Page 942 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 942
ספר זמנים הלכות תעניות פרק ג-ד 900
יא ָכּל ַתּ ֲע ִנית ֶשׁגּוֹ ְזִרין ַה ִצּבּוּר ְבּחוּ ָצה ָל ָאֶרץ – אוֹ ְכ ִלין ָבּהּ יא ְכּגוֹן צוֹם ִכּפּוּר – שהתענית
ַבּ ַלּ ְי ָלהְ ,ו ִדי ָנהּ ְכּ ִדין ְשׁ ָאר ַה ַתּ ֲע ִניּוֹתֶ .שׁ ֵאין גּוֹ ְזִרין ַעל ַה ִצּבּוּר מתחילה מבעוד יום ,ואסורים בה
ַתּ ֲע ִנית ְכּגוֹן צוֹם ִכּפּוּר ֶא ָלּא ְבּ ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאל ִבּ ְל ַבד ,וּ ִב ְג ַלל באכילה ובשתייה ,במלאכה ,בסיכה
ַה ָמּ ָטר ,וּ ְבאוֹ ָתן ֶע ֶשׂר ַתּ ֲע ִניּוֹתֶ ,שׁ ֵהן ָשׁלשׁ ֶא ְמ ָצ ִעיּוֹת ְו ֶשׁ ַבע וברחיצה ,בנעילת הסנדל ובתשמיש
ַא ֲחרוֹנוֹת. המיטה.
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי ד א ַה ֵתּ ָבה – "שיש בה ספר תורה" )ראה
תפילת תעניות המטר תפילה יא,ג( .תיבת עץ שספר התורה נמצא
בה דרך עראי ,להוציאו לקריאת אותו
סדר היום היום ולהניחו שם אחר הקריאה ,עד
שיניחוהו בארון הקודשֵ .א ֶפר ִמ ְק ֶלה –
א ְבּ ָכל יוֹם ָויוֹם ִמ ֶשּׁ ַבע ַתּ ֲע ִניּוֹת ָה ַא ֲחרוֹנוֹת ֶשׁ ַלּ ָמּ ָטר אפר שרפת העצים שבכיריים או בתנור
)פה"מ :פרה ט,ז; בכורות ד,ו(ְ .ל ַה ְר ִגּיל ֶאת
ִמ ְת ַפּ ְלּ ִלים ַעל ֵס ֶדר ֶזה :מוֹ ִצי ִאים ֶאת ַה ֵתּ ָבה ִלְרחוֹ ָבהּ ַה ְבּ ִכ ָיּה – להביא את הציבור לידי בכי.
ֶשׁ ָלּ ִעירְ ,ו ָכל ָה ָעם ִמ ְת ַק ְבּ ִצים וּ ִמ ְת ַכּ ִסּים ְבּ ַשׂ ִקּיםְ ,ונוֹ ְת ִנין ָנ ִשׂיא – נשיא הסנהדריןַ .אב ֵבּית ִדּין –
ֵא ֶפר ִמ ְק ֶלה ַעל ַגּ ֵבּי ַה ֵתּ ָבה ְו ַעל ַגּ ֵבּי ֵס ֶפר תּוָֹרהְ ,כּ ֵדי ְל ַהְר ִגּיל
ֶאת ַה ְבּ ִכ ָיּה וּ ְל ַה ְכ ִני ַע ִל ָבּםְ .ו ֶא ָחד ִמן ָה ָעם נוֹ ֵטל ִמן ָה ֵא ֶפר סגן הנשיא )סנהדרין א,ה(.
ְונוֹ ֵתן ְבּרֹאשׁ ַה ָנּ ִשׂיא וּ ְברֹאשׁ ַאב ֵבּית ִדּין ִבּ ְמקוֹם ַה ָנּ ַחת
ְתּ ִפ ִלּיןְ ,כּ ֵדי ֶשׁ ִיּ ָכּ ְלמוּ ְו ָישׁוּבוְּ .ו ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד נוֹ ֵטל ְונוֹ ֵתן ב ְו ֵהן יוֹ ְשׁ ִבין – בזמן שהם יושבים,
ְבּרֹאשׁוֹ. הזקן עומד עליהם ומוכיחםָ .א ָדם
ֶשׁ ְלּצוּ ָרה – נראה שפירושו אדם בעל
ב ְו ַא ַחר ָכַּ מ ֲע ִמי ִדין ֵבּי ֵני ֶהןְ ,ו ֵהן יוֹ ְשׁ ִביןָ ,ז ֵקן ָח ָכם; א ָה ָיה דעת ה' ,כדברי הרמב"ם במקום אחר:
"והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם
