Page 940 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 940
ספר זמנים הלכות תעניות פרק ג 898
שלוש תעניות ראשונות ב ַא ְנ ֵשׁי ִמ ְשׁ ָמר – הכהנים המשרתים
ב ִה ִגּי ַע רֹאשׁ חֹ ֶדשׁ ִכּ ְס ֵלו ְוא ָיְרדוּ ְגּ ָשׁ ִמים – ֵבּית ִדּין גּוֹ ְזִרין במשמרשלהםבעבודתהמקדש.הכהנים
ָשׁלשׁ ַתּ ֲע ִניּוֹת ַעל ַה ִצּבּוּרֵ ,שׁ ִני ַו ֲח ִמי ִשׁי ְו ֵשׁ ִני ,וּ ֻמ ָתִּרין ָבּ ֶהן נחלקו לעשרים וארבעה משמרות על פי
ֶל ֱא ֹכל ְו ִל ְשׁתּוֹת ַבּ ַלּ ְי ָלהְ .ו ַא ְנ ֵשׁי ִמ ְשׁ ָמר ֵאין ִמ ְת ַע ִנּין ִע ָמּ ֶהן,
ִמ ְפּ ֵני ֶשׁ ֵהן עוֹ ְס ִקין ָבּ ֲעבוֹ ָדהְ .ו ָכל ָה ָעם ִנ ְכ ָנ ִסים ְל ָב ֵתּי ְכּ ֵנ ִסיּוֹת משפחותיהם ,וכל משמר שירת בתורו
וּ ִמ ְת ַפּ ְלּ ִלין ְוזוֹ ֲע ִקים וּ ִמ ְת ַח ְנּ ִניםְ ,כּ ֶדֶרֶ שׁעוֹ ִשׂין ְבּ ָכל ַה ַתּ ֲע ִניּוֹת.
במשך שבוע אחד .אנשי המשמר
שלוש תעניות אמצעיות
התחלקו לבתי אבות לפי ימות השבוע.
ג ָע ְברוּ ֵאלּוּ ְוא ַנ ֲענוּ – ֵבּית ִדּין גּוֹ ְזִרין ָשׁלשׁ ַתּ ֲע ִניּוֹת ֲא ֵחרוֹת
המשמר התחיל בשבת והסתיים בשבת
ַעל ַה ִצּבּוּרֲ ,ח ִמי ִשׁי ְו ֵשׁ ִני ַו ֲח ִמי ִשׁי .וּ ְב ָשׁלשׁ ֵאלּוּ – אוֹ ְכ ִלין
ְושׁוֹ ִתין ִמ ְבּעוֹד יוֹם* ְכּמוֹ ֶשׁעוֹ ִשׂין ְבּצוֹם ִכּפּוּרְ ,ו ַא ְנ ֵשׁי ִמ ְשׁ ָמר שלאחריה )כליהמקדשד,יא;ביאתהמקדשא,ו(.
