Page 35 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 35
3
מבוא
החיבור שלפנינו מנסה לפענח את המיסתורין שבחוקי הטומאה והטהרה
ולענות על השאלה 'למה נועדו חוקי הטומאה והטהרה?' מתוך משנת
הרמב"ם ובהשראתו ,תוך ניתוח אפיונם ותפקידם.
תיחום המושגים
המונחים "טומאה" ו"טהרה" 1משמשים ברחבי המקורות היהודיים ,ובכללם
בכתבי הרמב"ם ,בשתי משמעויות מרכזיות ,שאפשר להדגים אותן בהשוואת
ההיגד "כל נבילה טמאה" לעומת "כל חזיר טמא" :המשמעות האחת היא
הגדרת מצב שגורם לריחוק או לקרבה ביחס למקדש ולדברי קודש ,כגון מת
המטמא את מי שנוגע בו ואוסר עליו להיכנס למקדש או לגעת בתרומות
וכדומה; והמשמעות השנייה היא הגדרת איסור או היתר של אכילה או קיום
יחסי אישות בחיי היום יום .כך למשל ,החזיר מכונה טמא במובן שאינו כשר
לאכילה ,אך מי שנוגע בו בעודו חי אינו טמא לעניין הכניסה למקדש .לעומת
זאת ,נבלת החזיר אסורה באכילה ,אך מותר לגעת בה ,כגון לעבד את עורה
או להכין את בשרה למאכל כלבים .עם זאת ,מי שנוגע בה הוא בגדר טמא,
ואסור לו להיכנס למקדש כל זמן שלא טבל.
נוכל להבחין בהבדל ביניהן גם בהלכות נידה .על הנידה מוטלות שתי
מערכות של מצבים :מצד אחד ,איסור משכב וקרבה ,שמגע של קרבה מינית
בנידה הוא בגדר עבירה; 2ומצד שני ,החלת טומאה עליה ,שבהיעדר מקדש
אין לו משמעות בימינו .וכן גם לעניין טומאת המת ,שבימינו כמעט אין לה
משמעות מגבילה (מלבד האיסור על הכוהנים להיטמא למת) ,ומי שנוגע
במת ולאחר מכן נוגע באדם חי ,אין בזה כל איסור.
במחקר זה ,נתמקד בטומאה והטהרה במשמעותן הראשונה.