ָשׁם ָז ֵקן ָח ָכם – ַמ ֲע ִמי ִדים ָח ָכם; א ָה ָיה ָשׁם א ָז ֵקן ְוא היא צורת האדם השלם בדעתו" )יסודי
ָח ָכם – ַמ ֲע ִמי ִדים ָא ָדם ֶשׁ ְלּצוָּרה; ְוהוּא אוֹ ֵמר ִל ְפ ֵני ֶהם ִדּ ְבֵרי התורה ד,ח(ִ .כּבּוּ ִשׁין – דברי תוכחה ומוסר
ִכּבּוּ ִשׁיןַ ' :א ֵחינוּ ,א ַשׂק ְוא ַתּ ֲע ִנית גּוְֹר ִמין ֶא ָלּא ְתּשׁוּ ָבה הכובשים את הלב ומעוררים את האדם
וּ ַמ ֲע ִשׂים טוֹ ִביםֶ ,שׁ ֵכּן ָמ ִצינוּ ְבּ ַא ְנ ֵשׁי ִני ְנֵוה ֶשֹּׁלא ֶנ ֱא ַמר ָבּ ֶהם לשוב בתשובהַ" .ו ַיּ ְרא ָה ֱאִ הים ֶאת
'ַו ַיְּרא ָה ֱאִ הים ֶאת ַשׂ ָקּם ְו ֶאת ַתּ ֲע ִני ָתם' ֶא ָלּא "ַו ַיְּרא ָה ֱאִ הים ַמ ֲע ֵשׂי ֶהם ִכּי ָשׁבוּ ִמ ַדְּר ָכּם ָהָר ָעהַ ,ו ִיּ ָנּ ֶחם
ֶאת ַמ ֲע ֵשׂי ֶהם" )יונה ג,י( .וּ ַב ַקּ ָבּ ָלה הוּא אוֹ ֵמרְ " :ו ִק ְרעוּ ְל ַב ְב ֶכם ָה ֱאִ הים ַעל ָהָר ָעה ֲא ֶשׁר ִדּ ֶבּר ַל ֲעשׂוֹת
ְו ַאל ִבּ ְג ֵדי ֶכם" )יואל ב,יג(' .וּמוֹ ִסיף ְבּ ִע ְנ ָינוֹת ֵאלּוּ ְכּ ִפי כֹּחוַֹ ,עד ָל ֶהם ְוא ָע ָשׂה" .וּ ַב ַקּ ָבּ ָלה – בדברי
הנביאים ,נאמרְ " :ו ִק ְרעוּ ְל ַב ְב ֶכם ְו ַאל
ֶשׁ ַיּ ְכ ִני ַע ִל ָבּם ְו ָישׁוּבוּ ְתּשׁוּ ָבה ְגּמוָּרה. ִבּ ְג ֵדי ֶכם ְושׁוּבוּ ֶאל ה' ֱאֵ הי ֶכםִ ,כּי ַחנּוּן
ְוַרחוּם הוּא ֶאֶרַ א ַפּ ִים ְוַרב ֶח ֶסד ְו ִנ ָחם
ג ְו ַא ַחר ֶשׁגּוֹ ֵמר ֶזה ִדּ ְבֵרי ִכּבּוּ ִשׁין ,עוֹ ְמ ִדין ִבּ ְת ִפ ָלּה .וּ ַמ ֲע ִמי ִדין
ַעל ָהָר ָעה".
ְשׁ ִלי ַח ִצבּוּר ָהָראוּי ְל ִה ְת ַפּ ֵלּל ְבּ ִע ְנ ָינוֹת ֵאלּוְּ .ו ִאם ָה ָיה אוֹתוֹ
ג ַמ ֲע ִמי ִדין – ממנים .מוִֹרי ִדין – ראה
ֶשׁ ָא ַמר ִדּ ְבֵרי ַה ִכּבּוּ ִשׁין ָראוּי ְל ִה ְת ַפּ ֵלּל – ִמ ְת ַפּ ֵלּל; ְו ִאם ָלאו
לעיל ג,ז.
– מוִֹרי ִדין ַא ֵחר.
ד ָר ִגיל ִבּ ְת ִפ ָלּה – רגיל להיות שליח
ד ְו ֵאי ֶזה הוּא ָהָראוּי ְל ִה ְת ַפּ ֵלּל ְבּ ִע ְנ ָינוֹת ֵאלּוּ? ִאישׁ ֶשׁהוּא
ציבור )פה"מ תעניות ב,ה( ,משום שיש
ָר ִגיל ִבּ ְת ִפ ָלּהְ ,וָר ִגיל ִל ְקרוֹת ַבּתּוָֹרה ַבּ ְנּ ִבי ִאים וּ ַב ְכּתוּ ִבים, תלמיד חכמים שהוא נבון ובעל מידות
טובות שאינו רגיל להיות שליח ציבור,
וּ ְמ ֻט ָפּל ְו ֵאין לוְֹ ,ו ֵישׁ לוֹ ְי ִגי ָעה ַבּ ָשּׂ ֶדהְ ,וא ִי ְה ֶיה ְבּ ָב ָניו וּ ִב ְב ֵני ואם יעמידוהו להתפלל ,יתרגש ויתבלבל
ויסיח את דעת הציבור מן התפילה )ק'(.
וּ ְמ ֻט ָפּל ְו ֵאין לוֹ – עני בעל אישה ובנים.
ְו ֵישׁ לוֹ ְי ִגי ָעה ַבּ ָשּׂ ֶדה – הזקוק לגשם.
