Page 28 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 28

‫כו ׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫בכל מיני בעלי החיים המטמא כשהוא חי או מתטמא כשהוא חי זולת‬
       ‫האדם לבדו‪ ,‬אבל שאר מיני בעלי החיים כולם טהורים בעודם חיים‬
       ‫אינם מטמאים זולתם ולא מתטמאים מזולתם‪ ,‬והאדם לבדו מטמא‬

                      ‫כשהוא חי ומתטמא כשהוא חי‪ ,‬בטומאות שיבוא תיאורם‪.‬‬

                                 ‫הגות הבאה מכל רחבי ההלכה‬

‫כדי לעמוד על תפיסת הרמב"ם אין די בציטוט מפירוש המשנה‪ .‬בשלב כתיבת‬
‫הפירוש למשנה‪ ,‬אפשר כמובן להניח‪ ,‬שהרמב"ם עדיין לא הגה בעיני רוחו‬
‫את ספר המצוות שלו‪ ,‬את משנה תורה שלו ואת מורה הנבוכים שלו‪ .‬מכולם‬
‫יש לגבש את עמדת הרמב"ם‪ ,‬וזאת התרומה הייחודית של ספרו של מקבילי‪:‬‬
‫בחינת מצוות טהרה וטומאה בראי כל חיבוריו ההלכתיים המרכזיים של‬
‫הרמב"ם‪ .‬דרך אחרת לנסח זאת היא בכך שמקבילי מאפשר לתובנות מן‬
‫ההלכה של הרמב"ם ומן הפילוסופיה ההלכתית שלו ללוות ולהדריך את‬
‫ההבהרות שהוא מעניק למצוות טהרה טומאה‪ .‬כל זה בא לידי ביטוי בדברי‬
‫מקבילי עצמו בספר שלפנינו‪ .‬הבנה זו אינה חלה רק בכללים הגדולים של‬

                                        ‫ההלכה‪ ,‬אלא אף בפרטי פרטיה‪:‬‬

       ‫אי אפשר להפריז בחשיבותה של ההלכה כמשקפת את חיי האומה‪...‬‬
       ‫הרמב"ם ראה את ההלכה כמבע המעשי של התפיסות ההגותיות‬
       ‫המופשטות‪ .‬וזה לשונו‪" :‬ולמדת מדבריי שהדעות אינן מתקיימות אם‬
       ‫אין יחד איתן מעשים המבססים אותן ומפרסמים אותן ומנציחים‬
       ‫אותן בהמון העם" (מו"נ ב‪,‬לא‪ .)1‬חשיבותה של ההלכה כביטוי מזוקק של‬
       ‫החכמה‪ ,‬באה גם בהקדמתו לפירוש המשנה בנוסחתו העל‪-‬זמנית [‪:]...‬‬

                        ‫‘אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה' ‪..‬‬
       ‫בפרק זה אמשיך במאמץ שנעשה בפרק הקודם‪ ,‬להוכיח את אופיין‬
       ‫ההכרתי של הטומאה והטהרה‪ ,‬כפי שהוא משתקף בחלקים ההלכתיים‬
       ‫המורכבים והמקיפים‪ ,‬תוך ניתוח כללי דיני הטומאה והטהרה והבאת‬
       ‫דוגמאות רבות מפרטי הלכות המבטאות תפיסה מגובשת בדבר‬
       ‫אופיין של הטומאה והטהרה‪ .‬דיני הטומאה והטהרה מרוכזים במשנת‬
       ‫הרמב"ם בסדר מופתי מלא‪ ,‬מוכרע ומובנה‪ ,‬בספר טהרה שבספר‬
       ‫משנה תורה‪ ,‬מן הכלל אל הפרט‪ ,‬מן החמור אל הקל‪ ,‬וכמקובל בשיטת‬
       ‫הרמב"ם במשנה תורה‪ ,‬מדובר בפסקי הלכה מוכרעים בלא דיון ומשא‬
       ‫ומתן‪ .‬למצוות יש טעם וכוונה‪ ,‬וההלכה מבטאת אותה דרך המעשים‪,‬‬
       ‫לפיכך מבט מעמיק על המעשים יוכל לספק תובנות על הרעיון ויוכל‬

                                        ‫גם להיות אבן בוחן לרעיונות‪( .‬עמודים ‪)52 ,6‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33