Page 30 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 30

‫כח ׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫הרחם‪ ,‬שנתפסה כשווה מבחינה רפואית ביולדת ובנידה ובזבה‪ ,‬עשויה‬
       ‫לקבל התייחסות הלכתית אחרת בזמנים שונים [‪ ]...‬משמעות הדברים‬
       ‫מרחיקת לכת‪ .‬מן התורה‪ ,‬מותר לאדם להתקרב לאשתו‪ ,‬לגעת בה‪,‬‬
       ‫ואף לקיים יחסי אישות עמה‪ ,‬גם אם ראתה דם‪ .‬ולא הדם מטמא‪,‬‬
       ‫אלא קביעתה של התורה‪ .‬כך הוא הדין ביולדת זכר‪ ,‬ב‪ 33 -‬יום שאחרי‬
       ‫שבעת הימים שלאחר הלידה‪ ,‬או ביולדת נקבה‪ ,‬ב‪ 66-‬הימים שאחרי‬
       ‫השבועיים‪ ,‬שמן התורה היא מותרת ביחסי אישות עם בעלה‪ ,‬אף על‬
       ‫פי שדם שותת ממנה‪ ,‬והוא מכונה "דם טוהר"‪ .‬אמנם רק בתום הימים‬
       ‫הללו‪ ,‬מותר לה להיכנס למקדש‪ ,‬אך מן התורה אין עליה שום הגבלה‬
       ‫בעניינים שבינה לבין בעלה [‪ ]...‬הלכה זו מבססת את העובדה שאף‬
       ‫על פי שיש קשר בין תופעת המחזור החודשי לבין הקביעה ההלכתית‬
       ‫של זמני הנידה‪ ,‬אין תלות ביניהם‪ .‬נמצאנו למדים שהקביעה שהאישה‬

                                ‫בגדר נידה אינה משום גועל דם הנידות‪( .‬עמ' ‪)73‬‬

                      ‫מחקר ההלכה של חז"ל – בסיס לרמב"ם‬

‫מובאה זו מביאה אותנו לתרומתו החשובה השלישית בספר‪ .‬חוקרי חז"ל‬
‫כיום עוסקים בדיון מרכזי בשאלה האם חז"ל החזיקו בדעות נומינליסטיות‬
‫לגבי טבען של המצוות‪ ,‬או שכולם היו ריאליסטים‪ .‬מקבילי מוכיח מעבר‬
‫לכל ספק אפשרי שהרמב"ם החזיק בתפיסה נומינליסטית של המצווות‪.‬‬
‫בהנחה שהרמב"ם הבין את חז"ל בצורה לא פחות טובה מחוקרים בני ימינו‪,‬‬
‫תפיסתו את המצוות ככלים חברתיים ומוסריים‪ ,‬מחזקת את התפיסה שבין‬

                     ‫החכמים היו כאלו שהבינו את המצוות בצורה דומה‪.‬‬
‫הדבר עולה מכל ההלכות‪ ,‬אבל אבחר כאן דוגמה מן הספר המצביעה על‬
‫כך שמעל כל ההלכות שאפשר לראות כריאליות‪ ,‬עיצבו חכמים מעטפה‬
‫נומינליסטית החודרת לחומרת ההלכות ומעצבת אותם מחדש‪ .‬הדוגמה‬
‫לקוחה מתוך המפגש השנתי של יהודים רבים בעלייה לרגל‪ ,‬שבו נפתח‬

                                                    ‫עולם הטהרה לכול‪.‬‬

       ‫הטומאה מגדירה את המרחב של עמי הארץ‪ ,‬שראוי להתרחק מהם;‬
       ‫והטהרה את מרחבם של החברים והפרושים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אחת לכמה‬
       ‫זמן‪ ,‬הטהרה הגדירה את מרחב המשותף‪ ,‬ואפשרה לקיים מפגש‬
       ‫חגיגי של כולם יחד במקדש‪ .‬הכינוי שזכו לו החכמים החברים נעשה‬
       ‫נחלת הכלל בחגים‪ ...‬בכל השנה‪ ,‬מעטים היו "חברים" [=מקפידים על‬

                    ‫טהרה]‪ ,‬ואילו בחגים‪ ,‬ורק בחגים‪ ,‬היו "כל ישראל חברים"‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35