Page 938 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך א
P. 938

‫ספר זמנים ‪ ‬הלכות תעניות ‪ ‬פרק ב‬                                                                ‫‪896‬‬

‫ח ָבּ ִתּים ַה ְבּנוּ ִיים ַבּ ִמּ ְד ָבּרוֹת וּ ָב ֲאָרצוֹת ַה ְנּ ַשׁמּוֹת‪ ,‬הוֹ ִאיל ְו ֵהם‬        ‫ח ְנ ַשׁמּוֹת – שוממות מבני אדם‬

‫ְמקוֹם ְגּדוּ ֵדי ַח ָיּה‪ִ :‬אם ָע ְל ָתה ַל ַגּג ְו ָנ ְט ָלה ִתּינוֹק ֵמ ֲעִרי ָסה –‬             ‫ומקומות יישוב‪ְ .‬גּדוּ ֵדי – להקות‪.‬‬
‫ֲהֵרי זוֹ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת; ְו ִאם ‪‬א ִה ִגּי ָעה ְל ִמ ָדּה זוֹ – ֵאי ָנהּ ְמ ֻשׁ ַלּ ַחת‪,‬‬
                                                                                      ‫ט ֶר ֶמשׂ ָה ָאֶרץ ְוֶר ֶמשׂ ָהעוֹף – חרקים‬
   ‫ֶשׁ ֵאלּוּ ְבּ ֵני ָא ָדם ֵהם ֶשׁ ִסּ ְכּנוּ ְבּ ַע ְצ ָמם וּ ָבאוּ ִל ְמקוֹם ַה ַחיּוֹת‪.‬‬
                                                                                      ‫זוחלים או מעופפים‪ֶ .‬שׁ ֻשּׁ ְלּחוּ ְו ִה ִזּיקוּ –‬
‫ט ְשׁ ָאר ִמי ֵני ֶר ֶמשׂ ָה ָאֶרץ ְוֶר ֶמשׂ ָהעוֹף ֶשׁ ֻשּׁ ְלּחוּ ְו ִה ִזּיקוּ‪ְ ,‬כּגוֹן‬
                                                                                                           ‫אבל לא המיתו‪.‬‬

                                                                                      ‫י ָח ִסיל – ראה לעיל ביאור הלכה א‪.‬‬
                                                                                      ‫ָכּ ָנף – להקה‪ ,‬שדרך הארבה לנוע‬
‫ִשׁלּוּ ַח ְנ ָח ִשׁים ְו ַע ְקַר ִבּים‪ְ ,‬ו ֵאין ָצִרי‪ ‬לוֹ ַמר ְצָר ִעין ְו ַיתּוּ ִשׁין‬      ‫בלהקות גדולות‪ ,‬והימצאותה של להקה‬
‫ְו ַהדּוֹ ֶמה ָל ֶהם – ֵאין ִמ ְת ַע ִנּים ֲע ֵלי ֶהם ְו‪‬א ַמ ְתִרי ִעים‪ֲ ,‬א ָבל‬
                                                                                      ‫אחת מעידה שלהקות אחרות נמצאות‬
                                   ‫זוֹ ֲע ִקים ְבּ‪‬א ְתּרוּ ָעה‪.‬‬                          ‫בדרך )ק'(‪ .‬גּוֹ ַבאי – מין חגב שאינו נע‬