ִמ ְת ַע ִנּים ִמ ְק ָצת ַהיּוֹם ְוא ַמ ְשׁ ִלי ִמיןְ ,ו ַא ְנ ֵשׁי ֵבּית ָאבְ ,ו ֵהם
ָהעוֹ ְס ִקין ָבּ ֲעבוֹ ָדה ְבּאוֹתוֹ ַהיּוֹם ,א ִי ְהיוּ ִמ ְת ַע ִנּים ָכּל ִע ָקּר. ג ִמ ְבּעוֹד יוֹם* – בכ"י י' נוסף:
ְו ָכל ַתּ ֲע ִנית ֶשׁאוֹ ְכ ִלין ָבּהּ ִמ ְבּעוֹד יוֹם – ִאם ָא ַכל וּ ָפ ַסקְ ,ו ָג ַמר
ֶשֹּׁלא ֶל ֱא ֹכלֵ ,אינוֹ חוֹ ֵזר ְואוֹ ֵכלַ ,אף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵיּשׁ ָשׁהוּת ַבּיּוֹם. "ְו ֻע ָבּרוֹת וּ ְמ ִניקוֹת ִמ ְת ַענּוֹת ְבּ ֵאלּוּ
ִבּ ְל ַבד"ְ .וא ַמ ְשׁ ִלי ִמין – אין ממשיכים
ד ְבּ ָשׁלשׁ ַתּ ֲע ִניּוֹת ֵאלּוּ – ָכּל ָה ָעם ֲאסוִּרין ַבּ ֲע ִשׂ ַיּת ְמ ָלא ָכה להתענות עד צאת הכוכביםַ .א ְנ ֵשׁי ֵבּית
ָאב – העובדים באותו היום .ראה לעיל
ַבּיּוֹם ,וּ ֻמ ָתִּרין ַבּ ַלּ ְי ָלהַ .ו ֲאסוִּרין ִבְּר ִחי ַצת ָכּל ַהגּוּף ְבּ ַח ִמּין, ביאור הלכה בָ .ג ַמר – החליט .קיבל על
ֲא ָבל ָפּ ָניו ָי ָדיו ְוַר ְג ָליו ֻמ ָתּרְ ,ל ִפי ָכ נוֹ ֲע ִלים ֶאת ַה ֶמְּר ֲח ָצאוֹת. עצמוַ .אף ַעל ִפּי ֶשׁ ֵיּשׁ ָשׁהוּת ַבּיּוֹם – אף
ַו ֲאסוִּרין ְבּ ִסי ָכהְ ,ו ִאם ְל ַה ֲע ִביר ֶאת ַה ֻזּ ֲה ָמה – ֻמ ָתּרַ .ו ֲאסוִּרין על פי שעדיין יש זמן עד תחילת הצום.
ְבּ ַת ְשׁ ִמישׁ ַה ִמּ ָטּה וּ ִב ְנ ִעי ַלת ַה ַסּ ְנ ָדּל ָבּ ִעירֲ ,א ָבל ַבּ ֶדֶּרֻ מ ָתּר
ִל ְנ ֹעל .וּ ִמ ְת ַפּ ְלּ ִלין ְבּ ָב ֵתּי ְכּ ֵנ ִסיּוֹת ְוזוֹ ֲע ִקים וּ ִמ ְת ַח ְנּ ִנים ִכּ ְשׁ ָאר ד ַח ִמּין – מים חמיםֶ .מְר ֲח ָצאוֹת –
ַה ַתּ ֲע ִניּוֹת. בתי מרחץ ציבוריים שרחצו בהם בימי
קדםִ .סי ָכה – משיחת הגוף בשמנים
שבע תעניות אחרונות ובשמים ריחנייםְ .ל ַה ֲע ִביר ֶאת ַה ֻזּ ֲה ָמה
– שהרחיצה אינה לתענוג אלא לסילוק
ה ָע ְברוּ ֵאלּוּ ְוא ַנ ֲענוּ – ֵבּית ִדּין גּוֹ ְזִרין ֶשׁ ַבע ַתּ ֲע ִניּוֹת ריח רע ולכלוךַ .תּ ְשׁ ִמישׁ ַה ִמּ ָטּה – לשון
נקייה ליחסי אישותְ .נ ִעי ַלת ַה ַסּ ְנ ָדּל –
ֲא ֵחרוֹת ַעל ַה ִצּבּוּרֵ ,שׁ ִני ַו ֲח ִמי ִשׁי ְו ֵשׁ ִני ַו ֲח ִמי ִשׁי ְו ֵשׁ ִני ַו ֲח ִמי ִשׁי שהוא נוח להליכה .ראה גם" :ומותר
ְו ֵשׁ ִני .וּ ְב ֵאלּוּ ַה ֶשּׁ ַבע ִבּ ְל ַבד ֻע ָבּרוֹת וּ ְמ ִניקוֹת ִמ ְת ַענּוֹתֲ ,א ָבל
ִבּ ְשׁ ָאר ַה ַתּ ֲע ִניּוֹת ֵאין ֻע ָבּרוֹת וּ ְמ ִניקוֹת ִמ ְת ַענּוֹת*; ְו ַאף ַעל ִפּי לצאת בסנדל של שעם ושל גומא וכיוצא
ֶשׁ ֵאי ָנן ִמ ְת ַענּוֹת – ֵאין ְמ ַע ְנּ ִגין ַע ְצ ָמן ְבּ ִפנּוּ ִקיןֶ ,א ָלּא אוֹ ְכלוֹת
בהן ]שאינו נוח )ייבום וחליצה ד,יח([ .וכורך
ְושׁוֹתוֹת ְכּ ֵדי ִקיּוּם ַהָוּ ָלד.
