Page 30 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 30
כח ׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
הרחם ,שנתפסה כשווה מבחינה רפואית ביולדת ובנידה ובזבה ,עשויה
לקבל התייחסות הלכתית אחרת בזמנים שונים [ ]...משמעות הדברים
מרחיקת לכת .מן התורה ,מותר לאדם להתקרב לאשתו ,לגעת בה,
ואף לקיים יחסי אישות עמה ,גם אם ראתה דם .ולא הדם מטמא,
אלא קביעתה של התורה .כך הוא הדין ביולדת זכר ,ב 33 -יום שאחרי
שבעת הימים שלאחר הלידה ,או ביולדת נקבה ,ב 66-הימים שאחרי
השבועיים ,שמן התורה היא מותרת ביחסי אישות עם בעלה ,אף על
פי שדם שותת ממנה ,והוא מכונה "דם טוהר" .אמנם רק בתום הימים
הללו ,מותר לה להיכנס למקדש ,אך מן התורה אין עליה שום הגבלה
בעניינים שבינה לבין בעלה [ ]...הלכה זו מבססת את העובדה שאף
על פי שיש קשר בין תופעת המחזור החודשי לבין הקביעה ההלכתית
של זמני הנידה ,אין תלות ביניהם .נמצאנו למדים שהקביעה שהאישה
בגדר נידה אינה משום גועל דם הנידות( .עמ' )73
מחקר ההלכה של חז"ל – בסיס לרמב"ם
מובאה זו מביאה אותנו לתרומתו החשובה השלישית בספר .חוקרי חז"ל
כיום עוסקים בדיון מרכזי בשאלה האם חז"ל החזיקו בדעות נומינליסטיות
לגבי טבען של המצוות ,או שכולם היו ריאליסטים .מקבילי מוכיח מעבר
לכל ספק אפשרי שהרמב"ם החזיק בתפיסה נומינליסטית של המצווות.
בהנחה שהרמב"ם הבין את חז"ל בצורה לא פחות טובה מחוקרים בני ימינו,
תפיסתו את המצוות ככלים חברתיים ומוסריים ,מחזקת את התפיסה שבין
החכמים היו כאלו שהבינו את המצוות בצורה דומה.
הדבר עולה מכל ההלכות ,אבל אבחר כאן דוגמה מן הספר המצביעה על
כך שמעל כל ההלכות שאפשר לראות כריאליות ,עיצבו חכמים מעטפה
נומינליסטית החודרת לחומרת ההלכות ומעצבת אותם מחדש .הדוגמה
לקוחה מתוך המפגש השנתי של יהודים רבים בעלייה לרגל ,שבו נפתח
עולם הטהרה לכול.
הטומאה מגדירה את המרחב של עמי הארץ ,שראוי להתרחק מהם;
והטהרה את מרחבם של החברים והפרושים .מצד שני ,אחת לכמה
זמן ,הטהרה הגדירה את מרחב המשותף ,ואפשרה לקיים מפגש
חגיגי של כולם יחד במקדש .הכינוי שזכו לו החכמים החברים נעשה
נחלת הכלל בחגים ...בכל השנה ,מעטים היו "חברים" [=מקפידים על
טהרה] ,ואילו בחגים ,ורק בחגים ,היו "כל ישראל חברים".