‫בלהקות גדולות‪ ,‬אך משמיד את הצומח ארבה‬

‫י ַעל ָה ַאְר ֶבּה ְו ַעל ֶה ָח ִסיל – ֲא ִפלּוּ ‪‬א ִנְר ָאה ֵמ ֶהם ֶא ָלּא ָכּ ָנף‬        ‫יותר מן הארבה‪ .‬הגובאי מזיק אפילו לא‬
                                                                                      ‫כדי לאכול‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שלא נראו‬
‫ֶא ָחד ְבּ ָכל ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאל‪ִ ,‬מ ְת ַע ִנּים וּ ַמ ְתִרי ִעים ֲע ֵלי ֶהם‪ְ .‬ו ַעל‬     ‫ממנו רק ְבּ ָכל ֶשׁהוּא – יחידים‪ ,‬מתענים‬
                                                                                      ‫)ק'(‪ָ .‬ח ָגב – החגבים חיים בדרך כלל‬
‫ַהגּוֹ ַבאי – ְבּ ָכל ֶשׁהוּא‪ֲ .‬א ָבל ֶה ָח ָגב – ֵאין ִמ ְת ַע ִנּין ָע ָליו ְו‪‬א‬

                           ‫ַמ ְתִרי ִעין ֶא ָלּא זוֹ ֲע ִקים ִבּ ְל ַבד‪.‬‬                 ‫כיחידים‪ ,‬ומתרבים מעט בשלהי ימות‬
                                                                                      ‫הגשמים‪ .‬כשאינם בלהקה‪ ,‬הם לא‬
                                                                       ‫שידפון‬         ‫משחיתים את הצומח‪ .‬השם 'ארבה'‬
                                                                                      ‫מציין 'להקה גדולה של חגבים' )מלשון‬
‫יא ַעל ַה ִשּׁ ָדּפוֹן ְו ַעל ַה ֵיּ ָרקוֹן – ִמ ֶשּׁ ַיּ ְת ִחיל ַבּ ְתּבוּ ָאה; ַו ֲא ִפלּוּ‬      ‫רב(‪ ,‬כשהחגב עובר התפתחות מסוימת‪.‬‬

‫‪‬א ִה ְת ִחיל ֶא ָלּא ְבּ ָמקוֹם ָק ָטן‪ִ ,‬כּ ְמלוֹא ִפּי ַתּנּוּר – גּוֹ ְזִרין ָע ָליו‬          ‫הן החגב בצורתו היחידאית והן הארבה‬
                                                                                      ‫כשרים לאכילה )מאכלות אסורות א‪,‬כא‪-‬כג(‪.‬‬
‫ַתּ ֲע ִנית וּ ַמ ְתִרי ִעין‪.‬‬

               ‫מפולת‬

‫יב ַעל ַה ַמּפֹּ ֶלת ֵכּי ַצד? ֲהֵרי ֶשָׁר ְב ָתה ָבּ ִעיר ַמפֹּ ֶלת ְכּ ָת ִלים‬

‫ְבִּרי ִאים ֶשׁ ֵאי ָנם עוֹ ְמ ִדים ְבּ ַצד ַה ָנּ ָהר – ֲהֵרי זוֹ ָצָרה‪ ,‬וּ ִמ ְת ַע ִנּים‬

‫וּ ַמ ְתִרי ִעים ָע ֶלי ָה‪ְ .‬ו ֵכן ַעל ָהַר ַעשׁ ְו ַעל ָהרוּחוֹת ֶשׁ ֵהם ַמ ִפּי ִלין‬      ‫הָאַרְבֶּה‬

            ‫ֶאת ַה ִבּ ְנ ָין ְוהוְֹר ִגין – ִמ ְת ַע ִנּין וּ ַמ ְתִרי ִעין ֲע ֵלי ֶהן‪.‬‬  ‫יא ַעל ַה ִשּׁ ָדּפוֹן ְו ַעל ַה ֵיּ ָרקוֹן – ראה‬

