוזרין אותן ,ובהן תופרין התפילין ויריעות ספר תורה" )תפילין וספר תורה ג,ט(ְ .ו ֵאינוֹ ָצ ִרי
ִל ְתפֹּר וכו' – תפירה רצופה לכל אורך הדף ,כספר תורה )שם ט,יג-יד(ִ .מ ְפּ ֵני ֶשׁ ִנּ ְק ֵראת ִא ֶגּ ֶרת – ולכן דינה קל מדין ספר תורה.