אדם בגד על רגליו ויוצא בו ,שהרי קושי
ו וּ ְב ֶשׁ ַבע ַתּ ֲע ִניּוֹת ֵאלּוּ ַא ְנ ֵשׁי ִמ ְשׁ ָמר ִמ ְת ַע ִנּין וּ ַמ ְשׁ ִלי ִמין,
הארץ מגיע לרגלו ,ומרגיש שהוא יחף"
ְו ַא ְנ ֵשׁי ֵבּית ָאב ִמ ְת ַע ִנּין ִמ ְק ָצת ַהיּוֹם ְוא ַמ ְשׁ ִלי ִמיןְ .ו ָכל )שביתת עשור ג,ז(ַ .בּ ֶדּ ֶר – בהליכה בדרכים
ָדּ ָבר ֶשׁהוּא ָאסוּר ְבּ ָשׁלשׁ ֶא ְמ ָצ ִעיּוֹת – ָאסוּר ְבּ ֵאלּוּ ַה ֶשּׁ ַבע שמחוץ לעיר ,שמסוכן ללכת בהם יחף.
ָה ַא ֲחרוֹנוֹת. ה וּ ְב ֵאלּוּ ַה ֶשּׁ ַבעִ ...מ ְת ַענּוֹת* – נוסח
ז ִוי ֵתרוֹת ֵאלּוֶּ ,שׁ ָבּ ֶהן ִבּ ְל ַבד ַמ ְתִרי ִעים וּ ִמ ְת ַפּ ְלּ ִלין ִבְּרחוֹב כ"י י'" :וּ ְב ֵאלּוּ ַה ֶשּׁ ַבע ֵאין ֻע ָבּרוֹת
ָה ִעיר ,וּמוִֹרי ִדין ָז ֵקן ְלהוֹ ִכי ַח ָל ָעם ְכּ ֵדי ֶשׁ ָיּשׁוּבוּ ִמ ַדְּר ָכּם, וּ ְמ ִניקוֹת ִמ ְת ַענּוֹתֶ ,א ָלּא ִכּ ְשׁ ָאר ַה ַתּ ֲע ִניּוֹת,
ֶשׁ ֵאין ֻע ָבּרוֹת וּ ְמ ִניקוֹת ִמ ְת ַענּוֹת" .להגדרת
עוברות ומניקות ראה לעיל ביאור א,ח.
ו ְבּ ָשׁׁ ש ֶא ְמ ָצ ִעיּוֹת – בשלוש התעניות
המתוארות לעיל ג-דַ .ה ֶשּׁ ַבע ָה ַא ֲחרוֹנוֹת
– המתוארות לעיל ה.
ז וּמוִֹרי ִדין ָז ֵקן – ממנים חכם שירד
לרחוב העיר כדי להוכיח את הציבור
לתקן את דרכיו ,שהרי זו מטרת התענית.
מוֹ ִרי ִדין – לשון הורדה משמשת לתאר
את מעבר שליח הציבור לפני התיבה,
לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך )ראה
ביאור תפילה ט,א(.