                                                                       ‫חוליים‬         ‫לעיל ביאור הלכה א‪ִ .‬כּ ְמלוֹא ִפּי ַתּנּוּר‬
                                                                                      ‫– שטח קטן בשדה שגודלו כגודל פתחו‬
‫יג ַעל ֶה ֳח ָל ִיים ֵכּי ַצד? ֲהֵרי ֶשׁ ָיּ ַרד ֹח ִלי ֶא ָחד ַל ֲא ָנ ִשׁים ַהְר ֵבּה‬
                                                                                      ‫של התנור בימי קדם שהיו מכניסים‬
‫ְבּאוֹ ָתהּ ָה ִעיר‪ְ ,‬כּגוֹן ַא ְס ָכָּרה אוֹ ַחְרחוּר ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבּ ֶהן‪ְ ,‬ו ָהיוּ‬
‫ֵמ ִתים ְבּאוֹתוֹ ַהחֹ ִלי – ֲהֵרי זוֹ ָצַרת ִצבּוּר‪ְ ,‬וגוֹ ְזִרין ָלהּ ַתּ ֲע ִנית‬             ‫דרכו את העצים ואת הכיכרות לתנור‪.‬‬
‫וּ ַמ ְתִרי ִעין‪ְ .‬ו ֵכן ִחכּוּ‪ַ ‬לח – ֲהֵרי הוּא ִכּ ְשׁ ִחין פּוֵֹר ַח‪ְ ,‬ו ִאם ָפּ ַשׁט‬
‫ְבּרֹב ַה ִצּבּוּר ִמ ְת ַע ִנּין וּ ַמ ְתִרי ִעין ָע ָליו; ֲא ָבל ִחכּוּ‪ָ ‬י ֵבשׁ –‬           ‫יב ַמפֹּ ֶלת – התמוטטות מבנים בלא‬

                                                                                      ‫סיבה ברורה )פה"מ תעניות ג‪,‬א(‪ֶ .‬שׁ ָר ְב ָתה –‬
                                                                                      ‫שהתרחשה שוב ושוב‪ְ .‬כּ ָת ִלים ְבִּרי ִאים‬
‫– קירות חזקים‪ֶ .‬שׁ ֵאי ָנם עוֹ ְמ ִדים ְבּ ַצד צוֹ ֲע ִקים ָע ָליו ִבּ ְל ַבד‪.‬‬

                          ‫ַה ָנּ ָהר – שאילו היו עומדים ליד הנהר‪,‬‬
‫ניתן היה לומר שהתמוטטו עקב חתירת מי הנהר תחת יסודות הכתלים‪ַ .‬ר ַעשׁ – רעידת אדמה‪.‬‬
‫יג ַא ְס ָכּ ָרה – מזוהה עם מחלת הדיפטריה )‪ ,(Diphtheria‬שהיא מחלה מידבקת הגורמת להתנפחות הקרום הרירי‬
‫בגרון ועלולה לגרום לחסימת )=סכירת‪ ,‬ומכאן כנראה שמה של המחלה( נתיבי האוויר ולחנק‪ .‬נוסף על זה‪ ,‬הרעל‬

‫המופרש לתוך הגוף עלול לפגוע בלב ובמערכת העצבים‪ .‬קודם למציאת חיסון למחלה זו‪ ,‬היא נמנתה עם מחלות‬
‫הילדים הקטלניות ביותר‪ַ .‬ח ְרחוּר – מחלת חום ויובש‪ ,‬אולי קדחת או דלקת‪ ,‬הגורמת למוות )פה"מ טבול יום א‪,‬ג‪" :‬חוזק‬
‫החום והיבשות"(‪ִ .‬חכּוּ‪ַ ‬לח – מחלת עור מלווה בגירוי של העור‪ ,‬בגרד ובהפרשת מוגלה‪ְ .‬שׁ ִחין פּוֹ ֵר ַח – מחלת עור‬

‫מלווה בחום ובהתפתחות שלפוחיות בעור ונפיחויות דלקתיות )ת"א לשמות ט‪,‬ט(‪ ,‬ויש מי שמזהים אותה עם מחלת ה ָגּ ָרב‬
                                                        ‫)‪ִ .(Eczema‬חכּוּ‪ָ ‬י ֵבשׁ – מחלת עור שאינה מוגלתית‪.‬‬
   933   934   935   936   937   938   939   940   941   942   943