Page 958 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 958
ספר זמנים הלכות מגילה וחנוכה פרק ב 916
ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני ב א ְל ַמ ְפ ֵר ַע – בהיפוך סדר הפסוקים,
הקריאה והמגילה; מצוות היום כגון שקורא פסוק ואחר כך קורא את
הפסוק שלפניו )פה"מ ברכות ב,ג(ָ .פּסוּק
המגילה – קריאתה וכשרותה
ֵשׁ ִני לוֹ – הפסוק הבא אחריו.
א ַהקּוֵֹרא ֶאת ַה ְמּ ִג ָלּה ְל ַמ ְפֵר ַע – א ָי ָצאָ .קָראְ ,ו ָשׁ ַכח ָפּסוּק
ב ָשׁ ָהה – המתין.
ֶא ָחדְ ,ו ָקָרא ָפּסוּק ֵשׁ ִני לוְֹ ,ו ָח ַזר ְו ָקָרא ָפּסוּק ֶשׁ ָשּׁ ַכחְ ,ו ָח ַזר ג לוֹ ֵעז – דובר שפה זרהְ .לשׁוֹן
ְו ָקָרא ָפּסוּק ְשׁ ִלי ִשׁי – א ָי ָצאִ ,מ ְפּ ֵני ֶשׁ ָקָּרא ָפּסוּק ֶא ָחד
ְל ַמ ְפֵר ַעֶ .א ָלּא ֵכּי ַצד עוֹ ֶשׂה? ַמ ְת ִחיל ִמ ָפּסוּק ֵשׁ ִני ֶשׁ ָשּׁ ַכח, ַהקֹּ ֶדשׁ – קריאה עבריתִ .בּ ְלשׁוֹן ַהקֹּ ֶדשׁ
וּ ִב ְכ ָתב ַהקֹּ ֶדשׁ – כתוב בעברית ומבוטא
ְוקוֵֹרא ַעל ַה ֵסּ ֶדר. בעברית .למשל המילה ' 'seferהיא
ב ָמ ָצא ִצבּוּר ֶשׁ ָקְּראוּ ֶח ְצ ָיהּ ,א יֹא ַמרֶ :א ְקָרא ֵח ִצי ָה ַא ֲחרוֹן בלשון עברית )קרא :ספר( אבל בכתב
לטיניָ .ה ְי ָתה ְכּתוּ ָבה ְי ָו ִנית – בכתב
ִעם ַה ִצּבּוּר ְו ֶא ֱחזֹר ְו ֶא ְקָרא ֵח ִצי ִראשׁוֹןֶ ,שׁ ֶזּה קוֵֹרא ְל ַמ ְפֵר ַע; ובלשון .בתחילה התירו לכתוב ביוונית
ֶא ָלּא קוֵֹרא ִמ ְתּ ִח ָלּה ְו ַעד סוֹף ַעל ַה ֵסּ ֶדרָ .קָרא ְו ָשׁ ָהה ְמ ַעט
ְו ָח ַזר ְו ָקָרא – ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ָשּׁ ָהה ְכּ ֵדי ִל ְג ֹמר ֶאת ֻכּ ָלּהּ ,הוֹ ִאיל בדומה לכתב הקודש ,משום שנתפרסם
ְו ָקָרא ַעל ַה ֵסּ ֶדרָ ,י ָצא. אצלם התנ"ך שתורגם ליוונית בתרגום
ג ַהקּוֵֹרא ֶאת ַה ְמּ ִג ָלּה ַעל ֶפּה – א ָי ָצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוַֹ .הלּוֹ ֵעז השבעים ,ולשון זו נעשתה כלשונם,
ֶשׁ ָשּׁ ַמע ֶאת ַה ְמּ ִג ָלּה ַה ְכּתוּ ָבה ִבּ ְלשׁוֹן ַהקֹּ ֶדשׁ וּ ִב ְכ ָתב ַהקֹּ ֶדשׁ – ואף הייתה חשובה בעיניהם )פה"מ
ַאף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵאינוֹ יוֹ ֵד ַע ַמה ֵהן אוֹ ְמִריןָ ,י ָצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוְֹ .ו ֵכן
ִאם ָה ְי ָתה ְכּתוּ ָבה ְיָו ִנית וּ ְשׁ ָמ ָעהּ – ָי ָצאַ ,אף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵאינוֹ מגילה ב,א( .וכעת כותבים ספרי תורה רק
ַמ ִכּירַ ,ו ֲא ִפלּוּ ָה ָיה ַהשּׁוֹ ֵמ ַע ִע ְבִרי. בכתב אשורי ,מפני ש"כבר נשתקע יווני
ד ָה ְי ָתה ְכּתוּ ָבה ַתְּרגּוּם ,אוֹ ְבּ ָלשׁוֹן ַא ֶחֶרת ִמ ְלּשׁוֹנוֹת ַהגּוֹ ִיים מן העולם ,ונשתבש ואבד" )תפילין א,יט(.
– א ָי ָצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ ִבּ ְקִרי ָא ָתהּ ֶא ָלּא ַה ַמּ ִכּיר אוֹ ָתהּ ָלשׁוֹן ד ַתְּרגּוּם – ארמיתִ .מ ְלּשׁוֹנוֹת ַהגּוֹ ִיים
ִבּ ְל ַבד; ְוהוּא ֶשׁ ִתּ ְה ֶיה ְכּתוּ ָבה ִבּ ְכ ַתב אוֹ ָתהּ ָלשׁוֹןֲ .א ָבל ִאם
ָה ְי ָתה ְכּתוּ ָבה ִבּ ְכ ָתב ִע ְבִרי ,וּ ְקָר ָאהּ ֲאָר ִמית ָל ֲאַר ִמּי – א ָי ָצא, – שפות זרותְ .כּתוּ ָבה ִבּ ְכ ָתב אוֹ ָתהּ
ֶשׁ ִנּ ְמ ָצא ֶזה קוֵֹרא ַעל ֶפּהְ ,ו ֵכיָון ֶשֹּׁלא ָי ָצא ַהקּוֵֹרא ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ, ָלשׁוֹן – שתהא כתובה בלשון שהוא
הוגה ,אף אם היא כתובה באותיות של
א ָי ָצא ַהשּׁוֹ ֵמ ַע ִמ ֶמּנּוּ.
לשון אחרת ,כגון שקרא ערבית הכתובה
ה ַהקּוֵֹרא ֶאת ַה ְמּ ִג ָלּה ְבּא ַכָּוּ ָנה – א ָי ָצאֵ .כּי ַצד? ָה ָיה
באותיות עבריות ,יצא ,ובלבד שלא
כּוֹ ְת ָבהּ אוֹ דּוְֹר ָשׁהּ אוֹ ַמ ִגּי ָההִּ :אם ִכֵּוּן ִלבּוֹ ָל ֵצאת ִבּ ְקִרי ָאה
יקרא אותה על פה )כס"מ ,ק'( .לכן יש
זוֹ – ָי ָצא; ְו ִאם א ִכֵּוּן ִלבּוֹ – א ָי ָצאָ .קָרא ְוהוּא ִמ ְת ַנ ְמ ֵנם –
מי שהוגיםַ :בּ ְכּ ָתב .פירוש אחר :שיהא
הוֹ ִאיל ְוא ִנְר ַדּם ְבּ ֵשׁ ָנהָ ,י ָצא.
הכתב בשפה שהמגילה כתובה בה )י'(.
ו ַבּ ֶמּה ְדּ ָבִרים ֲאמוִּרים ֶשׁ ַה ְמּ ַכֵוּן ִלבּוֹ ִבּ ְכ ִתי ָב ָתהּ ָי ָצא? ְכּ ָתב ִע ְב ִרי – הכתב העברי העתיק )אבות
הטומאות ט,ז( .וּ ְק ָר ָאהּ ֲא ָר ִמית ָל ֲא ַר ִמּי –
ְבּ ֶשׁ ִנּ ְת ַכֵּוּן ָל ֵצאת ַבּ ְקִּרי ָאה ֶשׁ ָקָּרא ַבּ ֵסּ ֶפר ֶשׁ ַמּ ְע ִתּיק ִמ ֶמּנּוּ ְבּ ָשׁ ָעה
ֶשׁהוּא כּוֹ ֵתבֲ .א ָבל ִאם ִנ ְת ַכֵּוּן ָל ֵצאת ִבּ ְקִרי ַאת זוֹ ֶשׁכּוֹ ֵתב – א שתרגם אותה תוך כדי קריאתה.
ָי ָצאֶ ,שׁ ֵאינוֹ יוֹ ֵצא ְי ֵדי חוֹ ָבתוֹ ֶא ָלּא ִבּ ְקִרי ָא ָתהּ ִמ ֵסּ ֶפר ֶשׁ ֻכּ ָלּהּ
ה דּוֹ ְר ָשׁהּ – קורא פסוקים ודורשם.
ְכּתוּ ָבה בּוֹ ִבּ ְשׁ ַעת ְקִרי ָאה.
ַמ ִגּי ָההּ – מוודא שאין בה שגיאות,
ותוך כדי כך קורא את פסוקי המגילה.
ִמ ְת ַנ ְמ ֵנם – "מי שאינו לא ער ולא
נרדם" )קריית שמע ב,יב( ,והוא "ששומע
מי שמדבר ועונה לקורא לו" )פה"מ פסחים
י,ח( ,אך אינו מסוגל להשיב על שאלה
המצריכה ריכוז של המחשבה ,ואם
מזכירים לו את התשובה ,הוא נזכר בה
)בבלי מגילה יח,ב(.
ו ַבּ ֵסּ ֶפר ֶשׁ ַמּ ְע ִתּיק ִמ ֶמּנּוּ – הכתוב
כהלכתו .זוֹ ֶשׁכּוֹ ֵתב – המגילה שהוא
כותב עתה.
